עיצוב ישראלי בעמק הסיליקון

הבית שתכננה מרי שגיא-מידן בפאלו אלטו, קליפורניה, הוא סוג של שגרירות ישראלית בעמק הסיליקון. מרבית האלמנטים ששולבו בו נרכשו או יוצרו בארץ, ובכלל זה גרם מדרגות פיסולי שהיה האלמנט סביבו נרקם התכנון והמאמץ שהיה כרוך בשינועו אל מעבר לאוקיינוס התברר ככדאי 

מאת: מיה אור | צילום: Dave Edwards Photography | מרי שגיא-מידן - 03/04/2013

"בעצם, עוד לפני שהיה קונספט לבית, היו המדרגות", מספרת מרי שגיא-מידן על הבית שתכננה בפאלו אלטו, בעמק הסיליקון בקליפורניה "ראיתי מול עיני גרם מדרגות שניצב על רקע קיר מסך עם ציר שנראה כמו פסל, וסביב האימג' הזה גובש התכנון כולו". 


 

 

מאחורי גרם המדרגות, שאכן מתגלה כגולת כותרתו של התכנון, כמו גם מאחורי הבית כולו, מסתתרים סיפור ישראלי ובתוך כך גם לוגסטיקה מורכבת, שכן מרבית האלמנטים ששולבו בו נרכשו או יוצרו בארץ, בוצעו בשלט רחוק ונשלחו לארה"ב. שגיא-מידן: "מסתבר שדווקא בבנייה המודרנית, היכולות והאיכויות שיש בארץ עולות על אלה שבארה"ב, ולתכנן בית מודרני-עכשווי באיזור עמק הסיליקון שמתאפיין בארכיטקטורה שמרנית לא היה פשוט כל כך. כך, למשל, קשה היה למצוא בעל מקצוע שיוכל לייצר את המדרגות המפוסלות. היו שהציעו לייצר את הציר המרכזי מעץ, אחרים נקבו במחירים אסטרונומיים וגם אז הסבירו שייאלצו לשנות את העיצוב על מנת שאפשר יהיה לבנותו. בסופו של דבר הוחלט לייצרן בארץ ולהובילן כלאחר כבוד דרך הים לעמק הסיליקון. בדיעבד זה היה יומרני להביא פריט כל כך מסובך הדורש דיוק של מילמטרים (בפאלו אלטו הפרש הגבהים בין מדרגה למדרגה חייב להיות קטן מ-9 מ"מ, כך שאפשרות המשחק היתה מצומצמת מאוד) וגם נאלצנו להמתין עם יציקת הגג עד שהגיע, אבל למזלנו לא היו טעויות".

 

הפרוגראמה שקדמה לתכנון נועדה לענות על  צרכי משפחה, אשר מטבע הדברים במקום מגוריה הנוכחי בארה"ב מרבה לארח קרובים  המגיעים לביקורים תכופים מהארץ, ובתוך כך הגדירה, למעשה, שני מבנים: -בית "ראשי" שהינו ביתה, בית קטן יותר לאורחים, וכן גינה רחבת ידיים שתעניק מענה הולם לאירוח ותהווה גם מקום משחק נוח לילדים הקטנים יחסית. המגרש הצר והארוך, שמשתרע על 1250 מ"ר עם חזית של 15 מ', הלם יפה את המטרה: העמדת הבית הראשי ששטחו 335 מ"ר נקבעה בחלקו הקדמי, והבית הקטן, ששטחו 120 מ"ר, בקצהו. בשני הבתים תוכננו רחבות דק, המרחב המשתרעת ביניהם יועד לגינה, ובקצה המגרש, מאחורי הבית הקטן, תוכננה גם רחבת כדורסל מרוצפת לילדים. 


הבית נבנה בבניה קלה המשלבת פלדה, זכוכית וחיפוי סטוקו לבן, והוא מאופיין בקווים נקיים-ישרים וגגות מתכת שטוחים, להוציא גג מקושת למחצה המקרה את חלל המדרגות שגובהו מתנשא ל-8.5 מטרים. הד צורני לקו המקושת מהווה גג מתכת המסוכך על רחבת הכניסה שתוכנן בצורניות זהה אך בכיוון הפוך, כשהדיאלוג ביניהם יוצק עניין שונה ומפתיע למרקם הבנוי. בכלל המעטפת נפערו פתחים גדולים (מסגרות אלומיניום מט אפור כהה) המשמרים קשר הדוק עם שטחי החוץ ומעניקים גישה ישירה אליהם מאזורים שונים.  


 
חלל הסלון: ריצוף באבן גת אפורה, צבעוניות של גווני אפור ולבן עם שבירה בודדת של שזלונג כתום, פריטי ריהוט בקווים נקיים-מודרניים, ואח נירוסטה אינטגראלי.
 

 

פינת האוכל המשפחתית שמשמשת את בני הבית בחיי היומיום. שולחן מעוצב משתלב עם כיסאות כתומים המעניקים מגע של צבע וטאצ עליז.
 

שביל כניסה ארוך המשלב מדרגות מעץ סידאר ובטון חשוף ומלווה בשורות-שורות של צמחייה המשוות לו חזות מסודרת ומוקפדת, מוביל אל רחבת מבואה חיצונית ואל דלת כניסה מנירוסטה שפתחים אופקיים מזכוכית חלבית פעורים לצידה. 
גרם המדרגות המדובר נגלה במלוא הדרו מיד עם פתיחתה, כשהוא ניצב במרכז חלל כפול שטוף אור, וחזותו המרשימה מלמדת כי המאמץ שהיה כרוך בייצורו, הובלתו והרכבתו, עשה את שלו: הציר המרכזי, שמשקלו 2 טון, עשוי פלדה בגון אפור עכבר מטאלי ואליו מחוברת קונסטרוקצייה פלדה של מדרגות תלויות שנעטפו בעץ אלון מולבן, כאשר תאורה שתוכננה מעליו ולמרגלותיו משלימה את התמונה, אשר עם רדת החשיכה מקבלת נופך דרמטי במיוחד.  

במיקומו בחלל הכניסה מסמן גרם המדרגות את פרישת מרחב הפנים: בצדו האחד ממוקם חדר אורחים "רשמי" (4.5 מטר על 4.5 מטר), שגובהו הכפול של חלל הכניסה "ממשיך" גם בחללו תוך יצירת אשליה של חלל גדול פי כמה מזה הקיים, ומשמאל ניתן לחצות עם המבט את שאר אזורי הקומה ואף מעבר להם - עד שטחי החוץ והבית הקטן שממוקם בסופה של מדשאה רחבת ידיים. 

הראשון ברצף האזורים, שממוקם כמו על קו תפר בין האזור הרשמי לאזור המשפחתי, הוא חדר האוכל, שצידו האחד תחום בקיר זכוכית ומצידו השני משתרע אזור מעבר לשאר חלקי הבית. הפרדה בינו לבין פינת האוכל מתקבלת מהנמכת תקרה שתוכננה לאורכו במנותק מהקיר, כך שהיא נראית כמרחפת ותלויה באוויר - אלמנט המודגש במיוחד ערב, כשתאורה "נשפכת" כלפי מעלה משני צידיו. קיר הזכוכית של פינת האוכל הינו, למעשה, דלתות הזזה הפונות לרחבה מרוצפת, אשר ריצופה באבן ג'את אפורה המשמשת לריצוף החלל כולו, יוצרת תחושת המשכיות בין שני האזורים.


סוף המעבר הוא האזור בו מתנהלים, למעשה, חיי המשפחה מרבית היום. מימינו ממוקמים מטבח, פינת אוכל משפחתית, חדר כביסה וחדר עבודה היכול לשמש כחדר שינה, ומשמאלו חדר משפחה גדול. חלל רחב ידיים זה, המכיל פונקציות משותפות לכולם, דוגמת פינת מחשב וטלוויזיה, הוא מרכז החיים של הבית, וריצוף עץ אלון מולבן ששולב בו במקום האבן של שאר האזורים מקנה לו חמימות נעימה המדגישה את מהותו. במהלך היום חודר אליו אור רב דרך קיר מסך ופתחי יציאה לגינה, ובשעות הערב "נכנס לפעולה" מסך גדול ההופך אותו לחדר קולנוע. הקשר עם החוץ נשמר גם כאן, עם פתחי יציאה גדולים לדק עץ המאכלס בשטחו פינת ישיבה/אירוח ואלמנט מעניין שתוכנן ייעודית עבורו-  ספסל מרחף בתצורת האות ר' (צלע אחת 5 מ' וצלע שנייה 3 מ') שמשמש גם כחלק מהמעקה המקיף אותו. 

 

במעלה המדרגות משתרע חללה המשותף של הקומה העליונה המשקיף מטה לסלון דרך מעקה זכוכית, וממנו נמשך מעבר רחב המוביל אל חדרי שינה הממוקמים לאורכו: שני חדרי ילדים החולקים חדר רחצה משותף, חדר ילדים נוסף עם חדר רחצה צמוד, ויחידת הורים רחבת ידיים המתהדרת במרפסת צמודה שמשקיפה אל החצר האחורית וחותמת את חללו.


 
יחידת השינה המרווחת מעוצבת בשפה נקייה ותמציתית, ומתהדרת במרפסת צמודה עם ריהוט חוץ מפנק שממנה ניתן להשקיף אל הגינה.
 

 

חדר ילדים מעוצב
 

בקוויו הפיסוליים-מעוגלים גרם המדרגות הוא, למעשה,כמעט "חריג" בשפת עיצוב מודרנית-מינימליסטית שעיקרה צמצום בצורה ובצבע: גווני אפור ולבן, מוטיב אופקי בולט, ושימוש באלמנטים בנויים / צמודים המונעים עומס ויזואלי ומשמרים אווריריות וניקיון. כך, לדוגמה, אח עשוי נירוסטה המשולב כ"בילט אין" בקיר הסלון, מדפי גבס ארוכים ומרחפים וספסל מרחף המלווים את מהלכו של המעבר בקומה העליונה, ספסל שהוצב לצד הכניסה לבית כאלמנט פרקטי לשימוש בני הבית החולצים / נועלים את נעליהם המונחות תחתיו, ובחדר המשפחה מושך את העין קיר אפור כהה שלאורכו תוכננו ספסל להצבת הטלוויזיה, שולחן כתיבה מרחף המשמש כפינת מחשב, ושני מדפים המרחפים מעל ,לצד יחידות אחסון עליונות בעלות  חזית מזכוכית חלבית. צבעם של פריטי הריהוט שבוצעו בעבודת נגרות זהה לזה של הקיר ,כך שהמראה המתקבל הוא כשל יחידת רהיט הומוגנית וריכוז כל הפונקציות בצמוד אליו משווה חזות נקייה ומסוגננת.

 


 

חדר המשפחה, לב הבית בו מבלים בני הבית מרבית שעות היום. חללו מרוצף בעץ אלון מולבן הנוסך חמימות, והוא מכיל בשטחו פונקציות משותפות לכולם.
  

המוטיב האופקי בולט גם בעיצובו של המטבח העשוי עץ אלון מגוון וונגה (יוצר בישראל)  ובקולט האדים שעיצבה שגיא-מידן, ואשר אף הוא יוצר בארץ: חלקו התחתון ממשיך והופך למדף נירוסטה ארוך המשלים את הקו המאורך של המגירות הגדולות ושל גופי התאורה השקועים בתקרה. פריטי ריהוט ונוי שולבו בחלל במשורה בלבד, תוך הקפדה על יצירת הרמוניה ויזואלית, דוגמת פריטי נוי זהים שהוצבו ב"שלשות" נעימות לעין או תמונות שמסגרותיהן נבחרו בהתאמה לקווי החלל, ונופך של עניין שונה יוצקות זריקות צבע בודדות, כמו, למשל, שזלונג כתום בעיצוב אורגני בסלון, או גונם הכתום של כסאות שולחן האוכל המשפחתי. חזותו המוקפדת של החלל אינה באה על חשבון מענה להיבטים פרקטיים, וכך, לדוגמה, חדרי הרחצה של הילדים תוכננו בשפת הבית המינימליסטית, כאשר את הממד הילדותי מעניקים להם קירות שנצבעו בגוונים עזים - אלמנט שניתן לשינוי קל במינימום מאמץ והוצאה. הנקודה הישראלית נוכחת "בגדול" במרחב המסוגנן - אם בעבודות הנגרות שבוצעו בארץ, אם בגופי התאורה, באביזרים הסאניטריים, בידיות החלונות והארונות ואף בפתחים הרבים של המעטפת "קשה להאמין, אבל גם חברות החלונות הגדולות והמפורסמות ביותר בקליפורניה מסוגלות לייצר דלתות הזזה מזכוכית רק עד גובה 2.40 מטר" אומרת שגיא-מידן, "וגם את הגמישות והפתרונות היצירתיים שיש בארץ לא מצאתי כאן". כך, מעבר לחזותו המרשימה ועיצובו המוקפד מקפל הבית בתוכו  תוכן מפתיע שמחמם כל לב ציוני - היבוא עובד בשני הצדדים, ומסתבר שאמריקה הגדולה, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אינה תמיד כזאת.  


מתוך מגזין בית ונוי מס' 108: "ישראל בעמק הסיליקון"

יצירת קשר - עיצוב ישראלי בעמק הסיליקון