אחרי השיפוץ - פנים חדשות לבית קיים

האדריכלית איריס אבנרי-דביר העניקה פנים חדשות לבית קיים שנבנה בשנות ה-70, וזרמה עם הצורניות הלא סטנדרטית שאפיינה אותו באמצעות עיצוב פנים מסוגנן, משובץ בנגיעות מעוגלות המתכתבות איתה

מאת: עידית אסא | צילום: רמי סולומון וכנרת לוי | אדריכלית איריס אבנרי-דביר - 01/09/2014

 

 

"רגיל זה לא בשבילי", אמרה בעלת הבית לאדריכלית איריס אבנרי-דביר כבר במפגשן הראשון. ואמנם, כבר ממפתן דלת הכניסה נגלה לאבנרי-דביר בית "אחר" - חלל שגרם מדרגות מונומנטלי מחופה אבן חומה מתנשא במרכזו, והוא מוקף מכל עבריו במרפסת מקורה מרובת פתחים עגולים שמחופה אף היא באבן החומה. מחסור באור והעובדה שהם מארחים הרבה היו הסיבות העיקריות להחלטת בעלי הבית להעניק מגע מחדש למבנה בו הם מתגוררים מזה מספר שנים, ובפרוגרמה שקדמה לתכנון הדגישו את רצונם " למרות חיבתנו לאמנות ולעובדה שהיא משולבת בחלל, אנחנו רוצים בית שחיים בו ושנעים להיות בו, לא מוזיאון"


 מכיוון שמדובר בבית קיים המאופיין בצורניות לא סטנדרטית, החליטה אבנרי דביר לזרום עמו ולא "נגדו". "כך, למשל, העיגולים שאפיינו את מעטפתו "נכנסו" גם לעיצוב הפנים, אם כי באופן שונה משהיה" היא אומרת. לצד טיפול במעטפת, שכלל חיפוי טיח במקום ה"שפריץ" שאפיין אותו והסרת לבנים חומות שמסגרו את הפתחים העגולים והכבידו על המראה, עיקר התכנון/עיצוב התמקד בהחדרת אור לחלל, בחלוקה מחודשת שלו לאזורים, וכן ב"העמקת" קשריו עם הגינה, שחולקה אף היא לאזורים שונים.

 

המטבח שהיה במקור חלל סגור וצורף לחלל המגורים. מטבח: "דקור".


פינת הישיבה המרכזית, מתכתבת עם פתחי המעטפת העגולים, ומעוצבת בקווים מעוגלים ורכים. מערכת ריהוט: פיטרו הכט.
 

 

על מנת להגביר את כמות האור בבית, ובתוך כך גם להדגיש את נוכחותה של הגינה הגדולה המקיפה אותו, הוסרו קירותיו המקוריים של הסלון וקירות המרפסת ההיקפית הפכו לגבולותיו החדשים. מהלך זה "פתח" את החלל, האיר אותו ושיווה לו ממד אוורירי, ובמקביל העצים את קשריו עם הגינה ואפשר לקיים קשר עין ישיר עם אזוריה השונים. מהלך נוסף שבוצע לאותה מטרה, היה הסרת הטיח מתקרת הצלעות (קסטות) המקורית שבמרכז החלל, אשר, למעשה, נועדה להעביר אליו אור מפתחי סקיילייט שבקומה העליונה, אך חיפויה בטיח החטיא את המטרה (מאותה סיבה לא ניתן היה גם לבצע הנמכות תקרה).

 

פינת האוכל ממוקמת בסמוך למטבח ויוצרת נגישות נוחה בין שני האזורים.


גווני לבן וכסף רוקמים את עיצובו הרגוע של חדר השינה שהורחב ע"י איחודו עם חדר נוסף, ותוכנן בחלוקה לאזור שינה ואזור ארונות/ הלבשה מרווח.
 

חלל המגורים, שמבנהו היה מיושן משהו, אופייני לסגנון הבנייה בשנים בהן נבנה, עבר במסגרת השיפוץ מטמורפוזה צורנית, שחילקה אותו לאזורי פעילות שונים עם אופי וייעוד מוגדרים לכל אחד מהם, והוא כולל גם את פינת האוכל ואת המטבח אשר במקור היה סגור. כצבע שולט נבחר הגון הלבן שתורם להדגשת האור והאווריריות ואף יוצר מסגרת נכונה לשילוב עבודות האמנות שבבית, ותאורת החלל מתקבלת מגופים דמויי קוביות קרח שהותקנו בהיקפו, עם תוספת של גופים דקורטיביים באזורים ממוקדים.

הסלון המרכזי עוצב כתשובה צורנית לעיגולי המעטפת, ופריטי הריהוט ששולבו בו מאופיינים בקו מעוגל ורך: ספות עור לבנות שמגלמות צורת ין ויאנג, שטיח עגול ושולחן קפה עגול-תואם, אשר מצטרפים לפינת אירוח-ישיבה מסוגננת מחד, ושמאפשרת השתרעות נינוחה מאידך. פינה זו נתחמה באמצעות קיר אשר עליו נתלה מסך הפלסמה, וצדו השני תוכנן כקיר גומחות הפונה לאזור נוסף של החלל- מעין "פינת הרהורים ויצירה", המאכלסת בשטחה פסנתר וכורסה גדולה בעיצוב עוטף ומזמין, ודרך פתחיה העגולים ניתן לצפות אל עבר פינת ישיבה חיצונית.
 
בתוך אחת הנישות, במקום של כבוד המדגיש את נוכחותו, הוצב פסל מהאוסף הפרטי של בעל הבית, כשהוא מייצר גבול דמיוני בין פינת ההרהורים לבין פינה נוספת ששולבה במרחב המגורים - פינת ישיבה הממוקמת מול אח, ומאופיינת בגווני טורקיז וחום המהווים הד צבעוני לקיר הגדול שמתנשא במרכז החלל. קיר זה היה מחופה בלבנים חומות שהדגישו את ממדיו הגדולים, ובעת השיפוץ הן הומרו בחיפוי טיח מיוחד המעדן אותו ומרכך את נוכחותו: טיח המשלב גווני טורקיז וקורוזיה, ואשר על ביצועו המוקפד היה אמון איש מקצוע המתמחה בכך.
 
פינות חמד בגינה, שבמסגרת השיפוץ תוכננה בחלוקה לאזורים שונים: רחבה מרוצפת דק עם פינת ישיבה ביציאה מהסלון, ופינה בה נדנדת עץ ובריכת דגים.
 

פינת האוכל שבחלל מוקמה בשטח בו שכנה בעבר המרפסת ההיקפית, וגם בה שולב המוטיב העגול שמאזכר את פתחי המעטפת: מנורה בעיצוב עיגולים אווריריים שמשתלשלת מעל שולחן אבירים ארוך שהוצב בה. כמו משאר פינות החלל, כך גם מפינת האוכל ניתן ליהנות מנוף חוץ, כאשר במקרה זה פוגש המבט פינת ישיבה חיצונית ובריכת דגים.

 

המטבח הפתוח לחלל, שבעברו היה חלל סגור, חובר בגונו הלבן לעיצוב הבהיר, כשהוא משולב עם נגיעות אדומות לתוספת עניין. את הגדרתו כאזור בתוך המרחב הפתוח יוצר אי מרכזי שמשמש כשולחן אוכל, ובו משולבים גם הכיריים וקולט אדים ייחודי דמוי מנורת קריסטלים.

 

הקיר הגדול מלווה את גרם המדרגות המוביל לקומה העליונה, שם התמקד השיפוץ בהרחבת חדר השינה על חשבון חדר נוסף. המרחב שהתקבל מאיחוד החללים חולק לאזור שינה ולאזור ארונות, כאשר את ההפרדה ביניהם יוצר אלמנט מעניין: מעין "אי" שטיח עשוי אריחים בגון שמנת עם ריקוע כסוף, שתחום בקיר נמוך צבוע בסטוקו כסוף תואם. גוונים רכים אלה שולטים בחלל כולו, ומקנים לו אווירה נעימה של רוגע ושלווה.

 

כמו חלל הפנים, כך גם הגינה שטופלה במסגרת השיפוץ, נחלקת לאזורים עם ייעודים שונים, דוגמת "אזור רוגע" עם בריכת דגים וספסל נדנדה מעץ, פינת ישיבה לאירוח, ועוד - פינות חמד שנגלות גם לעין המצויים בתוך הבית פנימה ומעשירות את חללו במראה ירוק ופורח.

 

כך, תוך שימוש מושכל בקוויו הלא סטנדרטיים של המבנה, הצליחה אבנרי-דביר לייצר בתוכו פנימה חלל "חדש" שאווריריות ואור הן מילות המפתח של עיצובו המוקפד והביתי גם יחד- בית שאכן כיף לחיות בו.

 

מתוך מגזין "בית ונוי"


 הרשמה לניוזלטר

יצירת קשר - אחרי השיפוץ - פנים חדשות לבית קיים