"אין תוכו כברו"- כך אפשר לתאר את הבית הממוקם בשכונה שלווה באחת מערי השרון, שכן מאפייני הסגנון הכפרי של חזותו החיצונית נעלמים כלא היו בחלל שנחשף עם הכניסה אליו. הבית הוותיק, שנבנה לפני עשרים שנה בקירוב, נרכש במטרה לשפצו ועל פרויקט תכנונו המחודש ניצחה אדריכלית הפנים דפנה גונן, המסבירה את שהנחה את התכנון שהגתה עבורו "הבית, שסגנונו הכפרי אופייני לתקופה בה נבנה, היה חשוך בגלל גג רעפים רב שיפועי שכיסה את פתחיו הקטנים, ואלמנטים עשויים עץ כהה שהקנו לו מראה כבד. המטרה העיקרית בעת שיפוץ בית הייתה "לפתוח" אותו כדי לשוות לו חזות אוורירית ומוארת, וכמובן לייצר מרחב מגורים נוח ופונקציונאלי שיתאים לצרכי המשפחה, אשר בפרוגראמה הגדירה את הרצוי לה כבית לגור בו". תהליך התכנון-שיפוץ התנהל כשיתוף פעולה פורה בין גונן ובעלי הבית, תוך פיתוח משותף של "הגדרות מדויקות" כדבריהם, וזהו אולי סוד האיזון ההרמוני שמאפיין את החלל שהתקבל בסיומו.
הסלון, הממוקם נמוך מעט ממישור מפלס הכניסה, מקורה בתקרת עץ גבוהה ומשופעת שנצבעה בלבן ובינות לקורותיה הרחבות הותקנו גופי תאורה.
בשלב הראשון, על מנת להאיר את החלל האפלולי שסבל מהצללה יתירה, טופלה המעטפת: מישורי הרעפים המשופעים ש"רכבו" אחד על השני קוצרו, והפתחים הקטנים שהיו נתונים במסגרות עץ כהה הורחבו והותקנו במסגרות אלומיניום בלגי בחלוקה נקייה.
חלל הפנים לפני שיפוץ בית השתרע על ארבעה חצאי מפלסים וכלל חלל מבואה גבוה ופתוח שהתנשא עד רום תקרת הבית. התכנון החדש נרקם על בסיס חלוקה זו ובהתייחס אליה, כאשר השינוי העיקרי בוצע במפלס העליון, שמבנה שטחו נגזר מהחלל הגבוה- מעין גשר פתוח שהוביל למסדרון חדרים, וחללו ככלל היה צפוף למדי. על מנת להגדילו ולייצר בו מרחב נעים למחיה, "ביטלה" גונן את הגובה הכפול וסגרה אותו באמצעות תוספת בנייה המקרה את המבואה במפלס הכניסה ובמקביל מייצרת שטח רצפה נוסף במפלס העליון. לצד הרחבה זו "גולחה" הקומה מכל מחיצות ההפרדה שהיו בה, וחלוקת חדריה בוצעה מחדש בהתאם לשטח שגדל ואפשר לשלב בה גם חדר רחצה נוסף, חדר שירות, וכן אזור משותף, מעין מבואה, בחלקה הקדמי. בתקרה מעליו תוכנן אלמנט בנוי שמשלב בתוכו זכוכית חלבית ותאורה כשהוא מדמה אגב כך סקיילייט, ובצדו הפונה לכיוון הסלון הותיר התכנון חלק פתוח- כעין מרפסת המאפשרת להשקיף מטה ולקיים קשר עין ישיר עם חלל הסלון המצוי במפלס הכניסה. במפלס האמצעי שוכנת יחידת ההורים המפנקת, שכוללת חדר רחצה גדול וחדר ארונות בעל ממדים נדיבים, ובמפלס התחתון חדר העבודה, חדר נוסף לאירוח עם חדר רחצה, ושירותים המשמשים גם כשירותי אורחים.
המטבח: מרחב נוח המשלב יחידת ארונות תחתיים, יחידת קיר המאכלסת בתוכה את מכשירי החשמל, ויחידת אי גדולה במרכז החלל . "מטבחי סמל".
"הסלון הקטן" / פינת המשפחה שבמפלס הכניסה. עיצוב בגווני שחור לבן מוקפד ונוח כאחד, לבילוי משפחתי בצוותא. נגרות: "נגריית ששינוי"
מפלס הכניסה נותר "בגדול" כשהיה לפני שיפוץ בית, כאשר תוספת של אלמנטים מבניים שונים שדרגה את חזותו ואף את הפונקציונאליות שלו. כך, למשל, באזור המבואה, שטרום השיפוץ השתרע כמרחב פתוח ללא כל הפרדה בינו לבין אזור "הסלון הקטן"/פינת משפחה המצוי מימינו, כעת לאחר שיפוץ בית נבנה קיר המגדיר אותם כשני אזורים, ובתוך כך משווה לפינת המשפחה יתר אינטימיות ואף מנוצל לשילוב ארון מלתחה נוח. לאותה מטרה נבנו גם שלושה עמודים המפרידים בין פינת המשפחה וגרם המדרגות, מסייעים אף הם לתיחומה האינטימי ומייצרים עניין צורני.
החלל המרווח בצדו השני של אזור המבואה מכיל בשטחו את המטבח ופינת האוכל, והסלון ממוקם מהלך שתי מדרגות נמוך ממישור המפלס- חלל גבוה ורחב ידיים מקורה בתקרת עץ משופעת. בחלל זה ניצלה גונן את הרחבת פתחי המעטפת ל"עיבוי" הקירות המפרידים ביניהם, ורתמה אותם לטובת שילוב אלמנטים שתכננה: בקיר אחד שולב קמין אינטגראלי, בשני הושקעו תשתיות הבידור, ובחלק העליון של כל אחד מהם שולבה גומחה אופקית צרה שבתוכה הותקנה תאורה. הפרשי העומק שנוצרו עם עיבוי הקירות מזכים את החלונות באדנים פנימיים רחבים התורמים ממד נפחי ומונעים מראה "שטוח", ואופן החלוקה בין הקירות לבין הפתחים מייצר מקצב סימטרי נקי העוטף את החלל כמסגרת נעימה לעין. הצורך להאיר את החלל שימש קו מנחה בעת שיפוץ בית ובשל כך נבחרו חומרים ופרטים ליצירת מרקם בהיר ואוורירי: ריצוף באריחי שיש ורנה/סמנה גדולים 90X 90 וקירות שמרביתם נצבעו בלבן, ובכלל זה תקרת העץ המשופעת של הסלון שבינות לקורותיה הרחבות הותקנו גופי תאורה שקועים. עיצוב הפנים, שכל פרט בו תוכנן ובוצע על פי הנחיות מדויקות של גונן, מגלם מראה עכשווי ומודרני, ונשען בעיקר על גווני שחור ולבן עם נגיעות של חומרים, צבעים או פריטים היוצקים לתוכו תוכן אסתטי חמים, דוגמת קיר מחופה שליכט בסלון, לבני פירוק ששולבו בחלל גרם המדרגות, או מוטיבים פיסוליים מעודנים שנשזרו בעיצובו של מעקה הברזל המלווה אותו - ציפורים חינניות, דימוי של משיכת חבל, או דמויות של אם ובנה. סגנון העיצוב בכללו נקי, ופריטי הריהוט והנוי מאופיינים בהידור מאופק- אלגנטיים אך לא "מרוחקים" ו/או פורמאליים מידי. כך, למשל, פינת הישיבה בסלון מרשימה בחזותה המתקבלת מספה וצמד כורסאות שחורות ועמוקות במיוחד שבהחלט מזמינות לשקוע בתוכן, כששפע כריות בגוונים תואמים ומרקמים עשירים וגוף תאורה מסוגנן שמשתלשל מעל משלימים את עיצובה.
מעט מעל הסלון מצוי המרחב בו ממוקמים המטבח ופינת האוכל, כשהם מקיימים עמו קשר עין ישיר מחד, ומוגדרים בבירור כאזורים נפרדים מאידך. בגונו הלבן (צבע בתנור) מדגיש המטבח את אווריריות החלל, ועיצובו המשלב יחידת אי גדולה במרכז, שורת יחידות תחתיות ויחידת קיר המכילה את אביזרי החשמל, מייצר מרחב נוח ופונקציונאלי מאד. הסלון הקטן הוא אזור שנועד ל"ביחד" משפחתי, וזרימת החלל ככלל, שמשמרת פתיחות וקשרי עין ישירים בין אזור לאזור, שוזרת תחושת חמימות נעימה בתוך העיצוב המוקפד.
יחידת השינה במפלס הביניים. ריצוף בפרקט אלון טבעי מוברש, ועיצוב בגווני שחור לבן עם תוספת של עניין שונה שמעניק קיר בסגול חציל.
מעטפתו הכפרית של הבית הוותיק לאחר השיפוץ. תכנון וביצוע גינה: בועז מרקוביץ, תאורת גן: אופק תאורה", פתחים: "ויטראז'" .
יחידת השינה של ההורים מגלמת אף היא את שפת השחור לבן של העיצוב, אך מוסיפה לה מוקד של עניין שונה עם קיר שנצבע בסגול חציל, וחדרי הילדים כמו חדרי ילדים, מעוצבים בצבעוניות עליזה. אחד הבונוסים הגדולים של הבית הוא פתחי היציאה הרבים לגינה הסובבת אותו, שמייצרים נגישות נוחה אליה מכל אזור במפלס הכניסה וקשר הדוק עם חלל הפנים. עיצובה המפנק שהביא בחשבון כל פרט בעת שיפוץ בית משלב אזורים מותאמים לצרכי המשפחה, כמו למשל, מדשאה עם משחקים בה יכולים הילדים להשתעשע, פינת אוכל לאירוח בחוץ, או כורסאות שיזוף לתפוס עליהן שלווה. בתוך כך, משתלבים בה עצי פרי וזית, צמחייה מגוונת העוטפת אותה, ומשטח דק שעוקב אחר הפרשי המישורים של מפלס הכניסה, ובנוי בהתאם. פינת ישיבה נעימה מצויה אף בסמוך לדלת הכניסה, כשהיא מזכירה משהו את הממד הכפרי של המעטפת, אשר למרות שאינו בא לידי ביטוי בתוך חלל הפנים, הוא מחלחל לתוכו בדרך סמויה כלשהי ומעשיר אותו בארומה טובה השמורה לערכי וותק- אכן בית לגור בו.
מתוך מגזין 103: "מרחב מחייה"