"לאחר שתכננתי את הקיר הזה הצגתי את הרעיון בפני כמה וכמה אנשי מקצוע, וכולם
אמרו שאי אפשר לבצע אותו." מספר ישראל נוטס, אדריכל הפרויקט. "בסופו של דבר מצאתי מסגר, בחור מוכשר בן 26 בשם אדם סטיל. אדם ראה את השרטוטים, אמר שאין שום בעיה וניגש מיד למלאכה. באמצעות
תהליך חמצון מדויק הצליח אדם להוציא מהפליז את פלטת הגוונים שרציתי – מזהב עד
שחור. מכיוון
שהקיר מכסה את יסודות הבניין, בנינו קיר מפלדה שרותך לליבה של הבניין, ועליו
הנחנו את המשולשים זה אחר זה."
קיר המשולשים נמצא בדירה שגודלה 300 מ"ר בבניין
בשדרות רוטשילד בתל-אביב. בכל קומה בבניין יש ארבע דירות. בפגישה הראשונה עם הלקוחות – משפחה בת שש נפשות – הראו הלקוחות לנוטס דירה שגודלה 230 מ"ר. נוטס
הבין שגודל הדירה לא יספיק לצורכי הלקוח.
התחלנו את השיחה שלנו מקיר המשולשים ולא הזכרנו את הבקשות הראשוניות של
הלקוח.
"לבני הזוג יש ארבעה ילדים, הבת הבכורה כבר אינה גרה בבית, אבל הלקוחות ביקשו שכשהיא מגיעה לבקר יהיה לה חדר משלה. בנוסף
לחדר של הילדה, הלקוח ביקש שאבנה לו גם חדר עבודה. כשהבנו שהדירה שהם רצו לא מתאימה לצרכים שלהם, החליטו
הלקוחות לקנות שתי דירות בקומה ולחבר ביניהן."
נוטס החליט לחלק את השטח החדש שנוצר לשלושה אגפים. "כשנכנסים
לדירה רואים מיד את אגף הסלון שאליו צמודים המטבח ופינת האוכל. הצלע
המרכזית של הסלון פונה דרומה ונהנית ממרפסת ארוכה. האגף
המערבי של הדירה פונה לים. זהו אגף עצמאי ומבודד, ולכן החלטתי למקם שם את יחידת ההורים הכוללת חדר שינה וחדר רחצה צמוד וגם
את חדר העבודה של בעל הבית."
"בצדו השני של האגף נמצאים חדרי הילדים. לשתי
הבנות הקטנות יש חדר משותף, לבן ולבת הבכורה יש חדרים משלהם, ולכל אחד מהחדרים יש חדר רחצה צמוד. חדרי
הרחצה מעוצבים על פי חלוקה לשחור לבן, והזכוכית של המקלחון משמשת קו פרשת המים."
האם היה לך קונספט עיצובי קבוע
גם בחדרי הילדים?
"כן, היה לי חשוב לשמור על קו עיצובי אחיד בכל הבית. סכמת
הצבעים קבועה בכל החללים והיא נעה על הספקטרום שבין שחור, חום וזהב. המינונים
של הצבעוניות ופלטת החומרים הושפעו גם מהאופי של החדרים וגם מהנתונים בשטח. למשל, מכיוון
דרום יש חשיפה גדולה לשמש, לכן הריצוף הוא פרקט בצבע חום שממתן מעט את הבהירות."
נוטס, כפי שהוא מספר, מעדיף להתחיל מהסוף. "רכישת רהיטים הופכת פעמים רבות לבור ללא
תחתית. בנוסף
לכך, בדרך כלל
אנשים דוחים את רכישת הרהיטים לסוף הפרויקט וכבר אין להם כוח או חשק למסע החיפושים
הזה. לכן
אנחנו מתחילים את הפרזנטציות שלנו דווקא ברהיטים.
"לאחר שהלקוחות הבינו מה הם אוהבים ורוצים, נסענו
עמם לאיטליה. נפגשנו שם עם קניין שיש לו אולם תצוגה ענק עם מגוון אין-סופי של
רהיטים. ישבנו
במשך חמישה ימים באולם התצוגה, שתינו 'שפריץ-אפרול', אכלנו 'פרושוטו' ובחרנו רהיטים...
"בסופו של דבר הרכישה מאיטליה יצאה זולה בהשוואה להצעות המחיר שקיבלנו
בארץ. באיטליה
הייתה לנו גם אפשרות לקבל בדיוק את מה שאנחנו רוצים. ראינו
לדוגמה כורסאות עור אצל אחת מחברות הבוטיק האיטלקיות, אבל לא
היה להם בדיוק את ריפוד העור הצהוב שרצינו. הקניין האיטלקי התקשר למפעל הרהיטים של החברה, והם
ריפדו לנו את הכורסאות בריפוד שמצאנו במפעל אחר. גם
ספריית הטלוויזיה היא עבודת נגרותCustom made."
מה אתה הכי אוהב בפרויקט הזה?
"אני הכי אוהב את המרפסת שצמודה למטבח. זו מרפסת
קטנה וחמודה שאפשר לשתות בה את הקפה של הבוקר ולצפות בזריחה. מלבד
המרפסת הזו, יש מרפסת
ארוכה לכל אורך הסלון ויש מרפסת מערבית שאפשר לשבת בה על ספות גדולות עם האורחים
ולהתבונן בשקיעה."
בריאיון הקודם שעשיתי איתך, לפני יותר משמונה שנים, סיפרת לי שמשום שלמדת אדריכלות ביפן – הפילוסופיה
האדריכלית היפנית השפיעה עליך מאוד. אתה עדיין מרגיש כך?
"הלקוחות הישראליים הם מה שנקרא משויפים יותר... עם
רגליים איתנות על הקרקע. אני עדיין מנסה לדבר איתם על אווירה ועל תחושה בחלל, אבל אלו
מושגים כל-כך
אבסטרקטיים שלא תמיד קל לי להעביר את הגישה הזו. אני חושב
שזו הסיבה שאנחנו עדיין בונים מודלים פיזיים חמודים שכן מצליחים להעביר את הקונספט
הזה. בהדמיות
הפרופורציות לפעמים הולכות לאיבוד, ולכן המודלים הפיזיים עוזרים ללקוח לראות ואפילו להרגיש באמת איך הבית
שלו ייראה בסופו של דבר.
"היום אני מסתכל על בית כמו על מכונה. הרי הבית
הוא המכונה הראשונה שהאדם בנה כשהיה צריך מחסה, ואחר כך
היה צורך לחמם את הבית ואז מגיע האוורור... ולאט לאט המכונה הזו – שצריכה לתפקד על פי הצרכים השונים של האנשים – הולכת
ומשתכללת. בכל בית
מדובר בסיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף, וכל מטרתו היא לשרת את האדם."
מהו פרויקט החלומות שלך?
"פרויקט החלומות שלי הוא לתכנן בית כנסת בגלל הטיפולוגיה המעניינת שלו."
לא איזה פרויקט בחו"ל?
"פרויקטים בחו"ל פחות מעניינים אותי. חוץ מהיוקרה שמתלווה לפרויקט כזה, אני לא חושב שיש אתגר בחו"ל שאין בארץ. אולי
הייתי רוצה לתכנן כנסייה."