הבית ששטחו 100 מ"ר עם קונסטרוקציה רעועה, גג רעפים נמוך וישן וחללים קטנים וצפופים בתוך הבית.
בקשת הבעלים החדשים הייתה: "בית קטן, שליו ושימוש בחומרים פשוטים ולא צעקניים ..." "חיבור טוב ככל הניתן בין החצר והבית והכנסת הרבה אור פנימה".
עבורנו, בחירת הפרטים והחומרים אינה רק
"עוד שלב לקידום הפרוייקט" אלא אבן דרך בתכנון עצמו. החיפוש אחר מערכות טכנולוגיות חדשות בארץ
ובעולם הוא צעד הכרחי למציאת דרכים חדשות לביטוי אדריכלי. אך במציאות הקיימת, שבה הטכנולוגיה
משתלטת על סביבתנו, אנו שואפים ליצור סיטואציות בהן אנו מטמיעים טכנולוגיות בתכנון
אך לא מחליפים תכנון בטכנולוגיה.
כך שבמהלך השיקום, שטח הבית נשאר כשהיה, גג הרעפים הישן ורעפי בטון, הוחלפו בגג חדש, גבוה יותר עם רעפי חרס ואגדים עבים יותר. קונסטרוקציית הבטון נעטפה בשכבת ברזל ובטון, אשר חופו בלבני סיליקט. לרצפה נוספה מערכת קשירת עמודים מברזל, לחיזוק הקונסטרוקציה, ויציקת בטון מוחלק לבן עם חימום תת ריצפתי.
קירות הפנים נהרסו ליצירת חלל ציבורי פתוח ומואר באמצעות ויטרינה גדולה הפונה אל החצר בדרום.
חדר השינה , ובצמוד לו חדר אמבט ,חדר אמבט לאורחים מוקמו בצד הצפוני של הבית. חדר נוסף – היחיד ששרד מהבית הישן אלא רק קיבל חיזוקים – הפך להיות חדר עבודה וחדר לינה לאורחים, החיזוקים נועדו בעיקר על מנת שיוכל לשמש עתידית לקבלת היתרים במידה ונרצה להוסיף קומה בהמשך.
בחצר נבנתה פרגולה חדשה וננטעו עצים חדשים שנוספו לאלו הותיקים. בנוסף , בסוף החצר ממוקמת סדנא מנותקת מהבית.