הפרוגראמה שקדמה לתכנון התגבשה ביחד עם
הדיירים (בני זוג+ילדה) המנהלים אורח חיים פעיל ומרבים לארח, על מנת לזקק את כל החלומות,
הצרכים והבקשות לכדי איכויות "אמיתיות" כפי שמכנה זאת מרום, כשהוא מתכוון
בדבריו למרכיבים כאור ואוויר, מרקמי חומרים והשפעתם על תחושת החלל, עניין דינאמי, וכמובן
קשרי חוץ ופנים. "בית הוא אחרי הכול סוג של "קונטיינר", שצריך לספק את המעטפת הנכונה, המתאימה והטובה ביותר לתכני החיים שיכניסו לתוכו האנשים הדרים בו"הוא אומר.
מבואת הכניסה לבית, ממנה ניתן להישיר מבט עד "קצה" השטח. חיפוי בטון ודלת מרשימה בגובהה ובעיצובה המשלב כנף אחת עשויה עץ טיק גושני. דלת: "אינובייט".
מגרשים קטנים ככלל, לשיטתו של מרום, דורשים
התייחסות מיוחדת בניצול שטחם ובפרופורציות החלוקה בין הבנוי וסביבת החוץ "אין
שום טעם לבנות בית גדול ולהותיר רק חלקת גינה קטנה או להפך. שני המרחבים צריכים
"לעבוד" ביחד" הוא אומר, ודבריו מיתרגמים כאן בבית שאכן נחשף כמקשה
אחת של חוץ ופנים המייצרת חוויית מגורים כוללת.
מבט מעומק השטח אל עבר הכניסה: פנים וחוץ נמהלים זה בזה. ניצול נכון של שטח המגרש מייצר חשיפה דו צדדית "מקצה לקצה".
המגרש עליו הוא נבנה מאופיין במתאר
מלבני, עמו זרם מרום כשטווה את תכנון המבנה כגוש מלבני המורכב מקופסת זכוכית תחתונה
וקופסת עץ עליונה, כאשר בריכת שחייה המשתרעת לפתחה של קופסת הזכוכית מהווה חלק בלתי
נפרד מהמערך המבני: קופסת העץ מתנשאת בהזחה קלה מעל קופסת הזכוכית ואף חורגת ממנה מעט
ליצירת מעין גגון לקירוי נדרש, והבריכה כמו משלימה בקו דמיוני תצורת מלבן שלם.
תמצית התכנון: קופסת זכוכית שקופה, קופסת עץ, ואלמנט של מים שמגיע מהבריכה הנפרשת לפתחה של קופסת הזכוכית. מבעד לשקיפותה נחשף חלל קומת הכניסה הזורם במקביל לבריכה כציר רציף.
מעבר
לתפיסת מרחבי הפנים והחוץ כחוויה אחת, "שיתוף" הבריכה במארג הבית טמון בחשיבות
הרבה שמייחס מרום לנוכחות האור כחומר לכל דבר ומרכיב משמעותי שמעשיר את שפת החלל בממד
דינאמי ומשתנה. כך, מצד הבריכה מספק אותו אלמנט המים, על כלל ההשתקפויות החודרות פנימה
דרך קופסת הזכוכית ומעטרות את התקרה ב"ציורים", ומצד החזית הגובלת עם הבית
הצמוד הוא מגיע דרך סקיילייט הזורם לכל אורכה, אשר התקבל מאופן תכנונה של קופסת העץ
במנותק מהקיר הבנוי.
על ציר הרצף של החלל: מתח של עניין נרקם בין פלדת הקורטן המשמשת במעקה גרם המדרגות לבין שקיפות הזכוכית.
ניצולו המושכל של השטח נגלה כבר מאזור דלת
הכניסה המרשימה בממדי גובהה-4.5 מ': דלת כנף אחת עשויה עץ טיק גושני, אשר פתיחתה מאפשרת
להישיר מבט לקצה המגרש, ואגב כך חושפת את מלוא הדיאלוג של חלל פנים גבוה הנקרא באחת
עם הבריכה הנושקת לו.
החלל הציבורי כציר אורכי רציף נטול כל מחיצות חלוקה. השתקפויות האור במי הבריכה חודרות פנימה ומשרטטות ציורים על פני שטחה של התקרה תוך העשרת החלל בממד דינאמי. ריצוף בטון אדריכלי וקירות בטון לבנים. ריהוט: אריק בן שמחון.
המרחב זורם כציר רציף נטול כל מחיצות חלוקה,
כאשר הפונקציות הציבוריות ממוקמות לאורכו (מטבח בקדמתו, פינת אוכל וסלון) וכך גם גרם
המדרגות המוביל לקומה העליונה.
גרם המדרגות המוביל לקומה העליונה: מעקה עשוי פלדת קורטן יוצק עניין שונה לאווריריות השקופה. האור החודר מכיוון הבריכה ומסקיילייט עליון מייצר ברק ודיגומי אור על משטחי החומר והקיר.
תאורת החלל מורכבת מגופים שקועים ומפסי צבירה ושמה את
הדגש על אפקטים שמייצר האור, ופלטת החומרים מצומצמת, מגבה את ניקיון הקווים ונשענת
על עץ, זכוכית ובטון. חומרים אלה משמשים הן בחלל הפנים והן מחוצה לו, ובחירתם נועדה
למצות ולהעצים מפגשים עם אור, ואגב כך לייצר, למעשה, את "סיפור" הבית כולו.
לריצוף חלל קומת הכניסה כמו גם לחיפוי חלק מקירותיו, משמש בטון (מוחלק בריצוף, ובמופע
חשוף בקירות לבנים), חיפוי העץ החיצוני בוצע בפרודמה (פורניר המודבק על גבי לוחות בקלית
ומבטיח את העמידות הגבוהה הנדרשת בתנאי חוץ) התריסים המשתלבים בו עשויים עץ ארז, ואת
הבריכה תוחם משטח דק. לתוך מסגרת חומרית קוהרנטית זו יצק מרום
עניין מיוחד כשבחר בפלדת קורטן לשמש במעקה המלווה את גרם המדרגות.
מופעה החומרי במארג החלל האוורירי בעיקרו,
מייצר מתח מעניין עם שקיפות הזכוכית ומשווה לגרם המדרגות ממד פיסולי - נוכחות פיסולית
המודגשת במיוחד במפגש עם האור ה"נשפך" מטה דרך הסקיילייט ומשרטט אור על משטחי
החומר.
המטבח שבקדמת החלל: עיצוב נקי המשלב יחידת קיר מעץ ויחידת אי גדולת ממדים עשויה קוריאן. מטבח: 'בולטהאופ'
המטבח שבקדמת החלל משלב יחידת קיר ויחידת
אי גדולה במיוחד המכילה את הכיור ומשטח העבודה לצד שימוש כשולחן אוכל. פריטי הריהוט
שנבחרו אנינים ומובחנים, ואת תכני עיצובו משלימות יצירות אמנות מובחרות, דוגמת פסל
מרשים של ערן שקין, עבודות של יובל שאול ו-'LITA CABELUT'
או צילום של תומר גניהר בחלל המדרגות.
יחידת ההורים בקומה העליונה: ריצוף פרקט בדיגום עצם דג, אור שחודר מבעד הפתחים נשזר בחלל, ועיצוב אנין-מדויק.
פרישת הקומה העליונה זהה לזו של קומת הכניסה,
וכמוה זורמת כציר שלאורכו ממוקמים יחידת הורים וחדרה של הבת. שטחה רוצף בפרקט
"עצם דג", והחללים המרווחים מעידים על אותה קפידה רעיונית ששמה דגש על איכויות
אור וחומר, כמו, למשל, שיש לילך סגלגל המחפה את קירות חדר הרחצה ביחידת ההורים.
אדריכלות
חדר הרחצה שבשטח החדר: חלל מסוגנן ומוקפד. אמבט פרי סטנדינג וחיפוי קיר בשיש לבנדר סגלגל.
"על פניו" בחלוקה רווחת-מקובלת ניתן היה לסווג את הבית כמודרני, אך מרום,
המסתייג מכל סיווג או תיוג סגנוני מסוג זה, חוזר ומבהיר את משנתו הסדורה: "רעיון
טוב מוליד בית טוב, ובית טוב הוא כזה שמכיל את דייריו, מתאים ונכון להם. זהו כל הסיפור".
בשעות החשיכה, "היפוך יוצרות" בשיח הפנים-חוץ: התאורה המלאכותית של החלל משתקפת במי הבריכה ומדגישה את הקשר של שני מרחבים ה"עובדים יחד".
מימין: קומת כניסה, קומה א'