טוסקנה בגרסה עכשווית

למרות שהמגרש (940 מ"ר) נרכש לפני שנים, חלף זמן די רב עד שהחלטנו לעשות מעשה ולבנות" מספרת מעצבת הפנים בלהה נברי. כשלבסוף נפלה ההחלטה "ללכת על בנייה", הופקד תכנון הבית בידי האדריכל איל נחמיאס, ומטבע הדברים את עיצוב הפנים ביצעה בלהה כלקוחה של עצמה וכמי שהייתה מודעת היטב לטיבו של החלל הביתי הנכון למשפחתה "רצינו בית חמים ועוטף שייתן לחומרים לדבר, ובה בעת יקיים קשר הדוק עם החוץ. בנוסף, מבחינת תכנון חשוב היה לנו שיחידת ההורים וחדר העבודה שלי ימוקמו בקומת הקרקע" מוסיפה בלהה ומפרטת את עיקרי הפרוגראמה שהוצגה לנחמיאס.

החזית הקדמית: מופע אטום ושילוב לא מצופה של גגות רעפים ולבני סיליקט המהדהדים ארומה כפרית עם קובייה מתועשת בחיפוי מתכתי (אלוקובונד) המייצגת מראה מודרני ועכשווי, חיפוי אבן: 'פרקטים'

 החזית הנחשפת מהרחוב מפתיעה ומסקרנת: מופעה אטום, נקי קווים ומחופה לבני סיליקט, כאשר את רצף החיפוי "קוטעים" אזור כניסה מחופה סרגלי עץ וקובייה מתועשת מחופה אלוקובונד (חיפוי מתכתי) שכמו חודרת לתוכו, ושני גגות רעפים המתנשאים ממעל נדמים כגגותיהם של שני מבנים ותיקים סמוכים זה לזה. השילוב הלא מצופה בין גגות הרעפים המהדהדים רוח כפרית לבין קוביית מתכת העכשווית, מתברר כרמז לבאות כשהוא מגלם את הרעיון שעמד בבסיס התכנון-עיצוב ונרקם כפרשנות מודרנית ועכשווית לסגנון כפרי/ טוסקני.

שקיפות ופתיחות מחליפות את מופעה האטום של החזית. משמל נראה הסלון הממוקם בגוש הקטן, ומימין פינת האוכל ומעבר לשאר אזורי הקומה הממוקמים בגוש הגדול. ריצוף באריחי שיש אפורים ופרופיל בלגי בויטרינות. פרופיל בלגי: "ווינקס".

הסלון: "שער" לבני סיליקט שמגדיר את הכניסה אליו, תקרת עץ משופעת צבועה בלבן ופריטי ריהוט המייצגים את הקוד החומרי של הבית. ביצוע פריטי ריהוט: "קנה קש".

הקשר המבוקש בין פנים וחוץ תורגם ע"י נחמיאס למתאר מבני המתגלה רק עם הכניסה פנימה- מעין תצורת L הנוצרת משני גושים ופרק חיבור/ניתוק המשתלב ביניהם, כאשר את המופע האטום-מגונן של החזית הקדמית מחליף מופע הנשען על פתיחות ושקיפות: חלל הפנים נקרא באחת, כמרחב אוורירי ורחב ידיים עטוף פתחים גדלים ה”מזמינים” לחצותו במבט וחושפים את חצרו תוך טשטוש הגדרות בין פנים וחוץ.

פינת האוכל: עמוד קונסטרוקטיבי ממתכת "צומח" מתוך ערוגת חלוקי נחל. עיצוב השולחן משלב משטח במבוק ורגלי מתכת וכיסאות תואמים ומעליו שני גופי תאורה מעוצבים אף הם מקונסטרוקציית מתכת. שולחן: משטח במבוק "קנה קש", רגליים בעבודת ברזל: "עוז פרזול".

מרחב הפנים מאופיין בחזות נינוחה, בתחושת רווחה גדולה וב”הרבה אוויר”- מעברים רחבים ונוחים מאזור לאזור, וזרימת חלל פתוחה אשר בה בעת משמרת היררכיה של פונקציות מוגדרות. מיקומה של דלת הכניסה מסמן את חלוקת החלל, כאשר הגוש הקטן בין השניים ממוקם משמאלה ומכיל בשטחו את הסלון, והשני, הממוקם מימינה, מכיל את יתר חללי הקומה והבית, ובכלל זה קומת מרתף וקומה עליונה.

מבט מהגינה אל אזור הסלון: התקרה המשופעת "זולגת" החוצה תוך יצירת אכסדרה נעימה ביציאה ממנו.

עץ, מתכת ולבני סיליקט המופיעים בחזית הקדמית, ממשיכים ומככבים גם בחלל הפנים, כעין קוד חומרי המוביל את עיצובו החמים-מזמין ונוכח באלמנטים מבניים, בשילובים שונים ובגרסאות מגוונות: לריצוף משמשים אריחי שיש אפורים, הפתחים הרבים נתונים במסגרות פרופיל בלגי, לבני הסיליקט משתלבות באזור הסלון, ואף פריטי הריהוט והנגרות מייצגים את השילוב החומרי.

מבט מהסלון אל החוץ: מפתח הוויטרינה מותאם לשיפוע התקרה, ושימושי החומרים הזהים מדגישים המשכיות. לבני סיליקט, ושקיפות המזמנת קשרי עין ישירים בין הפנים והחוץ

תאורת החלל מנצלת את פרישתו המרווחת ומבוססת בעיקר על גופים דקורטיביים מסוגים שונים- תלויים וצמודי קיר ותקרה, כאשר הריחוק היחסי בין אזור לאזור "מכיל” אותם אסתטית ומשתלב היטב במארג העיצובי ללא כל תחושת עומס או הכבדה.

פינת ישיבה אינטימית ביציאה מחלל הסלון.

אזור הסלון מוגדר באמצעות מעין "שער” רחב של לבני סיליקט, וחללו הגבוה מקורה בתקרת עץ משופעת שנגזרה מגג הרעפים ונצבעה בגון הקיר. התקרה ממשיכה וזורמת אל מעבר הויטרינות התוחמות אותו תוך הגדרת אכסדרה מקורה ביציאה ממנו, כאשר ה”זליגה” החומרית מדגישה ומעצימה את הקשר בין שני המרחבים, והמפתח הגבוה שהותאם לשיפוע התקרה נוסך עניין ייחודי. עיצוב החלל מובחן, משמר מינון מדויק של פריטי ריהוט שנבחרו או עוצבו ייעודית תוך היצמדות לפלטה החומרית, דוגמת ספרייה המשלבת שימוש בבמבוק וברזל, או יחידת אחסון/טלוויזיה שעוצבה מאותם החומרים.

חמימות כפרית במטבח: חזיתות עץ בצביעה ידנית בגון שמנת עם פיגמנט אפרפר, ובמרכז החלל שולחן עץ גדול ומזמין. ביחידת הקיר: חזית "תמימה" שעל פני שטחה משתלבים מדפי תבלינים מתבררת כדלת לכל דבר המובילה למזווה גדול. נגרות מובח: עדי וארז נגרים.

אזורי החלל האחרים שוכנים, כאמור, בגוש הגדול, בפרישה נדיבה המעניקה לכל פונקציה מרחב מכובד. המטבח הממוקם מימין לדלת הכניסה, שוכן, למעשה, בתוך הקובייה המתועשת, אך דווקא חללו הוא הנציג היותר כפרי של העיצוב, וכמו כל עבודות הנגרות בבית תוכנן ע"י בלהה, המחבבת זאת במיוחד "תכנון נגרות הוא עבורי סוג של "פאזל"- לחבר ולהרכיב את האלמנטים כך שיעבדו נכון תוך שילוב פונקציונאלית ואסתטיקה" אומרת מי שאת הפונקציונאליות במטבחה שלה יצרה כמתאר בתצורת האות ח' המשלב חללי אחסון רבים ומשטחי עבודה נוחים. חזיתות היחידות עשויות עץ בצביעה ידנית בגון שמנת עם פיגמנט אפרפר כלשהו, ותנור תעשייתי גדל מידות המשתלב ביניהן משלים את המראה. במרכז החלל ניצב שולחן אוכל מזמין עשוי עץ, ואחת מחזיתות יחידת הקיר שעל פני שטחה קבועים מדפים לאחסון תבלינים מתבררת כ"דלת סתרים" המובילה לחלל מזווה גדול למדי.

גרם המדרגות הספירלי שמוביל אל קומת המרתף והקומה העליונה.

חלל המטבח פונה לכיוון אזור פינת האוכל הממוקם סמוך לפרק החיבור בין הגושים, ועמוד קונסטרוקטיבי שנדרש בו מגויס לטובת שפת החומר של העיצוב- עשוי מתכת וכמו צומח מתוך "ערוגת" חלוקי נחל וחודר לתקרה. מאחורי העמוד ממשיך המרחב וזורם כחלל מעבר מרווח, כעין אזור ביניים בו ממוקמים גרם המדרגות המוביל לקומות האחרות ופינת מחשב ביתית, ממנו מסתעפות כניסות למשרדה של בלהה, לשירותי אורחים וליחידת ההורים. הקשר עם החוץ נשמר גם בשטחה באמצעות יציאה ישירה לחצר, והחלל המרווח המרוצף פרקט נחלק לאזורים: אזור שינה, אזור ארונות המצוי מאחוריו ומופרד ממנו באמצעות מחיצה המשמשת גם כגב מיטה עוטף, וחדר רחצה רחב ידיים המעוצב ברוב קפידה עם משטח כיור המרחף "מקצה לקצה".

אזור הרחצה שביחידת ההורים: מרווח ומעוצב בקפידה: ריצוף בגרניט פורצלן רקוע, משטח כיור עשוי אבן קיסר לבנה. ריצוף ואביזרים סניטאריים: "מודי".

חדר הקולנוע בקומת המרתף: מרבצים מזמינים בצבעוניות ססגונית.

גרם המדרגות המחבר בין קומות הבית הוא גרם ספירלי עשוי מתכת, מלווה-תחום בוויטרינה הנמשכת לכל גובה הבית- מקומת המרתף עד הקומה העליונה, שהדיאלוג עם החוץ אינו פוסח עליהן: מקומת המרתף ניתן לעלות ישירות לחצר, ובקומה העליונה ליהנות מקשר עין ישיר עמה באמצעות שתי מרפסות המשקיפות עליה. בקומת המרתף מפנק את הדיירים חדר קולנוע המזמין להשתרע בנינוחות על מערכת מושבי מרבץ צבעוניים, ובקומה העליונה ממוקמים שלושה חדרי בנות משופעי תקרת עץ שתוכננו כסוויטות נוחות ועוצבו ברוב חן בהתאם לגילן ולטעמן האישי.

החזית האחורית: שינוי דרמטי מהקדמית והעצמה של המראה הכפרי. שטח רחב ידיים המשלב אזורים מרוצפים באריחים או דק, אזורים מגוננים, פינות ישיבה, אוכל ושיזוף, אזור בישול נוח ומקלחון לשרות המשכשכים בבריכה הגדולה.

החצר, שהקשר עמה היה סעיף משמעותי בפרוגראמה, אכן נוכחת היטב בחלל הבית כשהיא נשקפת מבעד הפתחים הגדולים ונופה חודר פנימה דרכם. שטחה עתיר "כל טוב" כיאה למרחב המצוי בשימוש מרובה, וכולל פינות ישיבה ואוכל מרוצפות (הן באריחי חוץ והן בדק עץ), אזורים מגוננים, פינות שיזוף, מטבח חיצוני (??), בריכת שחייה מפנקת שבתוכה משתלבת פונקצית עיסוי ואף מקלחון ייעודי לשירות הטובלים במימיה. וכך, כאשר מצויים בגינה שבחזית האחורית והמבט אל עבר הבית מציג תמונה פתוחה ושונה בתכלית מזו של החזית הקדמית, מתחדד הדיאלוג המתקיים בין הפנים והחוץ: כשם שבכניסה פנימה ניתן להישיר מבט אל שטח החצר, כך גם משטח החצר ניתן להישיר מבט אל חלל הפנים, כאשר שני המרחבים חולקים את אותה תחושת נוחות ונינוחות, ובעיקר, לדברי בלהה "כזו שמתאימה לאורחות חיינו".

פרויקט: תכנון ועיצוב בית חדש | משרד אדריכלים: איל נחמיאס אדריכלים מתכנני ערים | גינון: פארק גינון