מבט לעבר, כאן ועכשיו




מאת: | צילום: לוסיאנו סנטנדראו | - 15/01/2014


  

www.orenarchitects.com

הבית שתכנן האדריכל גיא ארבל לידידיו נקרא כמרחב מגורים מואר ונוח המספק מענה מדויק לצרכים משתנים של דייריו. ב"סב-טקסט", כסוג של הומאז', נקראת השפה האדריכלית של סבו, שבשנות ה-60 תכנן בתים רבים באותה שכונה בחיפה.


תכנון: אדריכל גיא ארבל, "אורן מ.א.ז אדריכלים"


 


    
החזית הקדמית: הבית מוגבה מעט ממפלס הרחוב על מנת לזכות במראה הנוף, קיר קליפות אבן משתלב בחזית כשכבה קדמית לתוספת פרטיות. 

 

הבית נרקם וצמח מתוך היכרותו האישית את המשפחה שלה שני ילדים בוגרים, ומתוך מטרה שהבית יהיה תפור למידתה - לאופייה ולאורחות חייה המתנהלים בצניעות ובקרבה חמימה. עם זאת, היות ועבודתו של בעל הבית כרוכה לעתים מזומנות באירועי אירוח רשמיים, נדרש ארבל לייצר לכך מענה הולם, ואת הקונספט שגיבש לצורך זה הוא מגדיר כגרסה כלשהי של "עירוב שימושים"- קונספט תכנוני הרווח בפרויקטים רחבי ההיקף בהם עוסק משרדו, ואשר כאן בבית תורגם "בקטנה", בהתאמה לצרכים.

 


ארבל: "מעבר לזה, מה שעמד לנגד עיני היה לייצר בית בקנה מידה נעים הנשען על עקרונות אדריכליים 'בסיסיים' שמבטיחים איכות חיים טובה והתנהלות נוחה- קיום קשרי פנים וחוץ, חדירה מרבית של אור יום טבעי, וחלל פנים שמזמן מבטים ארוכים ומאפשר לשמר תחושת פתיחות וקשרי עין ישירים בין אזורים" .

 

חיפוי במראה עץ משתלב עם חיפוי הטיח ונוסך חמימות לקוויו המודרנים - נקיים של המבנה.



המגרש שיועד לבנייה משתרע על שטח משופע וטרפזי משהו בן 720 מ"ר, וממוקם בצדו הגבוה של רחוב באחת השכונות במרומי הכרמל שמשקיפה אל נוף הים. בבחינת מספר חלופות להעמדת המבנה עליו, החליט ארבל להגביהו מעט ממפלס הרחוב על מנת לא להחמיץ את מראה הנוף, כמו גם על מנת לאפשר יצירת גינה אחורית אינטימית, ובמבט מהרחוב נחשף מתארו כשני גושים קובייתיים נקיים ומחופי טיח, שהאחד גדול ממשנהו והם מקושרים באמצעות פרק חיבור.


 

 

מבט מהרחוב 


 

מספר מדרגות שיש אפורות מלוות במעקה מתכת מובילות אל דלת הכניסה, וחלקת קיר בנויה קליפות אבן ניצבת בחזיתן כעין שכבה קדמית המגדירה ממד נוסף של פרטיות. לצד העניין הויזואלי שנוסכת נוכחותו, קיר האבן הוא פרט שמסתבר גם כ"שכבת זיכרון" אישית ומרגשת של ארבל: סבו המנוח, משה אורן, היה אדריכל מוערך שתכנן בתים רבים בשכונה, וברוח הסגנון שרווח בשנות ה-60 קירות אבן מסוג זה היו מוטיב שאפיין את כתב ידו. 

 

 

 

חדר העבודה של בעלת הבית מוקם בגלריה עליונה המשקיפה אל חדר המשפחה, ובהיותו הנקודה הגבוהה ביותר בבית הוא נחשף כחלל מרווח ושטוף אור יום טבעי, הנהנה מתצפית טובה לנוף הים, כמו גם מאוויר טוב שמגיע מכיוונו.


ארבל: "בעלת הבית עובדת כאן, מהבית, ולכן אך מתבקש היה לקבוע אותו במיקום אטרקטיבי כך שהשעות הארוכות שהיא מבלה בו יהיו נוחות ונעימות לשהייה,  והוא אף מאפשר קשר ישיר עם החלל תחתיו". בקומת המרתף ממוקמים ממ"ד ופונקציות שירות שונות. 


הפתחים הרבים שנפרצו בחללי הבית השונים מעניקים את הקשר המבוקש עם החוץ, כאשר בה בעת, הודות ליחס מאוזן בין הפתיחות שהם מייצרים לבין קירות 'סגורים', נשמרת תחושה חמימה ועוטפת. במיקומים בעייתיים, כמו, למשל, בחזית המערבית שפונה לנוף ומהווה מקור אוורור והחדרת אור אך מאידך היא גם חשופה לקרינת שמש חזקה, שילב התכנון פתרונות הצללה יעילים, דוגמת הצללות מובנות או תריסי רפפות שנשלטים ע"י מערכת בית חכם שהותקנה בבית. 


 

 מבט מפינת המשפחה: גרם המדרגות מימין תחום במחיצה שקופה, מבטים ארוכים, ושפת עיצוב המאופיינת בפשטות נעימה שמייצרת שקט בעיניים. ריצוף באריחי אבן חלילה.  

 

"בכל בית שהוא תכנן, אם בפנים ואם בחוץ, השתלב קיר כזה" מספר ארבל, דור שלישי במשרד שהקים הסב. תכנון הבית הפרטי לידידיו היווה לדידו "הזדמנות ראויה לחבור למורשת שהותיר ולשלב הומאז' לעשייתו הענפה" כדבריו. הזיקה לשפתו האדריכלית שזורה באלמנטים רבים נוספים המשתלבים בתכנון, והקיר, שבנייתו נעשתה על סמך צילום מאחד הבתים ואכן שחזרה אותו "אחד לאחד", הוא אחד מהם. 

בתוך הבית פנימה נגלה פרק החיבור כחלל מדרגות תחום בויטרינה ממנו ניתן להישיר מבט אל הגינה האחורית, כאשר במיקומו בין שתי הקוביות הוא מסמן ומגדיר מפגש בין ציר אנכי וציר ואופקי המייצרים את זרימת המרחב.


 

 

היישר מול הכניסה: גרם מדרגות כפרק חיבור בין שני גושי המבנה מפגיש במיקומו ציר אנכי וציר אופקי המייצרים את זרימת המרחב. המדרגות המרחפות - זיזיות עשויות עץ אלון 



שני הגושים הקובייתיים מגלמים את חלוקת הפנים שנגזרה מצרכיה הספציפיים של המשפחה והותאמה להם: הקובייה הקטנה היא הציבורית והרשמית בין השתיים, שמכילה בשטחה פינת אוכל וסלון רחב ידיים מותאם לצרכי האירוח, ואילו בקובייה הגדולה, המשפחתית והאינטימית יותר, מרוכזות הפונקציות הפרטיות, כולל המטבח. ארבל: "המטבח אמנם נחשב לפונקציה ציבורית, אך באופן בו מתנהלים חיי היומיום של בני הבית באזור הפרטי נכון יותר היה להכלילו אותו בו, כאשר במקביל, במיקומו בקרבת האזור הציבורי ובעובדה שהוא ממוקם באותו מפלס, הוא גם מספק את נוחות הגישה הנדרשת בזמני אירוח". 


 

 

מבט מעומק פינת המשפחה: פתיחות וקשרי עין ישירים. חדר העבודה המתוכנן כגלריה צופה אליה ונצפה ממנה. 


 

החללים האחרים - פינת משפחה, יחידת הורים וחדרי ילדים שתוכננו כיחידות הכוללות חדרי רחצה - ממוקמים מהלך מספר מדרגות גבוה יותר, ובתוך כך מתקבל המרחב הפרטי כעין טריטוריה בפני עצמה בעלת קנה מידה אינטימי, ובכלל זה יציאה ישירה לרחבת דק בגינה האחורית, שמשמשת אותם גם כפינת אוכל חיצונית (ראה תוכניות). 


 

יחידת ההורים: עיצוב מדויק מבוסס נגרות ייעודית בקווים נקיים, גופי תאורה נוסכי חמימות, ופתחים הצופים אל הגינה ומחדירים את נופה הירוק לחלל


 

הסלון הממוקם באזור הציבורי ומשמש בעיקר לצרכי אירוח רשמי. פתחים רבים חושפים את הנוף ומחדירים אור יום טבעי, ריצוף באריחי שיש אפורים , תקרה מרחפת המצניעה גופי תאורה וקמין אינטגרלי.


 

כך, לדוגמה חומרי בידוד איכותיים במיוחד, או חלופות חומריות במראה עץ חמים ששולבו בחיפוי המעטפת, בדקים ובמעברים, תוך יציקת ממד חמים לקוויו הנקיים-מודרניים של הבית. בתוכו פנימה נעשה שימוש בעץ אלון במדרגות הזיזיות המרחפות, ובחירת הריצוף מדגישה את הגדרת האזורים: אריחי שיש אפורים במפלס האזור הציבורי והמטבח, אריחי אבן חלילה באזור הפרטי ופרקט אלון בגלריה. קירות החלל נצבעו בלבן ותכנון התאורה עקב אחרי הצרכים: באזור הציבורי מצניעה תקרה צפה גופים סמויים המייצרים אפקטים כשבפינת האוכל משתלשל ממנה גוף דקורטיבי מרשים, ובאזור הפרטי הותקנו בעיקר גופים צמודי קיר ותקרה. עיצוב הפנים ככלל, שלדידו של ארבל הינו חלק ממערך הוליסטי שאינו מפריד בינו לבין הערכים המבניים, מאופיין בפשטות נעימה ומייצר שקט בעיניים.

 

 חדר הרחצה: חלל מרווח שעיצובו המסוגנן משלב חיפוי קיר באריחים שחורים, אביזרים סניטאריים מפנקים ונגרות בקויים אווריריים. 

 

גישה ישירה אל הגינה האחורית תוכננה גם מפינת האוכל, וממרפסת הדק שבחזית הקדמית מוביל אליה מעבר הסובב את צדו הצפוני של הבית, והיא נפרשת כפינת חמד מטופחת: חלקת דשא תחומה בצמחייה, דק מוגבה מעט ביציאה מאזור המגורים ובריכת זרמים, אשר עם כל ממדיה הצנועים מספקת מענה יעיל וטוב לצרכי העיסוק בספורט של בני הבית.

 

החזית האחורית: גינה אינטימית הממשיכה את שפת הבית בפשטותה הנעימה. 


 

הדק עשוי חומר במראה עץ פרקטי לתחזוקה, וקיר קליפות אבן זהה לזה שבחזית הקדמית משתלב גם בחזית האחורית, כעין הד המשלים את סיפורו.


 

 



 

אין ספק שההיכרות הקרובה עשתה את שלה בבית שכל פרט בו "קרא" את העדפות/צרכי הדיירים והעניק להם מענה מדויק, אך ככלל, אומר-מסכם ארבל "דיאלוג טוב בין הלקוחות והמתכנן הוא בסופו של יום, ואולי בתחילתו, הבסיס העיקרי להצלחה של כל תהליך תכנון". 



 

 


יצירת קשר - מבט לעבר, כאן ועכשיו