שטח קטן,מרחב גדול

מגרש קטן ותקציב מדוד היוו עבור האדריכל מרק טופילסקי אתגר תכנוני. ניצול מושכל של שטח ושימוש יצירתי בחומרים ובאלמנטים הניבו תחושה של מרחב גדול מזה שקיים בפועל, וגינה שאפילו כוללת בשטחה בריכה

צוות תכנון: אדריכלים מרק טופילסקי ודפנה וייס | פיקוח בנייה: נתי מרקוביץ 

מאת: מיה אור | צילום: עוזי פורת | - 09/09/2013
אדריכל מרק טופילסקי

 

החזית הקדמית: שטח שבד"כ אינו מנוצל מבחינה פונקציונאלית משמש כרחבת ישיבה מזמינה, ומרחיב בכך את חללי החוץ של הבית.

למעשה, את המגרש הממוקם ברמת אפעל רכש בעליו עם שותף כהשקעה במטרה לבנות עליו בית שיועמד למכירה או ישמש כנכס מניב, אך הדברים התגלגלו אחרת” מספר האדריכל מרק טופילסקי על פרויקט תכנון הבית שנבנה עליו, ואשר בסופו של יום דיירי  אינם אלא בעלי רעיון ההשקעה. שכן כאשר בחנו את איכות הסביבה בה הוא ממוקם, ועוד יותר מכך נוכח התכנון שרקם עבורו טופילסקי, שבעבר כבר תכנן עבורם בית, נזנח הרעיון לטובת החלטה על מגורים בו. "מדובר במגרש לא גדול- 230 מ”ר- שהינו חציו של דו משפחתי, כך שהאתגר היה לייצר בית שיהיה מרווח דיו, עם חלוקה פנימית גמישה, נוחה ופונקציונאלית, ובהתאם לבקשת הדיירים לכלול בחצרו גם בריכה” מוסיף טופילסקי, אשר בהמשך לכך גיבש קונספט שנועד לשוות את תחושת הרווחה באמצעות אדריכלות נקייה ומדויקת שעיקרה חללים פתוחים וזורמים, לצד ניצול מיטבי של אזורי החוץ וכיווני האוויר. ואכן, תחושת המרחב המאפיינת את הבית שמתארו נחשף כשתי קוביות ה”מונחות” זו על זו וחללו נפרש על שני מפלסים +מרתף, גדולה מגודל המרחב שקיים בפועל, כאשר מעבר לכך הוא נהנה מאזורים חיצוניים, הן בחזיתו הקדמית והן באחורית.


בקומת הכניסה מרוכזות הפונקציות המשותפות, ותכנונה בתצורת האות ר’ הפונה לפינת המגרש מנצל מקסימאלית את השטח הקטן ומעצים את המרחב הוויזואלי- משלב בו חצר עם רחבת ישיבה מרוצפת דק עץ, כמו גם את הבריכה המבוקשת, ובה בעת "מספח” את השטח שננגס מגריעת ה-ר’ לכדי מרחב אחד בעל ממד ריבועי נעים לעין. בכל חזיתה האחורית של הקומה הותקנו ויטרינות גדולות המאפשרות יציאה החוצה מאזוריה השונים ומעצימות את הקשר והזרימה בין שני המרחבים, וקשר דומה בין פנים לחוץ מתקיים גם בחזית הקדמית: בחזית זו רתם טופילסקי שטח שבד”כ אינו מנוצל מבחינה פונקציונאלית לשמש כפינת ישיבה שהיציאה אליה נעשית מחדר המשפחה הממוקם בקדמת החלל )ראה תוכנית(. בקומה העליונה שוכנים החללים הפרטיים- יחידת הורים ו3- חדרי ילדים, וקומת המרתף תוכננה כמרחב רב שימושים הכולל חלל עבודה, חלל משפחה/אירוח, חלל לימודים לילדים, חדר קולנוע ביתי, וכן אזורי שירות ושני חדרים נוספים לאורחים, ו/או לשימוש עתידי כיחידת מגורים למתבגרים.

מבט מהכניסה אל החלל הציבורי ואל הגינה הגובלת בו. תכנון החלל בתצורת האות ר' מייצר רחבת ישיבה הגובלת בו כעין סלון חיצוני, והתקנת ויטרינות בכל חזיתו מאפשרת יציאה אליה מאזוריו השונים. תקרת בטון פשוטה שודרגה באמצעות ליטוש וציפוי בסילר ופס ניתוק שחור, ופרופילי אלומיניום דקיקים התוחמים "קבוצות" אריחי טרצו אפורים משווים חזות של משטחי ריצוף גדולים. ריהוט: "טולמנ'ס", "הביטאט".

במסגרת התקציב המדוד שהוקצה לבנייה, מרכיב משמעותי בתהליך התכנון היה השימוש בחומרים. טופילסקי: "החומרים שנבחרו היו בסיסיים וניטראליים, אך אופן השימוש בהם והקפידה בביצוע שדרגו את מופעם ו”סגננו” אותו. לריצוף, לדוגמה, משמשים אריחי טרצו 20X20 בגון אפור בסיסי שהנחתם נעשתה בצמידות זה לזה ללא פוגות, כאשר באמצעות פרופילי אלומיניום דקים חילקנו אותם למקטעים של 2 מ”ר המייצרים מראה של משטחים גדולים יותר”. שימוש יצירתי דומה נעשה גם בתקרת הסלון העשויה בטון "קרשים” שבוצע ביציקה רגילה ללא כל ייחוד. על מנת לשדרג את חזותה הוענקו לה ליטוש וציפוי בסילר מבריק למחצה, ופס ניתוק שחור ששולב בהיקפה )חצי ס”מ( מייצר קונטרסט מעניין בינה לבין קירות הגבס הלבנים והחלקים. בהמשך לכך, גופי התאורה שהותקנו בה תוכננו ייעודית עם מסגרת פלדה דקה המרחפת במנותק מהתקרה, כך שהם מייצרים מראה נאה ואיכותי, ובמקביל מסתירים/ מטשטשים את שנדרש להסתיר בתקרה הגולמית. לצד שימוש חומרי מעניין ומגוון, בולטים בבית אלמנטים מקוריים ופרטים יצירתיים ששילב טופילסקי בחללי הבית השונים. כך, לדוגמה, גרם המדרגות המוביל מטה אל קומת המרתף רבת השימושים, תוכנן באופן שהמדרגות "נמתחות” לכל רוחבו, ובכלל זה גם מתחת למדרגות העולות למרות היעדר "גובה ראש”, תוך יצירת מעין אמפיתיאטרון המשקיף אל חלל האירוח הכולל גם שולחן ביליארד. במקום מעקה שנדרש לתיחומו מפתיע אקווריום מים מלוחים שבהיותו מואר מהווה גם גוף תאורה מקורי, נוסך תחושת מרחב לכיוון פינת הלימודים שמעברו השני, ואף מעשיר את החלל בנוף פנימי מיוחד. החלל עצמו רוצף בפרקט היוצק חמימות ואף תורם לשיפור האקוסטיקה, קירותיו חופו בטפט כהה, ולמרות מיקומו הנמוך שתחום בחצר אנגלית הוא נהנה מנוף ירוק של חוץ החודר פנימה הודות ל”גינה ורטיקאלית” המחפה את קירות הבטון המשמימים. 

פינת הישיבה בסלון: קונטרס מעניין בין קירות הגבס הלבנים והחלקים לבין תקרת הבטון, גופי תאורה שתוכננו ייעודית כמסגרת פלדה דקה המרחפת במנותק מהתקרה, ופריטי ריהוט מסוגננים. פריטי ריהוט: "טולמנ'ס", "הביטאט".

בשעות החשיכה מוארים הקירות, כאשר הניגוד בין האור הבוקע מבעד החלונות לבין חיפוי הטפט הכהה מייצר מתח ועניין. קומת הכניסה משמרת זרימה פתוחה ואזורים מוגדרים בעת ובעונה אחת, ועיצובה משתלב עם נוף הגינה הנחשף מבעד לויטרינות התוחמות אותה לכדי מרחב נקי והרמוני. אל הקומה העליונה מוביל גרם מדרגות המשלב קונסטרוקציית פלדה ומדרכי פרקט שתוכננו כקוביות מרחפות ודקיקות, ו-4 פתחי סקיילייט שנפרצו ברום החלל מחדירים אליו אור יום המאיר גם את יצירות האמנות שנתלו על הקיר המלווה את מהלכו. המעקה התוחם אותו עשוי מפלדה, למעט בקטע הפונה לכיוון הסלון, שם "ממלא את מקומו” קיר זכוכית שקוף לשימור זרימה אוורירית ותחושת מרחב. חדרי הקומה העליונה תוכננו באותה קפידה ובהתאמה לגיל דייריהם, ויחידת ההורים עוצבה כמרחב מפנק ומרווח המכיל בשטחו גם חדר רחצה.

להדגשת זרימה ואווריריות: מחיצת זכוכית שקופה "מחליפה" את מעקה הפלדה ה"רגיל" באזור בו גרם המדרגות גובל בסלון.

ניצול שטח במיטבו מגלמת הגינה האחורית, בה משתלבים הפתרונות המקוריים שנקט טופילסקי להשגתו ולהשגת תחושת מרחב. תצורת ה-ר’ של קומת הכניסה אפשרה, כאמור, לנצל מקסימאלית את קווי הנסיגה המוכתבים בתכנית בניין עיר, ובקשה להקלה אפשרה להצמיד את הבריכה לקווי המגרש על מנת להותיר "משהו” לשטח חצר. הגריעה שבוצעה לטובת תצורת ה-ר’ נוצלה לתכנון פינת ישיבה- כעין סלון חיצוני, והקירוי הנדרש להבטחת נוחות שהייה בה מתקבל מהקומה העליונה ה”רוכבת” מעליה ואגב כך, כשהיא חורגת מקו הויטרינות, גם מעצימה את ממד המרחב. 

גרם המדרגות: קונסטרוקציית פלדה ומדרכים כקוביות פרקט דקיקות ומרחפות. קיר כהה מלווה את חלל המדרגות מהמרתף ועד הקומה העליונה.

הדובדבן שבפתרונות הוא פתרון טכני/מכאני שנועד לכיסוי בריכת השחייה ובוצע בארץ לראשונה- כיסוי שהינו, למעשה, סוג של "מכסה” הידראולי מחופה עץ בשני צידיו, שפתיחתו/סגירתו נעשים בדומה לאלה של חזיתות "קלפה”. כאשר הוא סגור הוא מתיישר בקו אפס עם הדק של פינת הישיבה, חובר אליה בחזותו ומגדיל את שטחה, וכשהוא פתוח הוא מהווה רקע נאה לבריכה, כולל מפל מים משובב עין שמשתלב עמו. טופילסקי: "סגירת הכיסוי נעשית בלחיצת כפתור והשימוש בו הינו בטיחותי לחלוטין, היות והוא נושא עומס שימוש ככל רצפה רגילה”. וכך, אם כשנמצאים בחללי הפנים המעוצבים והנעימים שמעניקים נוחות מגורים ומענה לכל צורך, ואם כשמתרווחים בגינה המפנקת שלמרות שטחה המצומצם אינה חסרה דבר, לא קשה להבין מדוע זנחו בעלי הבית, ובצדק, את רעיון ההשקעה ובחרו לגור בו בעצמם.

יחידת ההורים בקומה העליונה: מחיצת זכוכית מפרידה בין חלל החדר ואזור הרחצה המעוצב בסגנון אלגנטי- דרמטי בפלטת צבעים כהה. אביזרים סניטאריים: "מודי" .


המרחב שנגרע בשל תצורת ה-ר' של מתאר קומת הכניסה משמש כרחבת ישיבה מעוצבת כסלון חיצוני. ריצוף בדק עץ, קירוי שנגזר מהקומה העליונה ה"רוכבת" מעל, ונופן המלבב של הגינה והבריכה.

פתרון ייחודי להגדלת שטח: קירוי בריכה כעין מכסה מחופה משני צדדיו בעץ ונפתח בלחיצת כפתור בצורת "קלפה". במצב פתוח הוא "נצמד" לגדר הבנויה, ובמצב סגור הוא חובר לריצוף הדק של הגינה תוך יצירת מרחב אחד הומוגני המגדיל את שטח הגן. בעל כושר נשיאת עומס כשל כל רצפה, ובטוח לחלוטין לשימוש. "אגור הנדסה".

מדרגות העץ המובילות אל המרתף נמתחות לכל הרוחב, כסוג של אמפיתיאטרון המשקיף אל החלל. במקום מעקה משמש אקווריום של מים מלוחים שהיותו מואר משמש גם כגוף תאורה מקורי, נוסך תחושת מרחב ומעשיר את החלל בנוף פנימי מיוחד.

חלל המרתף: פרקט היוצק חמימות ותורם לשיפור האקוסטיקה, קירות בחיפוי טפט כהה, ונוף ירוק החודר פנימה הודות ל"גינה ורטיקאלית" ששולבה על קירות הבטון של החצר האנגלית.