הבית הלבן המתהדר בשני גגות עץ כהים וממוקם באזור ירוק ומלא חן בקרבת העיר פיזה, בחבל טוסקנה, חושף כבר במבט ראשון את הרעיון שעמד לנגד עיני מתכנניו- "להושיבו" באורח שיתמזג הרמונית בתוך נוף סביבתו, וינהל עמה דיאלוג צמוד. הבית, ביתה של משפחה בת ארבע נפשות, הוא, למעשה, איחוד של שני מבנים ישנים שתוכננו מחדש לכדי מבנה אחד, ולתהליך התכנון שביצע משרד האדריכלים האיטלקי. LDA.iMdAקדם ניתוח מורפולוגי של הסביבה ממנו נשאבו המוטיבים הצורניים ששולבו בו.
מדובר בסביבה המאופיינת בשיפוע קל והדרגתי מאד, אשר בקטעים מסוימים כלל אינו מורגש, וכך, גם המגרש עליו ניצב הבית "מתחיל" כישר ושטוח, אך בהמשך הופך לשיפועי, כמו שואף אל הנוף האינסופי המשתרע מולו - נוף פסטורלי ירוק, עתיר עצים וחורשות זיתים. המוטיב הראשון שבולט לעין כתרגום של הרעיון התכנוני ומגלם את השאיפה לחבור צורנית למבנה השטח, מתגלה כבר למראה הגגות: בעלי מבנה שמצטט את זרימת הקרקע, אך עם תוספת של חלק שטוח בסופו, המשמש להצללת הפתחים הגדולים והרחבות ביציאה מחללי המגורים.
המטבח ופינת הטלויזיה משתלבים כמרחב אחד.
הבית עצמו משלב שני גושים שתוכננו בנאמנות כמעט מוחלטת למבנים הישנים, וחוברו זה לזה באמצעות פרק שקוף המהווה חלק מציר אורך שמתחיל כשביל הכניסה אל הבית, ממשיך וחוצה את חלל הפנים ומגיח שנית ב"סופו", שם ישנו פתח יציאה/כניסה נוסף. ציר זה מסמן את חלוקת האזורים שבוצעה "לרוחב" הבית, כך שהחללים הציבוריים ממוקמים בעברו האחד- מהלך שלוש מדרגות נמוך ממנו, ופונים אל נוף החורשות הירוק, והחללים הפרטיים מעברו השני, פונים לכיוון צפון וכמו "חותמים" את שולי השטח. בקומת קרקע מצויים חללי שירות כחניה וחדר כביסה, ושטחה של הקומה העליונה הוא עליית גג המשמשת כחדר משחקים לילדים. שפת החלל גיאומטרית מאד, מאופיינת בקווים נקיים, חדים ומהוקצעים, אותם מעצימים גון לבן מבריק השולט בקירות, בריצוף ובמרבית פריטי הריהוט והנגרות, כמו גם תאורה סמויה ושקועה המדגישה אותם, דוגמת זו המלווה את מהלכו של הציר האורכי. על רקע שליטת הגון הלבן בולטת תקרת העץ הכהה שנצבעה בגון אפור-שחור היוצק נופך דרמטי כלשהו, והקורות הבונות אותה משוות לה תצורת פסים בעלת נוכחות ועניין צורני גם במיקומה העליון. להבדיל מהריצוף הבהיר ששולב בכלל החללים ובוצע כמשטחים אחידים, ציר החצייה האורכי רוצף בעץ אלון בהיר תוך יצירת רצף חומרי עם שבילי החוץ, וככזה מדגיש את נוכחותו כמקצב שמייצר ומכתיב את זרימת המרחב, הן הפנימי והן החיצוני, ואת חלוקת האזורים. החללים הציבוריים מרווחים ואווריריים מאד, נחשפים אל נוף החוץ באמצעות פתחים גדולים החוברים לחזית שקופה ומאורגנים ברצף אורכי שנקבע "ברוחב לב ושטח": הסלון ממוקם בגוש אחד, ואילו המטבח, פינת האוכל ופינת טלוויזיה בגוש השני, כאשר בחזיתו של כל אחד מהם משתרעת רחבה מרוצפת המזמינה לצאת החוצה ולנשום את שלוות הטבע הנסוכה סביב.
פתח יציאה לרחבה מרוצפת נוספת ואל חלקו השני של שביל הכניסה.
נוכחות הטבע ככלל, מורגשת היטב גם בתוך הבית, במרחב פנים בהיר והנקי שתוכנן כך שהוא אינו מבקש להתחרות בה, אלא לספוג אותה ולהתאחד עמה. בהמשך לכך, דגש רב ניתן בתכנון גם להיבטים אקולוגיים ולשילוב חומרים, אלמנטים ומערכות שנועדו לאפשר מחזור ולהפחית צריכת אנרגיה, דוגמת זיגוג עם פונקצית הצללה מותאמת אוטומטית לתנועת קרני השמש ששולב בפתחים הפונים לכיוון דרום- מערב; פתחי סקיילייט אשר מעבר להחדרת אור יום טבעי מתפקדים גם כארובות אוורור ופליטת אוויר חם, ועוד. פריטי הריהוט והעיצוב נבחרו בקפידה תמציתית, מסוגננת ואנינה, וכך גם גווני שחור-לבן החוברים למסגרת החומר והצבע של החלל ומשלימים את חזותו ההרמונית. המטבח ופינת הטלוויזיה תוכננו כמרחב אחיד שבמרכזו ניצבת יחידת אי גדולה, ופינת האוכל הרשמית, מוקמה לצדם בסמוך מאד לפתחים הגדולים כך שניתן ליהנות מתפריט עשיר הכולל גם נוף יפהפה. החללים הפרטיים ממוקמים, כאמור, מעברו השני של הציר האורכי, ולמרות שהם אינם פונים לנוף החורש תחושת הימצאותו אינה פוסחת עליהם ואף בהם שולבו פתחים גדולים המשמרים את המרקם האוורירי של הבית המשלב פונקציונאליות ואסתטיקה גבוהה, ואשר כל פינה בו נושמת את הסביבה הירוקה בה הוא ממוקם.
חדר השינה: ריצוץ עץ וגווני שחור לבן כבשאר חללי הבית.
שביל כניסה חיצוני הופך בתוך הבית לציר אורכי המודגש באמצעות ריצוף עץ ותאורה סמויה המלווה את מהלכו.
הציר חוצה את הפרק השקוף וזורם עד ה"סוף" החלל, מגדיר את חלוקת אזוריו.
שני גושים ופרק שקוף המחבר בניהם. החיבור מושתת על שני מבנים ישנים שניצבו במקום, גגות העץ מצטטים את המבנה הטופוגראפי של האזור, ופתחים גדולים פותחים את הבית אל נוף חורשות ירוק המשתרע מולו.