מסגור לפתוח- שיפוץ בית פרטי

 "מאז נולד רעיון השיפוץ ועד שהתהליך יצא לדרכו, עברו כשנתיים" מספרת מעצבת הפנים הדר הארט על פרויקט שיפוץ הבית שביצעה באחד ממושבי המרכז. "פרק הזמן שעבר נדרש לדיירים על מנת להתגבש סופית באשר לרצונותיהם, וכשבסופו של דבר ניגשנו לביצוע התהליך זרם כדיאלוג פורה ומהנה" היא מוסיפה. הבית, מבנה דו קומתי +מרתף נבנה לפני כשלושים שנה, ו"סבל" ממספר בעיות: מעטפתו הייתה סגורה למדי ולכן גם הקשר עם החוץ לא מוצה כראוי, ובכלל זה נעדר גישה ישירה לבריכה המצויה בגינה האחורית; הסלון היה אמנם גדול מאד אך חסר אופי ואינטימיות, ופינת המשפחה, מאידך, הייתה קטנה מאד. הדר: "ארגון החלל ככלל, היה חסר איזון בכל הקשור לגודלם ומיקומם של החללים השונים ולא ענה על צרכי המשפחה. זו, למעשה, הייתה מטרת השיפוץ- להתאים את מרחב המגורים באורח נכון יותר לדרים בו ולאורח חייהם העכשווי, וכחלק מהאפיון החשוב המתבצע לפני כל תכנון, להתאימו גם לעתיד הרחוק יותר".

תהליך השיפוץ היה מאסיבי למדי, וכלל טיפול במעטפת, תוספת בנייה ופריצת פתחים חדשים, וכמובן ארגון מחודש של חללי הפנים. ואכן, דלת הכניסה של הבית שלאחר השיפוץ כבר מרמזת משהו על שפת החלל העתידה להתגלות בתוכו פנימה כסוג של פתיח: כאן, בכניסה המזמינה, חיברה הארט את שתי כנפיה של דלת ישנה שפורקה מבית בטורקיה לכדי דלת אחת רחבה הכוללת פתחי צוהר הניתנים לפתיחה, ובחלקה העליון שילבה סורג שפורק ממקור אחר והותאם בגונו ובחזותו לדיגום סורגי החלונות. מוטיב זה, של שימוש באלמנטים ישנים לטובת עיצוב מחודש מסתבר כשזור בכל רחבי החלל, הנחשף כמרחב חמים ופתוח, ללא כל זכר לסגירות שאפיינה אותו טרום התהליך. חלקו הארי של השיפוץ התמקד בקומת הכניסה המכילה את הפונקציות המשותפות ואחד מחדרי השינה. מקומה זו הוסרו כל מחיצות הפנים וכן אחד מהעמודים התומכים שהומר בתמיכה חלופית, וכתוצר של תוספת בנייה שבוצעה בחזית האחורית הורחב שטחה ב-30  מ"ר נוספים ש"ננגסו" מהגינה. בזכות תוספת זו זכתה אף הקומה העליונה במרפסת נעימה המשקיפה אל הגינה ואל הבריכה, וכל הפתחים החדשים שנפרצו בשל כך בשתי הקומות הותקנו במסגרות אלומיניום בלגי. הקונספט התכנוני שטוותה הדר נועד למצות את קשריו של הבית החוץ "הן בפועל והן בתחושה" כדבריה. כך, מעבר לפתחים הרבים שתוכננו לטובת מימוש קשרים אלה, החומרים שנבחרו להשתלב בו הם כאלה המאופיינים במראה פחות פורמאלי, ש"מרגישים" חוץ, ובתוך כך מעניקים רלוונטיות אף לעמודים שנותרו כאילוץ מעברו של החלל, מעצימים את ממד החיבור בין שני המרחיבים ומייצרים זרימה ויזואלית מהודקת וברורה. קירות החלל נצבעו בגון אפור חם ובהיר. לריצוף נבחרה אבן גיר מדברית בחיתוך חופשי חף ממראה מלוטש מידי, ובחזית הפונה אל הבריכה, כמו גם באדנים הפנימיים של החלונות שתוכננו כאדנים רחבים, שולבו לבני פירוק. התאורה ה"מעשית" כפי שמכנה הדר את התאורה הכללית של החלל, תוכננה כתאורה חסכונית המתקבלת מגופים שקועים שהותקנו בתחתית הקירות או בקרניזים של גבס ששולבו לצורך זה (כמו גם להצנעת תשתיות מיזוג האוויר) ולכך מתווספת תאורה דקורטיבית ייעודית- גופים ישנים שנאספו  ע"י הדר "מפה ומשם" ועברו הסבה, דוגמת גוף מרשים שהורכב מפנסי לופט תעשייתיים שפורקו ממפעל, קיבלו גימור פליז מושחר והותקנו על מוט משותף.

בחלל שהורחב בעקבות תוספת הבנייה (ראה תוכנית) מיקמה הדר את המטבח מימין לכניסה, כאזור "פרי סטנדינג" פתוח שאורגן בתצורת האות ח', ואת חוסר הפרופורציות של התכנון הקודם מגלמת אולי יותר מכל העובדה שחדר המשפחה ששימש את בני הבית הוא עתה מזווה נוח (!). בהמשך למטבח,  מאחורי קיר נמוך התוחם אותו ולכיוון עומק החלל, מוקמה פינת האוכל הגדולה כשהיא צופה ישירות אל הבריכה, נהנית מגישה ישירה אליה, ובעיקר משרתת ברווחה ובנוחות את אהבת הבישול והאירוח של בעלי הבית. במקביל אליה, על אותו "קו רוחב" ומאחורי מחיצה המצניעה אותו, מוקם הסלון, אשר בחזותו החדשה הוא עדיין חלל מרווח אך בה בעת משמר קנה מידה אינטימי שחסר לו בעבר, כאשר פתח אופקי נמוך בחלקה הנמוך של המחיצה ומרווח שנותר בינה לבין התקרה מייצרים תחושת זרימה וקשר עין עם פינת האוכל. כמו מפינת האוכל, כך גם מחלל הסלון ניתן לצאת ישירות  אל הגינה ואל הבריכה, והדר מסבירה: "הבחירה בשילוב דלתות ולא במערך ויטרינות נעשתה במכוון כדי לייצר תנועה נוחה ככל האפשר, כך שכל אזור בחלל נהנה מנגישות עצמאית אל החוץ". בנוסף, עם מבט לעתיד של משפחה עם ילדים בוגרים, הועתק גם מיקומה של יחידת ההורים ששכנה בקומה העליונה אל קומת הכניסה, במקום חדרו של הבן הבכור ש"פרח מן הקן", כאשר גם כאן נלקח בחשבון היבט הנגישות הנוחה למרחב המחייה היומיומי.

פריטי הריהוט בחלל משלבים כאלה שהיו ברשותם של בעלי הבית, כאלה שנרכשו בעקבות השיפוץ, וכן, בדומה לגופי התאורה הדקורטיביים, גם פריטים שעברו חידוש או הסבה, כמו, למשל מכונת התפירה הישנה של סבתה של בעלת הבית שהפכה לשולחן צד בכניסה, מזנון ישן ששופץ ובתוספת פלטת זכוכית הפך לארון הכיור בחדר הרחצה בקומה העליונה ועוד.  פריטים אחרים תוכננו ע"י הדר ובוצעו בעבודת נגרות, ובתוך כך גם המטבח, שעיצובו הקלאסי מתובל בטכנולוגיה מודרנית. חזותו הקלאסית מתנאה בגון אפור בהיר מאד, כעין פטינה, שהושג בצביעה אמנותית, ובגונו הרגוע הוא מאזן  את משטח העבודה שנבחר כסוג של "הי לייט" דרמטי משהו- עשוי גרניט שחורה רבודה בקריסטלים המשווים לו גימור עשיר ומעניין. למעט היחידה המאכלסת בתוכה את התנור, כל יחידות המטבח הינן נמוכות, מעוצבות עם דיגום מעודן של מעין מסגרת פנימית, המהדהד גם בחלקו החיצוני של הקיר הפונה לפינת האוכל תוך יצירת המשכיות ויזואלית. הקיר הנמוך הניצב אליו משמש כדלפק אכילה חיצוני, וככלל, הפתיחות הנשמרת ללא אלמנטים החוסמים את רצף המבט, משווה לכלל החלל תחושת מרחב נעימה וזורמת. הכניסה ליחידת ההורים  ממוקמת בקדמת החלל, כמו מול המטבח, ובעיצובה משתלבים מוטיבים וחומרים המשמשים בו ומעצימים את תחושת קיומה של שפה אסתטית מגובשת. כך, למשל, גב המיטה המשלב גון אפור וקליעה וינאית בדומה לכיסאות פינת האוכל, גופי התאורה שנמצאו בשווקים ועברו טיפול דקורטיבי, או לבני פירוק ששולבו כחיפוי בחדר הרחצה ומפתיעות גם במקלחון, כשעמן משתלבים אריחי גרניט פורצלן במראה תואם. גרם המדרגות שמוביל לקומה העליונה נותר במיקומו, אך חזותו, המעוגלת במקור, יושרה, ו"פרחי" מתכת ש"קוששה" הדר בדיגום המזכיר את זה של דלת הכניסה, חוברו זה לזה והותקנו בו כעין סורג בתוך "חריץ" במקום בתוך מעקה סטנדרטי. הדר: "ההחלטה וההתגבשות אולי ארכו זמן, אבל בסופו של יום הובילו למקום הרצוי והנכון. הבית שלאחר השיפוץ השיג את המטרה שעמדה בבסיס התכנון, והיום הוא תואם את צרכי דייריו כמו כפפה ליד, כמו שבית אמור להיות".