כמו כפפה ליד

מעצבת הפנים מיכל מטלון מאמינה שבית צריך להתאים לדייריו כמו כפפה ליד, וברוח זו תכננה את שיפוץ ביתה. חללו של הבית שנבנה לפני 12 שנה הותאם לצרכיה הנוכחיים של המשפחה שגדלה מאז, ומגלם שילוב זרועות של אסתטיקה ופונקציונאליות 

מאת: עידית אסא | צילום: עודד סמדר | תכנון: מיכל מטלון, מעצבת פנים - 03/04/2013



רחבת דק מקורה בפרגולת עץ ביציאה מחלל המגורים, כהמשך ישיר שלו. בטרסה הנמוכה ניצב בית העץ של הילדים, מרשים למדי במידותיו הנדיבות.
  
ביתה של מעצבת הפנים מיכל מטלון נבנה לפני 12 שנה, ולמרות שבאותה תקופה עוד הייתה שקועה עמוק בקריירה הקודמת שלה כמהנדסת תעשייה וניהול בתחום ההי טק, קונספט תכנונו הרצוי היה ברור לה, והיא אף שרטטה שרטוטים מפורטים שעובדו לתכניות אדריכליות. "האהבה והמשיכה לעיצוב ואדריכלות תמיד היו שם, גם כשפניתי בזמנו ללימודי הנדסה" היא מספרת, ואלה, מסתבר, ניצחו. אחרי מספר שנות קריירה מוצלחת, ובכלל זה תקופת שהות בת מספר שנים בארה"ב במסגרת עבודתו של בעלה, גבר חיידק העיצוב ומיכל החליטה לעשות מעשה- לממש את אהבתה וללמוד עיצוב פנים. השיפוץ שביצעה בביתה בשנה האחרונה, נרקם במוחה הרבה זמן "היום אנחנו משפחה עם שלושה ילדים ומטבע הדברים הצרכים השתנו. אחרי 12 שנה הגיע הזמן לרענן קצת את הבית, ובפרט שעם הזמן שעבר ואחרי לימודים ועבודה בתחום עיצוב הפנים גם זווית המבט שלי השתנתה". הבית, שסגנונו משקף את המגמות שרווחו בתקופה בה נבנה, ממוקם נמוך ממפלס הרחוב על שטח משופע מאד שהכתיב מבנה מפלסים, שנותר כך גם לאחר השיפוץ: מבואת כניסה ממנה מובילות שתי מדרגות מטה לחלל ציבורי המכיל את הפונקציות המשותפות וירידה למרתף, ובשטחה ממוקם גרם המדרגות המוביל לקומות העליונות- קומת חדרים הנפרשת על שני "מפלסונים" ועליית גג.

"המטרה לא הייתה להפוך את הבית על פניו, מה גם שמבנה המפלסים הינו אילוץ בלתי ניתן לשינוי שנגזר מהטופוגרפיה. הרעיון היה להתאימו לחיינו העכשוויים, ובמסגרת זו גם לתקן טעויות שעשיתי בזמנו, כמו למשל, בחירת זיגוג כהה ששולב בפתחים, החשיך  את החלל ואף לא אפשר ליהנות כמו שצריך מהנוף".  ואמנם, השיפוץ התמקד בעיקר ב"רענון" החלל ובשדרוג ההיבט הפונקציונאלי, אשר לשיטתה של מיכל הוא קרדינאלי "ככל שהבית "עובד" טוב יותר מהבחינה הפונקציונאלית ובהתאמה לאורחות החיים של דייריו, כך גם מרחב המחייה הוא נעים יותר, מסודר יותר, ומעניק הנאה גדולה יותר" היא דורשת, ולמראה ביתה- גם מקיימת. השינוי המבני העיקרי היה הסרת שני קירות שתחמו את המטבח,  כאשר בתוך כך התקבלו בחלל המגורים יתר תחושת מרחב, פתיחות, וזרימה ישירה בין אזוריו השונים, ובכלל זה קשרי עין ישירים אל החוץ מהמטבח, אשר בארגון הקודם כחלל סגור היה מקופח מבחינה זו. הפתחים שהחשיכו את החלל הוחלפו במסגרות פרופיל בלגי בגון שמנת, ולמעט הריצוף המקורי (אריחי קרמיקה במרקם דמוי אבן) אותו הותירה מיכל כשהיה, חלק משמעותי מתהליך השיפוץ הוקצה להיבט החומרי, ובעיקר לטיפול בקירות: כך, למשל, לבני פירוק בהירות שנבחרו לחיפוי חלקת קיר צרה  במבואת הכניסה, כמו גם לעמוד קונסטרוקטיבי בחלל המגורים, אשר עובה והורחב לכדי קיר קטן ואגב כך מדגיש את נוכחות האבן.

מבט מכיוון עומק החלל אל עבר מבואת הכניסה: הסרת הקירות שתחמו את המטבח יצרה תחושת מרחב וזרימה פתוחה בין אזורי החלל השונים. חלקת קיר עם משרבייה המשתלבת בתוכה מצניעה מאחוריה את הירידה למרתף. משרבייה: 'רוחמה שרון'.

בפינת סלון הגובלת עם מעין פרק (פ' ו-ר' סגולות) מבואה נוסף בקדמת החלל הציבורי שולבה משרבייה החוצצת חלקית בין שני האזורים ומצניעה את הירידה למרתף, ובקיר בו ממוקם מסך הטלוויזיה נבנתה מעין שכבת קיר קדמית לצורך הטמעתו בתוכה. המרווח שנוצר אגב כך נוצל לשילוב תאורה שקועה המאירה כעין הילה נעימה, והקירות משני צדדיה נצבעו בטיח וגה בגון חול.  

שפת העיצוב המאפיינת את החלל נשענת בעיקר על "ליקוט"- פריטים חדשים לצד ותיקים, חפצים מסוגננים שנאספו עם השנים ושילובים משילובים שונים המייצרים הרמוניה ביתית חמימה, וסוג של "שאבי שיק" מעורב עם מראה ראשוני וגס משהו, המבליט את כנות החומר: נוכחות משמעותית של עץ, שילובי טקסטיל נוסכי רכות, גופי תאורה בסגנונות שונים המיועדים ליצור אווירה, וכן תוכן אישי יקר בדמות אוסף מרשים ומגוון של פריטי נוי וכלים עשויים קרמיקה מעשה ידיה של מיכל.

חלל המטבח ש'הצטרף' לחלל המגורים: רצף יחידות תחתונות החובר ליחידת אי תוך יצירת תצורת ר', יחידת קיר, ושולחן במרכז. משטח העבודה במראה תעשייתי עשוי נירוסטה כמקשה אחת ללא כל תפרים, וכולל בתוכו כיור ולהבות גז המתיישרים עמו בקו אפס. משטח היחידה עשוי בוצ'ר בלוק עבה במיוחד מלייסטים של עץ אלון. משטח נירוסטה: 'תותחני אינווסטמנט'.

פינת האוכל הממוקמת מעברו השני של המטבח, כשיחידת האי חוצצת ביניהם ובצדה הפונה אליה מכילה חללי אחסון נוחים לכלי אירוח.

פינת המשפחה, הממוקמת בהמשך למטבח ועטופה בפתחים הפונים למבואה החיצונית של הבית. עיצוב נינוח מזמין 'להיזרק' בכיף, ופריטים חינניים, כמו מדבקת 'מערכת שעות' המציינת את חוגי הילדים, לוח מחיק וגירים צבעוניים להשארת הודעות, או גליל נייר ועפרונות העומדים הכן למקרה שמתעורר חשק לצייר.

אזור המטבח, שנפתח לחלל המגורים ויצא לאור- תרתי משמע- חודש במסגרת השיפוץ ממסד עד טפחות: בעברו האחד נמשך רצף יחידות תחתונות (מ.ד. פ בגון שמנת ובגימור שלייף לק) החובר ליחידת אי שתוחמת את המטבח ופונה אל פינת האוכל תוך יצירת תצורת ר'; בעברו השני תוכננה יחידה גדולה המשתרעת על פני כל שטחו של הקיר ומאכלסת בתוכה את מכשירי החשמל; ובתווך ניצב שולחן אוכל. משטח העבודה מייצג ממד תעשייתי- משטח ארוך למדי עשוי נירוסטה כמקשה הומוגנית ללא כל תפרי חיבור, ובתוכו "שתולות" להבות גז המתיישרות עמו בקו אפס, וכן כיור. לעומת זאת, משטחה של יחידת האי, שצדה הפונה לפינת האוכל משופע בחללי אחסון כלים נוחים ונגישים לצרכי אירוח, מגלם את החיבה לחומריות גסה וראשונית- בוצ'ר בלוק עבה במיוחד, עשוי לייסטים של עץ אלון שנבחרו ע"י מיכל בקפידה. במרכז המטבח ניצב שולחן אוכל עשוי עץ לו מצוותים ספסל ושני כיסאות אדומים ותיקים ש"הולכים" עם המשפחה לאורך שנים, ובהמשך החלל ממוקמת פינת משפחה/טלוויזיה נעימה "להיזרק" בה. בשם הפרקטיקה את המסך שהותקן בה ניתן לסובב לכיוון המטבח, כך שגם משם ניתן לצפות בו, ופרטים חינניים ששולבו בה מדגישים את מהותה כחלל משפחתי, דוגמת מדבקה של מערכת שעות צבעונית המציינת את שעות החוגים של הילדים, או לוח מחיק להשארת הודעות ותזכורות.

 גרם מדרגות עשוי קונסטרוקציית מתכת ומדרכי עץ דובדבן מתפתל מעלה אל קומת החדרים שרוצפה בפרקט, ובמפלסה הנמוך ממוקמים חדרי הילדים וחדר הרחצה המשותף ששודרג במסגרת השיפוץ. מיכל: "במקור, נחלק החלל כך שעומקו שימש כאזור כביסה/שירות, וחלקו הקדמי היה חדר רחצה חשוך למדי, ואך מתבקש היה להחליף ביניהם" במסגרת זו הוסרה מעומק החלל הנמכת גבס שהייתה בו ובתקרתו נפרץ סקיילייט המחדיר שפע אור יום טבעי, ואילו חלקו הקדמי הפך לחדר כביסה מתוכנן בקפידה ייעודית, כולל קרש גיהוץ נשלף וחזיתות ארון המצניעות את ה"תכולה החשמלית".

חדר הרחצה של הילדים, שמיקומו הועתק לעומק השטח, בו הייתה מרפסת שירות. הנמכת התקרה שהייתה בו הוסרה, וסקיילייט שנפרץ מחדיר אור לחללו. ריצוף: 'נגב', כיור בטון: 'סטודיו קראפט'.
 
יחידת השינה הממוקמת במפלסה הגבוה של הקומה היא חלל מרווח משופע תקרה בה מותקנות קורות עץ החוברות לקיר מחופה טיח ווגה אפור במרקם גס, ומהנוף הנשקף ממנה ניתן ליהנות גם בעת שכיבה במיטה. את עליית הגג ניכסה מיכל לעצמה כחדר עבודה מלבב משובץ פריטים "מדליקים", ומסגרתו הצורנית שנגזרה מגג הרעפים מנוצלת היטב- בחלקו הגבוה של החלל המשופע ממוקם שולחן העבודה הנהנה מאור ואוויר החודרים מבעד חלון גג פרוץ לשמים, ואילו חלקו הנמוך של החלל מנוצל כספרייה ולצרכי אחסון שונים. כמו הבית, כך גם הגינה האחורית מתפרשת על פני שני מפלסים, כעין טרסות: רחבת דק מקורה בפרגולה שמשתרעת ביציאה מחלל המגורים כמעין "זולה" חביבה שמזמינה להסב בה ולצפות בנוף הסביבה הגלילית, וטרסה תחתונה בה ניצב "בית" נוסף- בית עץ למשחקי הילדים, שאף הוא מתאים לגילם ולמשחקיהם "כמו כפפה ליד", ומשלים את סיפור הבית כולו.  

חדר השינה הצופה אל הנוף ומאפשר ליהנות ממנו גם בעת שכיבה במיטה : חלל משופע תקרה בה משתלבות קורות עץ, ריצוף פרקט, חיפוי טיח ווגה אפור בקיר שבגב המיטה, ועיצוב בסגנון 'שאבי שיק' מעודן.
 

 


 

יצירת קשר - כמו כפפה ליד