פרויקט: תכנון בית נופש
מראה הבית בכניסה מהרחוב. אין כמו נוף גלילי כדי להביא מרגוע ומנוחה משאון הכרך הסואן. לתובנה זו הגיעו בני זוג תושבי המרכז, אשר החליטו לתרגמה הלכה למעשה ע"י בניית בית נופש הרחק מהמולת העיר התזזיתית. המיקום שאותר ונבחר לצורך זה היה בישוב מרוחק ומבודד, הממוקם על רכס הר בצפון וצופה על רצועת נוף רחבה הנפרשת מראש הנקרה במערב ועד הר מירון במזרח. פרויקט תכנון הבית הופקד בידי האדריכלים רוני אלרואי ואמיר חזק, והפגישה השנייה, הם מספרים, התקיימה כבר באתר עצמו "עוצמת החוויה והרושם שהותיר עלינו הנוף המרהיב - כחול הים במערב ומלוא העין יערות אלונים בדרום - היה כה עז, כך שברור היה לנו שהקונספט התכנוני צריך לנבוע ממנו ולהתייחס אליו". בנוסף, היות ומדובר בסביבה כפרית ביקשו אלרואי וחזק לחבור למהותה ולמשמעויות הצניעות המתלוות אליה, ובתהליך הגיבוש הרעיוני נבחנו שתי חלופות, ששתיהן צמחו מנוכחות הנוף: האחת, בחנה יצירת מסדרון כניסה שימקד מידית את תשומת הלב והמבט אל הנוף, והשנייה התמקדה דווקא בחוויית גילויו, בדומה לזו שחוו אלרואי וחזק בביקורם הראשון במקום- יצירת מבט פנוראמי, תוך תיחומו בין שני מישורי בטון אופקיים. זו האחרונה הייתה החלופה שנבחרה, ולדברי אלרואי וחזק "הקונספט היה כל כך מתבקש, עד שהוא כמעט התגבש מעצמו.
חומריות שונה ומופע ויזואלי משתנה בחזיתות: אבן מקומית וזכוכית בחזית הקדמית, חזית בטון אטומה ומעוטת פתחים לכיוון צפון, וחזית אחורית הנפתחת אל הנוף. אופן התכנון מזמן מסלול טיול סביב הבית, כך שבכל אחד מצדדיו נחשפת תמונת נוף אחרת.הדברים פשוט זרמו מתוכו". במסגרת זו נרקם התכנון כמעטפת בטון המאופיינת בסגירות לכיוון צפון, ובפתיחות מקסימאלית לכיוון דרום מזרח ומערב. אלרואי וחזק: "הסגירות לכיוון צפון משקפת את האזור בו ממוקם הבית, בקרבה יחסית אל הגבול הצפוני, אשר חלחלה לתוך הקונספט והשפיעה על ההחלטה לייצר את החזית הפונה אליו כחזית סגורה". בתוך כך, הפתחים שנפרצו בה הינם קטנים יחסית, ואילו החזית הדרומית תוכננה כחזית פתוחה, הן ויזואלית והן חומרית: ויטרינות גדולות הנמשכות לכל אורכה וגובהה ומשתלבות בין מישורי הבטון של המעטפת. אף מפגשן ה"פינתי" תוכנן כמפגש נקי, ללא כל פרופיל מקשר, כך שדבר אינו חוסם את השקיפות ואת תמונת הנוף הנפרשת וחודרת אל תוך הבית פנימה. הבטון שנבחר לשמש במעטפת אינו בטון אדריכלים (טגו) שהשימוש בו רווח בבתי יוקרה, אלא בטון קרשים בתצורת לוחות עץ גולמיים המאפיינים את הסגנון הברוטליסטי, אשר כאן בבית מגלם את כנות החומר, כמו גם את הצניעות והפשטות שהיו חלק בלתי נפרד מהקונספט הרעיוני.
בין מישורי הבטון של המעטפת שולבה מילואת אבן מקומית שמצא עבורם איש אבן יליד הסביבה, כרובד נוסף של החבירה למקום ואל הרעיון בכללותו: מישורי הבטון האופקיים יוצרים קשר לנוף הרחוק ואוצרים בתוכם אמירה ערכית לגבי הצורך להיטמע ולהשתלב בו, בעוד מילואת האבן מייצגת אמירה מקומית, הקושרת את הבית לסביבה הקרובה. הסביבה והנוף הנחו אף את פיתוח השטח, שמטרתו הייתה לייצר מסלול סביב הבית. מסלול זה מתחיל כשפוסעים בין מישורי הבטון אל עבר הנוף, ממשיך בגינה האחורית בה הוא נפרש במלואו, ומשם מוליך אל צדו השני של הבית. בצד זה זורם המסלול בשיפוע ההולך ומעמיק תוך יצירת חלקת גינה המופרדת מן הרחוב על אף סמיכותה אליו, ומספר מדרגות המוליכות חזרה אל מפלס הכניסה משלימות אותו. הצד האטום של המעטפת מרחף מעל הפיתוח, כאשר בינו לבין הגדר נוצר מעין מסדרון נוסף, ללא כל תיחום כמו זה שמייצרים מישורי הבטון, כך שהמבט כאן הינו מבט שונה- פתוח לשמיים לעומת המבט הפנוראמי-אופקי.
3. מבט אל חלל המגורים הנהנה ממבט ישיר אל הנוף, שנוכחותו חודרת פנימה כחלק בלתי נפרד מהמרחב הפתוח. ספרייה גדולה הזורמת לכל אורכו של החלל כתוכן תרבותי המדגיש את אורח החיים בימי החופש, שמעניק זמן איכות לקריאה, לטיולים באזור, לבישול ולאירוח.
חלל הסלון: ריצוף פרקט הנוסך חמימות, אח עצים להשלמת האווירה, ופריטי ריהוט המזמינים להתרווח בתוכם בנינוחות. 
חדר השינה הפונה אל הנוף. שטחו של הבית החד קומתי משתרע על 155 מ"ר, וכמו המעטפת החיצונית כך גם חלל הפנים מגלם את רעיון הפשטות, מזקק את משמעותו לכדי מרחב שנועד לספק לדיירים את הצרכים הבסיסיים לעתות הנופש, ובעיקר את השלווה המיוחלת. אלרואי וחזק: "תכנון הפנים נדרש להתייחס למהות הבית כבית נופש, והיה כרוך במחשבה על הצרכים הבסיסיים והחיוניים ביותר, כמו, למשל, מהו המינימום הנדרש למטבח, מהו המינימום הנדרש לארון וכיו"ב, כאשר התשובות לשאלות אלה הביאו ליצירת חללים המאופיינים בתחושה נוחה ותפורה למידות הדיירים" חלוקת החלל כוללת מרחב מגורים המהווה את לב הפעילות בבית ובו מרוכזים המטבח, פינת האוכל והסלון, וחדרי שינה שתוכננו כשני אזורים: יחידת הורים הפונה לנוף, וחדרי ילדים / אורחים, כאגף הניתן להפרדה באמצעות דלת סמויה. לריצוף החלל נבחר פרקט המשרה חמימות, והתאורה משלבת גופים המאירים מהרצפה, מהתקרה ובין המשטחים, תוך יצירת ממד רומנטי, אותו מדמים אלרואי וחזק ל"אלומת אור מתחת לפנס רחוב- לא שטיפת אור חזקה ובוהקת, אלא כזו הנוסכת רכות".
ערכי הפשטות של התכנון באים לידי ביטוי בחלל שנתפר בהתאמה לאורחות חיי דייריו: המטבח ופינת האוכל, כחלק משמעותי מהפעילות שבמסגרתה נהנים בני המשפחה לארח ולבשל בצוותא.
רחבה מרוצפת ומקורה בפרגולה בנויה ביציאה מחלל המגורים. ויטרינות שתוכננו בקפידה ללא פרופילי פינות מבטיחים שמירה על שקיפות מקסימאלית, כך שדבר אינו חוסם את יפי הנוף הנצפה מהבית. בהגיעם לבית מנהלים בעליו באורח חיים "פשוט", הכולל טיולים באזור, קריאה, בישול ואירוח, ותכנון ועיצוב הפנים של אלרואי וחזק יצר להם סביבת מחייה שנועדה לשרת אותו. כך, לדוגמה, ספרייה גדולה שתוכננה בסלון, יחידת האי של המטבח המהווה סוג של "מרכז" בהתנהלות הביתית כשסביבה מתגודדים האורחים בעת הכנת הארוחות, או שולחן האוכל שמוקם כחלק מחלל הסלון. פריטי הריהוט ששולבו בחלל מאופיינים בעיצוב נינוח, דוגמת ספות המזמינות להשתרע עליהן, או כיסא נדנדה, כאשר נוכחותו של הנוף היא ה"פריט" הבולט ביותר. את האווירה הנינוחה והחמימה משלים אח ובו בולי עץ, והפשטות הטובה הנסוכה סביב מאפשרת, כפי שמגדירים זאת בעלי הבית "לחוש שלוות האזור ונופו השונה כל כך מהנוף העירוני בו הם פועלים בדרך כלל, היוו עבור אלרואי וחזק חוויה מיוחדת, לדבריהם, וכך גם תהליך התכנון שהיה אחר "להבדיל מהמורכבות והתחכום שננקטים היום בתכנוני בתים, פה התמקדנו דווקא ב"צמצום" וזיקוק על מנת לייצר תמצית מדויקת של רעיון הפשטות והנוף" ואמנם, למראה הבית, על כלל חלליו הפנימיים ואופן השתלבותו בסביבה, אין עוררין על כך שהוא אכן מיטיב להעביר.
מתוך 'הרחק מהעיר, מול הנוף'. גליון 125, יולי - אוגוסט 2012