יצוע: צוות באסם.
אין ספק שנדרשת מידה מסוימת של תעוזה כדי לבחור דווקא בחלל ששימש כמחסן - חלל לא שגרתי בעליל, כמקום מגורים. אך אהבה לקסם היפואי, וכן, מן הסתם גם אותה מידה נדרשת של תעוזה, הביאו את בני הזוג לבחור בחלל כזה, הממוקם במבנה השוכן בשוק היווני בעיר, "בגב" של שוק הפשפשים, ולהפכו לדירת מגוריהם. את החלל שרכשו ביקשו בני הזוג, שעיסוקם בתחום האמנות, לייעד גם לצרכי עבודה, ואת מלאכת התכנון הפקידו בידיו האמונות של המעצב סמי שלום כנפו. שלום כנפו, השבוי אף הוא בקסם האותנטיות של העיר בה הוא מתגורר ובה ממוקם הסטודיו-גלריה שלו "Architype", מיטיב להבין את הבחירה. "חללים מסוג זה" הוא אומר, "נושאים איתם ערך מוסף וייחוד שאינם מאפיינים דירות "רגילות", וכך גם הנתונים הלא שגרתיים שבד"כ מאפיינים אותם ואשר לא פעם מזמנים אילוצים, הופכים דווקא לאתגר תכנוני ולהזדמנות ליצור מרחב מגורים שונה ומיוחד".
חלל הדירה והמדרגות לפני השיפוץמתארו של המבנה הישן מאופיין בפינות מעוגלות, וזו ש"מאחוריה" מצוי החלל פונה לרחוב וממוקמת בכיוון צפון-מזרח. למעט פתח הכנסת/הוצאת סחורה מצויד בתריס גלילה מברזל (מהסוג המשמש בד"כ לסגירת בתי עסק) שהיה קבוע בסמוך לפינה זו , תחתית המעטפת הייתה אטומה, ובתוך כך, על מנת להכשיר את החלל לצרכי מגורים, השלב הראשון של התכנון נועד לפרוץ בה פתחים נדרשים: מיקומה של דלת הכניסה נקבע בפינה המעוגלת של החזית, פתח הכנסת/הוצאת הסחורות שהיה ממוקם בצדה האחד נסגר בחלון ברזל גדול, בצדה השני של הדלת נפרץ פתח זהה לו, ופתחים קטנים נוספים נפרצו מעליהם. הפתחים, מספר כנפו, "הינם למעשה שחזור של פתחים שהיו קיימים בתכנון המקורי של הבניין, אך נאטמו במרוצת הזמן. כשפרצנו אותם גילינו את קורות הברזל שלהם".
בתוך החלל פנימה "פגש" כנפו מרחב שנחלק לשתי קומות מחוברות באמצעות גרם מדרגות ספיראלי, ומחיצות חלוקה פנימיות שהגדירו בשטחן את חללי המחסנים השונים. "הקונספט התכנוני היה לייצר לופט והשיקול למקם את דלת הכניסה בפינה המעוגלת של המבנה התבסס על כך שמנקודה זו ניתן להישיר מבט ולראות את כלל החלל". אומר כנפו, ושיקול זה אכן מוכיח את עצמו עם פתיחתה, החושפת את המרחב במלואו, פתוח וזורם ללא הגדרות "קשיחות" של אזורים.
מטבע הדברים, הסבת חלל שירות מיושן לתפקד כחלל מגורים דרש תהליך שיפוץ שכלל התקנת תשתיות נדרשות, ובהתאם לרעיון התכנוני של יצירת לופט הוסרו כל מחיצות החלוקה הפנימיות וכן חלק מרצפת הקומה העליונה, כך שמרבית השטח הפך לחלל גבה תקרה והחלק בו נותרה הרצפה לגלריה עליונה פתוחה המשקיפה אליו ישירות.
עיצוב הסלון: פתחי חלונות: "מסגריית ארמונד" פריטי ריהוט: סטודיו Architype, תאורה: "עקי-גופי תאורה", "החנות הגדולה" (עמוס), שטיח: שטיחי ג'וזפין" הפונקציות המשותפות- מטבח, סלון ושירותי אורחים מרווחים- רוכזו במפלס התחתון, והגלריה העליונה יועדה לשמש כאזור שינה עם חדר רחצה צמוד, אשר תוכנן בציר הגובה של שירותי האורחים. במקום גרם המדרגות הספיראלי שנעקר בעת השיפוץ תוכנן גרם מדרגות חדש בצמוד לקיר המעטפת, כשהוא אינו נוטל מנפחו של החלל ואינו פוגע בזרימתו הפתוחה, ועמוד קונסטרוקטיבי שנותר במרכז המרחב לצורך תמיכה מהווה סוג של "סמן" המכתיב את חלוקת האזורים במפלס התחתון. ליצירת נופך של עניין ומשחק צורני תכנן כנפו מולו עמוד "דמי" תואם, תמיכה נדרשת לגלריה מעניקות קורות ברזל שהותקנו בתחתיתה, ועמוד נוסף עשוי מתכת נקבע בסמוך לכניסה לצורך תמיכה בחדר הרחצה שבשטחה.
שפת העיצוב מושתתת על פשטות, הן חומרית והן צורנית, ומלווה בהדהוד חזק של אווירת "סוהו" /וילג' ניו יורקית. כנפו: "הפשטות מדגישה ממד האותנטיות של החלל ותואמת את מהותו ה"לופטית". בנוסף, היא חוברת נכונה לאופי הסביבה בה הוא ממוקם, ובהיותה ניטראלית היא אפשרה לדיירים לצקת לתוכו את העדפותיהם האסתטיות". במסגרת זו, קורות ברזל מקוריות ששימשו להעלאת/הורדת סחורה הושארו במקומן במתכוון כאזכור לעברו של החלל, והחומריות בה נעשה שימוש היא חומריות בסיסית המשלבת ברזל, בטון ועץ.
קומת הכניסה מרוצפת בבטון מחורץ המייצר מראה של אריחים גדולים ואף מונע בכך היווצרות סדקים, וחלונות הברזל השחורים בוצעו בעבודת יד עם שילוב זכוכית מותזת בגון לבן ובחלוקה לקטעים: קטעים קבועים בחלקם התחתון, קטעים הניתנים לפתיחת קיפ לצרכי אוורור בחלקם העליון, כאשר הזכוכית האטומה חוסמת, כמתבקש, את המבט מן הרחוב פנימה, ובה בעת מחדירה אור. לריצוף הגלריה העליונה נעשה שימוש בעץ שנצבע בלבן, ובחלק משטחה נפער פתח זכוכית שקוף המייצר קשרי אור ועין בין שני המפלסים.
גלריית השינה המשקיפה אל החלל תחתיה: מעקה מעוצב כמסגרת ברזל עם כבלי מתכת, וריצוף בעץ צבוע לבן בו משתלב פתח זכוכית שקוף
מבט מאזור הסלון אל אזור המטבח: פשטות חומרית וצורנית. עמוד תומך מסמן את חלוקת האזורים בחלל הפתוח, ומעל נראית גלריית השינה העליונה. גרם המדרגות המוביל אליה תוכנן כאלמנט מרחף המשלב ברזל ומדרכי עץ צבועים בלבן, ובמעקה הברזל המלווה אותו, כמו גם במעקה הגלריה, הותקנו כבלי מתכת, אשר בקיומם שכמעט ואינו מורגש משמרים את הפתיחות וממד אוורירי. התאורה בחלל היא תאורה ממוקדת שהותקנה במיקומים נדרשים ואופייה מגוון ומשתנה. כך, למשל, קורות התמיכה של הגלריה השוכנת מעל אזור המטבח גויסו לטובת הצנעה של גופים שקועים המאירים את שטחו, וביתרת החלל משובצים גופים דקורטיביים ייחודיים, דוגמת גופי תאורת במה גדולים המהווים חלק בלתי נפרד מהמארג הדקורטיבי-אמנותי שרוקם את אופיו האסתטי.
אלה לצד אלה משתלבים כאן פריטי ריהוט המגלמים את אהבת הדיירים לפריטי וינטג' ולקלאסיקה מודרנית של המאה העשרים, תצלומים גדולים מאד של הצלמת נעמה כנפו - מהם תלויים, ומהם שמושענים על הקירות כמו באקראי, ציורים, וביניהם גם כאלה פרי מכחולו של כנפו אשר לצד עיסוקו כמעצב חוטא בציור, פריטים ייחודיים שנרכשו בקפידה ובהתאמה ייעודית, ו"עקבות" של תכני יצירה אישיים. מאוורר תקרה בעיצוב תעשייתי המשתלשל מרום תקרת הגלריה אל המפלס התחתון, מדגיש בתוך כך את ממד הגובה של החלל, ובה בעת קושר את שני מפלסיו, במטבח שובה את העין שולחן נזירים ישן לו צוותו כיסאות בעיצובים לא זהים, מהם אייקוניים, בפינת הישיבה של הסלון משתלבים כיסאות קולנוע ישנים, ואם בפשטות עסקינן, אזי המיטה בגלריית השינה היא מזרן המונח על רצפת העץ, כשבסמוך לו, דרך תצלומי ענק, נשקף נופה האורבאני של ניו יורק. ואמנם, כשנמצאים בתוך החלל פנימה לא ניתן לזהות היכן הוא בעצם ממוקם, אם ביפו, בוילג' הניו- יורקי, או בכל מקום אחר. שפת הפשטות המדגישה את אופיו הלופטי היא זו שאומרת את דברה בחלל המיוחד הזה.
מתוך מגזין בית ונוי 117: "ממחסן ישן ללופט מסוגנן"