עיצוב דירת גג

שקיפות וגון לבן מובילים את חזותה האוורירית של דירת גג שתכננה מעצבת הפנים לילך מורבר בתל אביב, ומהווים רקע ראוי לקליטת נוף הסביבה העוטף אותה מכל עבר

מאת: מיה אור | צילום: עוזי פורת, אסף פינצ'וק | מעצבת פנים לילך מורבר - 03/04/2013
"לבן פירושו שקט ורוגע" אומרת מעצבת הפנים לילך מורבר, ואין ספק שהחלל הנפרש נכחה עם פתיחת דלתה של דירת הגג הדו קומתית מאשש את דבריה - מרחב בהיר, אוורירי וספוג שלווה, שמבעד חזיתו השקופה נשקף נוף הסביבה. "הנוף היה השיקול המרכזי של הדיירים ברכישת הדירה" מספרת מורבר " בני הזוג, שילדיהם בגרו ועזבו את הקן, החליטו שהגיעה העת הנכונה להעתיק את מקום מגוריהם מפרברי המרכז אל "העיר הגדולה", לחוות את כל שיש לה להציע, ובתוך כך גם לחיות את נופה ולהתענג עליו". אמנם החיפושים אחר דירה שתענה על חלום הנוף ארכו למעלה משנתיים, אך בסופו של יום הוכיחו שהסבלנות משתלמת: המראה הנשקף מהדירה הממוקמת בצפון הישן של תל אביב מציע שילוב ייחודי של פארק ירוק, מבט אל הים ומרקם אורבאני, והוא אשר היווה את נקודת המוצא לקונספט התכנוני שטוותה מורבר - "לתת לנוף לדבר" כדבריה, והעוגן שהכתיב את העיצוב.
 
מעבר לנוף, בפרוגראמה של טרום התכנון הוגדר צורך שהדירה תכלול בשטחה גם חלל אירוח גדול, חדר עבודה וחדר אירוח שישמש את הילדים בעת ביקוריהם, ואת המרפסת בקומה העליונה ביקשו בני הזוג לעצב כך שתוכל לשמש לצרכי אירוח. השיפוץ שבוצע בדירה היה מקיף:  מחללה, המאופיין במתאר מלבני, הוסרו כל מחיצות הפנים - למעט העמודים, והחלוקה החדשה של מורבר נשענה על יצירת פתיחות מיטבית ללא כל מחיצות. הפונקציות הציבוריות - מטבח, פינת אוכל וסלון - מוקמו בקומה הראשונה (80 מ"ר) כמרחב זורם ופתוח שמשני עבריו משתלבים חדר העבודה ויחידת האירוח כסוג של "קופסאות שקופות", ויחידת ההורים מוקמה בקומה העליונה (40 מ"ר).

  

עליה לקומה הפרטית

 

גרם המדרגות המוביל אליה, ואשר במקור היה לולייני וצר הוסר, ובמקומו נבנה גרם חדש שמוקם בכיוון הפוך כך שיוליך ישירות למרפסת הגג, ותוכנן כמדרגות עץ קונסוליות החוברות לקיר ומלוות במחיצת זכוכית המתנשאת עד רום תקרתה של הקומה העליונה. מעבר לחזותו המייצרת עניין ויזואלי רב כחלק בלתי נפרד ממופעו האוורירי של החלל, העלייה בו מזמנת תהליך של "התגלות"- ככל שמתקדמים מעלה במדרגות כך הולך ונפרש הנוף מבעד למחיצת הזכוכית השקופה, עד המפגש עם מרפסת הגג הפורשת אותו במלוא הדרו כשהיא משקיפה אל הים ואל פרק הירקון.


שקיפות ככלל, היא מוטיב מרכזי בחללה המוקפד של הדירה, כאשר שימוש מסיבי בזכוכית, הן כ"קו גבול" חיצוני, והן כ"קו גבול" פנימי בין החללים והחלל המרכזי, הופך אותה לשחקנית ראשית בבניית מרקמו האוורירי, כמו גם לאמצעי המייצר משחקי השתקפויות ואור המעשירים אותו כחומר לכל דבר. כך, לדוגמה, בקומת הכניסה מייצר מערך ויטרינות המתנשאות מרצפה לתקרה חזית שקופה החושפת/מחדירה מלוא חופניים אור יום ונוף; בפתחים  של חללי העבודה והאירוח המשולבים בשטחה הותקנו דלתות שקופות (נתונות במסגרות פרופיל בלגי לבן) שעל פניהן משתקף מראה החוץ; ואף מחיצת הזכוכית התוחמת את גרם המדרגות משרתת את הרעיון, כאשר קרני השמש החודרות מהקומה העליונה משרטטות דיגומי אור חינניים על פני שטחה.

 

מלוא עוצמתו של ממד השקיפות נחשף בקומה העליונה בה שוכנת יחידת השינה של בני הזוג, אותה מיקמה מורבר כך שהיא כמו חוברת לשטחה של מרפסת הגג באמצעות ויטרינות שקופות התוחמות אותה, ומעקה שקוף שהותקן בהיקף המרפסת מבטיח שגם בעת שכיבה במיטה ניתן ליהנות ממבט ישיר לנוף. צדה השני של יחידת השינה תחום במחיצת הזכוכית המלווה את גרם המדרגות, ובכל הויטרינות המקיפות אותה הותקנו וילונות גלילה חשמליים המאפשרים אטימה להשגת האפלה ופרטיות בעת הצורך.

 
גרם מדרגות מעוצב

גרם מדרגות מעוצב
 
 

דבר בתכנונו המדויק של החלל אינו אקראי, ותחושת המרחב המאפיינת את חזותו בא לידי ביטוי גם בנוחות פונקציונאלית שהוא מעניק לדייריו ומאפשר להם לחוותו בהתאם לצרכיהם ולאורח חייהם. הפונקציות הנדרשות לחיי יומיום קיבלו את פתרונן לאורך הקירות, ואת ממד השקיפות המחדיר את הנוף, גיבתה מורבר במערך חומרי מצומצם המייצר מארג פנים מינימליסטי וחף מכל קישוטיות מיותרת, שנועד לקלוט אותו ולהעניק לו את הבמה הראויה: ריצוף בפרקט אלון מיושן בגון אפרפר בחלל הפנים ובאריחי אבן הימלאיה בגון תואם לו במרפסת, קירות לבנים, פיזור נדיב של תאורה שקועה המשתלבת בתקרה ללא נוכחות פיזית ומאצילה אפקטים מדויקים של אור, פריטי נגרות בקווים נקיים בגווני לבן, ושילוב מדוד ומחושב מאד של פריטי ריהוט ונוי. "חריגות" יחידות בלובן הטוטאלי הן הכורסאות האפורות שבפינת הישיבה, אך מעבר לכך "נוסחת הלבן" שולטת ללא עוררין, ומגיעה אפילו לגונן הלבן של האדניות השתולות שמוקמו בהיקף מרפסת הגג ומשלימות את מערכת הריהוט המסוגננת שהוצבה בשטחה. כך, לעומת הנוף החיצוני, שמעצם הווייתו עוטה גוונים שונים ומשתנה לאורך שעות היממה ועונות השנה, הנוף הפנימי שיצרה מורבר בדירה הוא נוף לבן ומדויק עד אחרון פרטיו- אי של שלווה שבזרימתו הנקייה "מתמסר" למראות הסביבה העוטפים אותו, כפי שביקשו דייריו.

 

מתוך מגזין בית ונוי 116: "לתת לנוף לדבר"

 

 

חדר שינה מעוצב

מרפסת גג