שיפוץ דירה - עדנה חדשה לדירה ישנה

"לא תמיד נדרש דווקא מהפך קרדינאלי כדי לחולל שינוי משמעותי בחלל" אומר האדריכל גיא פרנק, כשהוא מתייחס לפרויקט שיפוץ דירה תל אביבית ישנה. הדירה, ששטחה כ-100 מ"ר, הייתה שייכת לסבתו של בעליה הנוכחיים, ושנים לא מעטות הוא התגורר בה כפי שהייתה במקור ללא שביצע בה שינוי משמעותי. כשהחליט שהגיעה השעה "לעשות מעשה", לחדש את פניה ולשוות לה חזות עכשווית שגם תענה נכונה לצרכיו, הוא הפקיד את הפרויקט בידי פרנק, שהציע לו מספר תכניות אפשריות "בחנו מספר חלופות, ובסופו של יום נבחרה זו שהייתה צנועה יחסית מבחינת הריסה ובנייה חדשה, ומטבע הדברים גם האטרקטיבית ביותר מבחינת עלויות" מספר פרנק. 

 

הדירה של טרום השיפוץ כללה סלון+ מרפסת חזיתית שנסגרה בשלב כלשהו, מטבח, חדר רחצה ושני חדרים שגבלו אחד בשני ואחד מהם אף גבל במטבח. בפרוגראמה שקדמה לתהליך שיפוץ דירה ביקש בעל הבית להותיר את חדר השינה במקומו בשל מיקומו העורפי המעניק לו שקט יחסי וכיווני אוויר טובים, ועל בסיס זה גיבש פרנק את הקונספט התכנוני שהתמקד לדבריו ב"יצירת זרימה פתוחה בה משתלבים החללים הסגורים (חדרי שינה ורחצה) באורח שאינו מפר את תחושת המרחב ומשווה לו ממד לופטי כלשהו". התהליך עצמו, לדברי פרנק, היה ארוך למדי. "בחנו כל פרט היטב כדי לוודא שסגירת הקצוות תהיה מיטבית ומתחשבת בתקציב הנתון. כך, למשל, כל האלמנטים הקיימים בדירה נבדקו על מנת לראות אילו מהם ניתנים לחידוש ו/או לניצול בתכנון החדש ובכך להימנע מעלויות מיותרות".  בהמשך לכך, הוחלפו התשתיות הקיימות, וכך גם מערך חומרים והגימורים, אך פעולות כהריסה/בנייה היו מינימאליות בלבד. למעשה, השינוי המהותי ביותר שהתקבל במהלך שיפוץ דירה היה ביטול חדר שגבל במטבח, כך ששני החללים - המטבח והחדר שבוטל - "הצטרפו" למרחב פתוח נטול מחיצות הפרדה הכולל גם את הסלון.

חלל החדר שבוטל הפך לפינת עבודה, וחלקו התחתון של הקיר שהוסר הפך להוות בסיס לדלפק אכילה/בר המשמש גם לאירוח ומהווה במידה רבה את לב החלל כשהוא נצפה מכל אזוריו. מהלך נוסף של שהתרחש בעת שיפוץ דירה היה העתקת מיקום דלת הכניסה לחדר השירותים וכן של דלת חדר השינה, שהועתקה מאזור הסלון אל אזור חדר העבודה, כאשר שינוי זה נוצל ע"י פרנק באורח יצירתי במיוחד: פתח הכניסה המקורי שהיה קבוע בתוך מעין גומחה נאטם, וממד העומק שנותר בגומחה נוצל ניצול כפול לטובת שני חללים - הן ליצירת ארון אחסון נעליים בחדר השינה, והן ליצירת ספריית דיסקים מרשימה ביותר באזור הסלון-פינת האוכל. מעבר לפתרון האחסון שהושג עבור המלאי המכובד ביותר של דיסקים, נוכחותם הינה חלק מתכנים אישיים חשובים של בעל הבית העוסק במוסיקה, כאשר העטיפות שלהם אף מצטרפות למסה צבעונית המייצרת מוקד ויזואלי רב עניין בחלל, כסוג של יצירת אמנות.  

 

ריצוף החלל נעשה בפרקט אלון מולבן ומעושן עם ניואנס אפרפר משהו, ופלטת הצבעים שנבחרה לצביעת הקירות נשלטת ע"י גון אופ ווייט  לא מתקתק, בדומה לגונו של טיח שליכט, המשתלב עם מינונים מדודים של גון חום-חאקי כהה וחום-חאקי בהיר. שילובי הצבע חושבו כך שבכל זווית מבט מתגלים רק הגון הבהיר ואחד מהגוונים הכהים יותר, תוך יצירת עניין ויזואלי משתנה ללא עומס יתר צבעוני. התאורה שתוכננה לאחר שיפוץ דירה הנה מינימליסטית בעיקרה: גופים צמודי תקרה במטבח, פסי צבירה שהותקנו בניצב אחד לשני תוך חישוב זווית הפצת האור באזור הסלון, ורק בפינת העבודה הותקן גוף גדול יחיד, של המעצב האיטלקי Enzo Panzeri המוכר כבעל מוניטין בזירת התאורה.

במסגרת תקציב נתון שביקש לנצל את הקיים עד כמה שניתן בעת שיפוץ דירה, ארונות המטבח נותרו כשהיו, אך החזיתות הכפריות שהיו עשויות עץ אורן הוחלפו בחזיתות המעוצבות כמסגרות אלומיניום עם זכוכית כסופה, וכל חזות המטבח לבשה מראה נקי, מינימליסטי ועכשווי. סגנון העיצוב ככלל, הוא מינימליסטי, משלב פריטי ריהוט שעוצבו ע"י פרנק ובוצעו בעבודת נגרות מוקפדת תוך שימוש בצבעוניות זהה לצבעוניות הקירות ובגימור שלייף לק, עם בחירה אנינה של פריטים המוכרים כאיקונות, דוגמת שולחן, כורסה וכיסא העבודה בעיצובם של צ'רלס וריי איימס, ואל התכנים האישיים שמייצג "מיצב" הדיסקים חובר גם פסנתר כנף הניצב בחלל הסלון.