מיקום: מיאמי ביץ', פלורידה.
משרד אדריכלים: זהא חדיד.
במשרד של זהא חדיד אמנם תוכננו מבנים רבי מפלסים ובניינים בגובה
בינוני, אך מספר גורדי השחקים היה מועט. הדבר ישתנה בקרוב עם הקמת "מוזיאון
אלף", מגדל דירות יוקרה בן 62 קומות, המכיל 83 יחידות דיור. מגדל הדירות
העתידי יישב על שדרת ביסקיין 1000 שבמיאמי, וישקיף על הנוף של מפרץ ביסקיין בחוף מיאמי
המשתרע על פני שטח של 700 קמ"ר.
גובהו של הפרויקט אולי לא אופייני לעבודת המשרד של זהא עד היום, אבל
מכל בחינה אחרת הוא בהחלט מזוהה עם סגנון העיצוב הייחודי של האדריכלית זהא חדיד. אחד
מהאלמנטים המרשימים של מעטפת המבנה הן רצועות הבטון שמתפתלות כמו נחש סביב הבניין
הגבוה, והטרסות הבולטות מזכירות את קשקשי הנחש. מלבד הטקסטורה היפה שנוצרה, עמודי
הבטון משמשים הגנה נוספת בפני הרוחות החזקות של מיאמי.
השטח הפנימי של גורד השחקים נטול עמודים כמעט לחלוטין, ולכן מאפשר תכנון
דירות יוקרה מרווחות במיוחד. שני השלישים התחתונים של המגדל מוקדשים למגורים, ובכל
קומה יש שתי דירות. בשליש העליון מוצעות דירות יוקרה, שכל אחת מהן מתפרשת על פני
קומה שלמה. הקווים הנעים והמתעקלים של השלד החיצוני מרמזים על כך שכל קומה שונה
מעט מקודמתה. בקומות הראשונות של המגדל מיושמות טרסות בפינות הקומה ובקומות
העליונות הטרסות מוסתרות לגמרי.
שתי קומות המגורים העליונות של הבניין מתהדרות בפנטהאוז דופלקס. בקומה
העליונה מתוכננים בריכה מקורה, אזור מנוחה, מרכז מולטימדיה וחלל לאירועים. כמו כן,
בתחתית הבנייןיש חלל מסחרי המוקף בגנים ומלווה בחניון של מספר קומות. על גג הבניין
נמצא מנחת להליקופטרים.
כריס לפיין, מנהל פרויקט הבנייה של זהא חדיד, אומר כי הבניין מעניק
אשליה שהוא עשוי ממסגרת נוזלית אחת. המפתחים גרג קובין ולואיס בירדמן מינו את חדיד
לאחראית על העיצוב בשיתוף עם משרד האדריכלים המקומי או'דונל דנוולף, וכך בקרוב גם
מיאמי תתהדר במבנה יוצא דופן של זהא חדיד.
מוזיאון 1000 הוא תוצר של מחקר ממושך על מבנים גבוהים. במחקר נבחן
כיצד הביטוי הארכיטקטוני "הנוזלי" משתלב עם הנדסת המבנה. הדגש הוא על
הדינמיות של המבנה אשר מבדילה אותו ממגדלים רבים אחרים.
לפיין מציין כי אמנם האדריכלים רצו להדגיש את יופיו של הבניין הגבוה
והצר, אך אלו אינם פוגעים בעמידותו. המבנה הוא נוקשה, קשיח ועמיד בפני סופות
הוריקן. מדובר במבנה בעל שלד חיצוני יוצא דופן שהקווים המתעקלים שלו יוצרים תנועה
אלכסונית. "היה לנו חזון של תנועה שתהיה גם מבנית וגם ארכיטקטונית",
מספר לפיין.
במקום חיפויים של מסגרת פלדה, השתמשו האדריכלים בתבניות אקספרסיביות
ליציקת בטון. התבניות הושארו על תילן עם התקדמות הבנייה, והן אלו שמספקות את
הגימור הארכיטקטוני.
מאחורי השלד החיצוני יצרו האדריכלים חזית דמוית קריסטל, מרובת פאות
וקפלים. החזית עומדת בסתירה לאופיו הסולידי של השלד החיצוני. השמש הנצחית של מיאמי
מייצרת משחקים של אור על גבי הזכוכית שבמסגרת. "מה שאתם רואים הוא, באופן
מילולי, מבנה ההופך להיות צר יותר ועבה יותר לסירוגין," אומר לפיין,
"זהו רושם שנוצר הודות להמשכיות המתקיימת בין תחום האדריכלות לתחום ההנדסה."