"הרעיון המרכזי של השיפוץ היה ליצור חלל מגורים נוח עבור משפחה עם ילדים קטנים, ובתוך כך לחלק את שטחה באורח שיגדיר הפרדה ברורה בין אגף המגורים והאגף הציבורי ויאפשר התנהלות חיים נוחה לכולם, לקטנים כגדולים" אומרת אדריכלית הפנים קרן אטלס-דרור על הדירה השוכנת בבית מגורים טיפוסי במרכז תל אביב. טרם רכישתה היא נחלקה לשתי דירות קטנות שהיו מיועדות להשכרה, ובשלב הראשון של שיפוץ דירות הוסרו מהן כל קירות הפנים המקוריים, ושטחן של שלוש מרפסות - קדמית, אחורית וצדדית, סופח למרחב שהתקבל.
התכנון של אטלס דרור זרם עם מתארו המאורך של החלל ומיקומה של דלת הכניסה במרכז הציר האורכי סימן בו נקודת אמצע לחלוקת האגפים: אגף ציבורי הפונה לחזית המבנה משמאלה, אגף פרטי מימינה, ופרק ביניים/מעבר המשתרע ביניהם ומייצר הפרדה ברורה, כמו גם "מרחק" ראוי המאפשר לקיים בכל אחד מהם פעילויות שונות ללא הפרעה. פרק זה הוא, למעשה, מסדרון, אשר אופן תכנונו הפך אותו לאזור בפני עצמו, בעל משמעות רבה, פונקציונאלית וצורנית כאחד "המטרה הייתה לרכך את המהות ה"מסדרונית" של המעבר: למנוע תחושת חסימה שיוצר קיר הנחשף מיד עם הכניסה, ובו בזמן לנצל כמה שניתן את שטחו הארוך יחסית ואף לאפשר זרימת אוויר מקצה אחד של החלל למשנהו - מעומק האגף הפרטי הפונה לכיוון מערב עד עומק האגף הציבורי הפונה לכיוון מזרח" אומרת אטלס-דרור על המסדרון שתוכנן בהעמדה אלכסונית, כך שחלקו האחד רחב יותר ומכוון את הבאים לעבר האגף הציבורי, כאשר צילום אופקי של ניו יורק שנקבע בתוך מעין "גומחונת" על הקיר האלכסוני מדגיש את הממד המזמין ומעשיר את חזותו בתוכן ויזואלי.
סלון מעוצבחלקו השני של המסדרון "מתכנס" לכיוון החדרים, ובשטחו תוכננו אלמנטים בנויים המנצלים אותו באורח מושכל: עמוד קונסטרוקטיבי מקורי שניצב לצד דלת הכניסה היווה בסיס לתכנון עמוד גם בצדה השני וכן קורה עליונה המחברת אותם תוך יצירת מסגרת לדלת, כאשר בעומק שהתקבל אגב כך שולבו מדפים בנויים. באזור זה של המעבר הותקנה תאורה שקועה והמדפים משמשים כספרייה המלווה את מהלכו תוך שהיא מעצימה את תחושת היותו "מקום". בסופו של המעבר, סמוך למפגשו עם אזור החדרים, אף תוכנן ארון מעילים נוח.
האגף הציבורי מכיל בשטחו אזור ישיבה, מטבח ופינת אוכל, אשר למרות היותם מרוכזים בחלל אחד ממוצע בגודלו, כל אחת מהפונקציות מוגדרת באורח ברור ונהנית ממרחב מחיה משלה. כך, לדוגמה, אזור המטבח מוגדר באמצעות יחידת אי; "קפיצה" במעטפת כתוצר של סיפוח המרפסת החזיתית לחלל מייצרת אזור מוגדר לפינת האוכל; ועמוד קונסטרוקטיבי מקורי מגדיר במיקומו את אזור הישיבה. הגדרת האזורים נתמכת גם ע"י התאורה, שתוכננה בהתאמה לאופיים השונה: גופים מעודנים קבועי קיר באזור הישיבה, גוף דקורטיבי צבעוני מעל פינת האוכל, פס צבירה עם ספוטים במטבח, ושני גופים תלויים המשתלשלים מעל יחידת האי. שפת העיצוב בחלל זה נקייה ותמציתית, מגלמת שילוב נעים לעין של חומרים וצבעים, איזון בין טבעי וסינטטי ותחושת אורבאניות נכונה למקומה, עכשווית אך לא מנוכרת: רצפת עץ שעשויה מקורות (פלנקים") עץ אלון טבעי בגימור מט המדגיש את החומר הטבעי, קירות בגווני בז' - ירקרק חאקי - אפרפר, ועבודות נגרות שבוצעו מ-MDF עם שילוב פורמייקות בטקסטורות מגוונות ופלטת צבעים התואמת את זו של הקירות. "המטרה הייתה ליצור מרחב נקי ולהימנע מעומס ויזואלי, ולכן כל מה שניתן היה להצניע אכן הוצנע. בסלון למשל, תוכנן ארון שמאכלס בתוכו את כל הקלטות והדיסקים, ומונע מצב של גיבוב חפצים הנוטה להיווצר ביחידות אחסון פתוחות. מעבר לכך, הוא מעניק פתרון אחסון לצרכים מגוונים נוספים, ושילובו בקו רציף עם יחידת הקיר של המטבח כאשר רק פתח הכניסה מפריד ביניהם, מייצר המשכיות ויזואלית התורמת ערך אסתטי ומעניקה שקט בעיניים" אומרת אטלס דרור, שפונקציונאליות ככלל היוותה עבורה מילת מפתח בתכנון הפנים. המטבח הנוח הינו מעין שדרה אורכית המצויה בין יחידת האי ומשטח עבודה ארוך, ובסופו ממוקמת פינת האוכל שעוצבה תוך ניצול קיר המעטפת לשילוב ספסל בנוי.
פינת האוכל השוכנת בקפיצה שנוצרה מסיפוח המרפסת ונהנית מפתחים המחדירים אליה תמונת נוף משתנה.
חדר משפחהבמיקומה הפינתי נהנית פינת האוכל מפתחים העוטפים אותה וחושפים עצים ירוקים, ולחלופין מנוף אורבאני של בתי הרחוב - תלוי עד איזה גובה "מורידים" את הוילון הרומי שמעטר את כל חזיתו של החלל הציבורי. יחידת האי, שמשמשת כאלמנט מפריד בין המטבח ואזור הסלון, תוכננה כך שצדה הפונה למטבח מכיל פונקציות אחסון ועבודה, וצדה הפונה לסלון הינו בעל שפה גבוהה המצניעה את החלק המטבחי ומשווה לו מראה של בר. בנוסף, מקצה היחידה כמו צומחת יחידה נמוכה שבצד הסלון משמשת לאכלוס מערכת שמע ועל משטחה העליון ניתן להניח חפצי נוי. מעבר לפינת ישיבה נינוחה שמעליה תלויה תמונה בודדת, חף החלל מפריטי ריהוט או נוי אחרים, ואת מרקמו הרגוע שוברות רק "זריקות" של גון כתום, דוגמת רצועה כתומה בחזיתו האפורה של הארון, גונו הכתום של גוף התאורה בפינת האוכל, ואי אילו אביזרים כתומים במטבח. האגף הפרטי מאופיין באותה שפה תמציתית וחמימה כאחת, וההחלטה על שיכון הילדים בחדר אחד לטובת זכייה בחדר משפחה נעים מוכיחה את עצמה כנכונה ומבטיחה נוחות מגורים.
יחידת השינה של ההורים: חלל מרווח המכיל בשטחו חדר רחצה פתוח ומוגבה מעט ממישור הריצוף.יחידת השינה של ההורים היא חלל מלבב בפשטותו המסוגננת, ועיצובה נשען על אלמנטים בנויים המשתלבים עם הצבעוניות המאופקת תוך יצירת מרחב הרמוני ספוג רוגע. המיטה נתונה בתוך מערך בנוי הכולל קורה עליונה עם תאורה שקועה, ומדף עליון / גב מיטה, שצדו האחד נקטע לטובת שילוב גוף תאורה דקורטיבי במיקום נמוך ומפתיע וצדו השני משמש כסוג של שידת צד. המערך הבנוי ממשיך אל תוך אזור הרחצה הפתוח שנכלל בשטחו של החדר כשהוא מוגדר בבירור ומוגבה ממנו מעט. לריצופו משמשים אריחי גרניט פורצלן, והאמבט, כמו גם יחידת הכיור והמדפים תחתיה, הינם אלמנטים בנויים מחופים באריחי פסיפס לבנים. כך, בחזותה שלאחר שיפוץ דירות, כשהיא עטופה בפתחים המחדירים לחללה את סביבת החוץ, ודבר בה אינו משתלט או מוקצן מידי, נראה שהתכנון השיג את מטרתו- עיצוב המשלב "ענייניות" - עכשווית עם רכות שלווה, ומאחד אותם במרחב מגורים נוח ונעים ל-כ-ו-ל-ם.
מתוך מגזין בית ונוי 108: "רכות אורבאנית"