העתיד בדיור חברתי

דמיינו לרגע: אתם קמים בבוקר בדירה שלכם, השכן אוסף אתכם לקפה של בוקר בבית הקפה שבקומת הכניסה. עדי הקופאי מעדכן שעליכם להטעין את כרטיס הקו-שכן שלכם. בדרך אתם מוסרים לנועה מהמכבסה המשותפת את הבגדים מאתמול. פגישה מקרית עם השכנה מזכירה לכם שעליכם לעבור בצרכנייה "שלנו" בשביל לרכוש בקבוק יין לארוחת הערב. יום העבודה מתחיל בקומה הראשונה, בחדר הישיבות, אחד מכמה חללי העבודה שמושכרים לעצמאים ולחברות, וכמובן לשימוש השכנים. בדרך לשיעור היוגה בחדר החוגים המשותף אתם מבחינים בילדי השכנים העסוקים בהכנת שיעורי הבית בצהרון המשותף. האחרונים שנשארו בארוחת הערב הקהילתית במרחב המשותף שבקומה 3, יורדים ל"בר-שותף" לכוסית אחרונה של היום.

מאת: מערכת בית ונוי | צילום: | - 29/11/2018

 


לסגנון הבנייה והחיים הזה, שקונה אחיזה בכל רחבי העולם, קוראים "קו-האוזינג" (Co-Housing) או דיור קואופרטיבי. זהו יישום של הרעיון השיתופי במגורים, ומשולבים בו מגורים פרטיים עם שימושים שיתופיים. מתחם מגורים המעודד קהילתיות, חוסך במשאבים ובעלויות ואפילו תורם לבריאות. המתחם כולל יחידות דיור בגדלים משתנים וחללים לשימוש יום יומי משותף. החללים השיתופיים מאפשרים פעילות חברתית בהתאם לצרכים ולאופי הדיירים, בהחלטה דמוקרטית, המעצימים את תחושת הקהילתיות ומונעים את תחושת הבדידות והניכור הכרוכים בחיים בעיר. ציוד ביתי מגוון מוצע לשימוש משותף של הדיירים להקלה בהתנהלות ובעלויות היום יום. המתחם אינו סגור לדייריו בלבד, הוא פותח את שירותיו ומציע אותם לשכונה שבה הוא ממוקם, כך שמיקומו בעיר מאפשר את שילוב השכונה במתחם ובמתקניו לרבות פעילות חברתית, העשרה, חוגים ואף שירותים עירוניים. המגורים במתחם יכולים להיות בשכירות, בבעלות או ברכישת מנייה. אפשר לשלב שטחים מניבים במתחם כך שההכנסות ישמשו למימון אחזקת המתחם ואף להקמת מתחמים נוספים בעיר.

מודל המגורים השיתופיים מעצים את העיר, בונה קהילה תומכת ומשנה את האופן שבו אנו צורכים מגורים.

 

 



הכלכלה השיתופית נוגעת כיום בתחומי חיים רבים: תיירות, תחבורה, תעסוקה ועוד. לא צריך להיות בעליה של מקדחה בשביל לקדוח חור בקיר פעם בשנה, אין צורך לקנות אופניים כדי להגיע ממקום למקום בעיר (יש את ה"תל-אופן") ואנחנו לא חייבים לשכור משרד שלם כדי לעבוד, אפשר להשתלב בעמדה ב-We-work. כנ"ל לגבי Air B&B, Uber, ועוד. מגורים משותפים הם ביטוי נוסף למפגש בין הכלכלה השיתופית ובין מגורים. מודל המגורים השיתופיים הוא אלטרנטיבה נוספת לשוק הדיור החד-גוני בישראל. עקרונות הכלכלה השיתופית הללו נותנים מענה רחב למגוון מבעיות הדיור ועלות המחיה בישראל.

 

 


 

העלייה בגודל הדירה הממוצעת בשנים האחרונות (ב-25%), והדרישה לדירות גדולות יותר ומרובות חדרים, העלו גם את מחירי הדירות. כך מתקבלות שכונות הומוגניות של משפחות צעירות ממעמד סוציו אקונומי דומה. לעומת זאת, בתכנון מגורים שיתופיים מושם דגש על מגוון גדלים של דירות, מדירת בודד ועד דירות למשפחות. הוצאת חלקים מהבית שאנחנו משתמשים בהם לעיתים רחוקות והעמדתם לשימוש ופעילות לכלל הדיירים בחללים משותפים, מאפשרת הקטנה של כל יחידת דיור והוזלה של העלות שלה.

תחום נוסף שהמגורים השיתופיים נותנים לו מענה הוא עלויות המחיה. בעשור האחרון עלה מדד המחירים לצרכן בישראל בכ-16%. המודל מאפשר שיתוף של הציוד הביתי, כגון כלי עבודה, ציוד מחנאות, ציוד ליצירה, ציוד לתחביבים, ציוד רפואי ועוד. חיסכון אפשרי נוסף מושג מעצם כוח הקנייה של הקבוצה.

מגורים שיתופיים נותנים מענה גם ברמה העירונית. לנוכח הערים שהולכות ומצטופפות, שילוב שירותים עירוניים במגורים קהילתיים יוכל לחסוך לרשות העירונית פניות ומתן תמיכה לתושביה. עזרה הדדית וחללים שיתופיים ישרתו וישתפו גם את הקהילה מסביב למתחם ואת השכונה במעגל השני והשלישי, בשירותים ובאיכות חיים עירוניים, כגון גינת ירק, מכבסה, חללי חוגים ועבודה, חדר ציוד, חדר אוכל, חדר כושר, צהרון, טיפת חלב, ספרייה ומרחב חיצוני עירוני פעיל.

 

 

 


בעולם, תחום המגורים השיתופיים צומח ומתקדם. צורות שונות של מגורים שיתופיים קיימות בעולם מאז תחילת המאה ה-20, ורבות מצליחות מאוד. כיום, כ-10% ממשקי הבית באירופה הם שיתופיים.

Spreefeld, Berlin – התארגנות של קבוצת אנשים שביקשו ליצור מרחב מחיה לעבודה בין-דורית ומעורבות חברתית, בדרך בת קיימא. הנחה משמעותית מעיריית ברלין אפשרה את רכישת הקרקע, בתמורה לשימוש פעיל של השכונה בפרויקט.

Mer Als Wonen, Zurich – פרויקט מגורים שיתופיים מצליח, ביוזמת העירייה, שכבר חוגג 100 שנים למגורים קואופרטיביים.

Coin Street, Community builders  – תושבי שכונה בלונדון התארגנו ופעלו למניעת יישומה של תכנית של יזמים ובעלי הון. הם קיבלו עידוד וחסות כלכלית של הרשות המקומית, ובכוחות משותפים הפכו שכונה מוזנחת, שרוב תושביה היו במצב סוציו אקונומי נמוך – לשכונה משגשגת המופעלת על ידי ארגון המייצג את תושבי השכונה ששם דגש על שיתוף ציבור ותכנון חברתי.

 We-live מודל קו-ליבינג (Co-Living) בארה"ב שפתחה חברת WeWork (פרויקט עסקי) עבור דיירים המחפשים מגורים בקהילה וטרחה מינימלית בחיי היום יום.

The Collective old oak מודל מגורים שיתופיים להשכרה (פרויקט עסקי) בלונדון שבו שכר הדירה כולל מרחב פרטי בדירה קטנה ושטחים משותפים רבים, וכן את כל המסים ושירותי הניקיון. המכנה המשותף נעוץ בהבנה שהחיים בעיר מנוכרים ויקרים מאוד.


יפעת הובר

בעלת תואר שני בינתחומי בעיצוב חדשנות ויזמות. חוקרת ויוזמת מגורים חברתיים בעיר וממקימי הפורום לדיור קואופרטיבי. יוזמת ועורכת התוכן של כנס "הכלכלה השיתופית מגיעה הביתה". בעלת משרד לאדריכלות ועיצוב.