פרטים בונים שלם

 

בניין בו שוכנת דירת הדופלקס בתל אביב הוא אמנם חדש יחסית, אך היות והדירה הייתה מושכרת ומעולם לא התגוררו בה דיירים של קבע תהליך העיצוב שבוצע בה עם רכישתה היה מקיף, ממסד לטפחות" אומרת איזבל עפרה ישי, מעצבת פנים והנדסאית אדריכלות שהייתה אמונה עליו.  הפרוגראמה שהוצגה לה הגדירה את הפונקציות המבוקשות- חלל ציבורי מתאים לאירוח, חדר לבן מתבגר, חדר לאירוח וחדר שינה מרווח, אך מעבר לכך היא התייחסה בעיקר לרובד האסתטי "בעל הבית הינו שוחר איכות בעל מודעות גבוהה לאסתטיקה, ומכיוון שבתוקף עבודתו הוא נדרש לנסיעות תכופות עיקר מבוקשו היה שבפרקי הזמן שהוא נמצא בארץ תקבל אותו תחושת הבית שהוא אוהב". בתוך כך, מה שהנחה את איזבל היה לייצר חלל שיעניק את התחושה המבוקשת, כשהיא מתבססת על "למידת" ההעדפות באמצעות הדמיות "כך, למשל, בניגוד לגוונים הבהירים הרווחים היום בארץ, בעל הבית הגדיר במפורש את העדפתו לגוונים כהים ושאינו אוהב ורוצה גון לבן" היא מוסיפה. בשל היעדרויותיו הרבות מרבית התהליך התנהל בסוג של שלט רחוק, כשלאיזבל ניתנה יד חופשית  לממש את שפת העיצוב שגיבשה על סמך זאת- ליצור כמה שיותר תחושת מרחב ולשוות לחלל הידור אנין, וארומה של יוקרה המתבססת על איכות משובחת אך אינה מנקרת עיניים. 

 

הכניסה לדירה היא מהקומה העליונה, קומת המרחב הציבורי, שממנה יורדים לקומת החדרים, ו"בגדול" נצמד העיצוב של איזבל לחלוקה המקורית תוך ביצוע מספר שינויים: כך, למשל, שינוי מיקומי הפונקציות בחלל הציבורי, הסרת קירות שחסמו את החלל ופגעו בתחושת המרחב והאווריריות אותה ביקשה לייצר, הרחבת פתחים להשגת יתר נוחות, או איחוד שני חדרים בקומת התחתונה לטובת סוויטת שינה מרווחת (ראה תוכניות לפני השיפוץ ואחריו). החלל שאחרי השיפוץ חושף בפני הבאים חזות מרשימה, מהודקת עד אחרון הפרטים שאת מרביתם טוותה איזבל ייעודית עבורו. פלטת צבעים המורכבת מגווני חום כהה מאד, מוקה, נגיעות של שחור וקרם ושילובי עץ אלון, קווי עיצוב "רציפים-ארוכים" וממד של ריחוף מצטרפים למרחב מהוקצע וחמים כאחד: ריצוף כל חללי הבית בוצע בפרקט אלון טבעי, הקירות נצבעו בגווני חום ומוקה-קרם, והתקרה תוכננה כתקרה צפה המשווה נופך קליל ומנצלת את המרווח שנוצר אגב כך להצנעת תאורה וכנקודת מוצא להתקנה נסתרת של וילונות. מוטיב משמעותי במארג העיצובי מהווה התאורה העוטפת את החלל ברכות חמימה- אם כתאורה היקפית סביב פתחים, אם כשהיא משתלבת מתחת לאלמנטים מרחפים, ואם כשהיא מגיעה מתוך מגרעת אורכית שנפרצה בתקרה, מלווה את החלל וכמו מסמנת את ציר זרימתו.

החלל הציבורי עוצב בהתאמה לאורחות חייו של בעל הבית, חובב אירוח שמרבה לעשות זאת בזמן שהוא נמצא בארץ. כך, למשל, מערכת הישיבה נדיבת המידות משלבת יחידות מסוגים שונים, ובכלל זה הדום מרופד לו הותאם מגש עץ  כך שהוא יכול לשמש כשולחן בעת הצורך, ושני שולחנות קטנים נוספים מעניקים אף הם גמישות לצורך זה: שולחן קפה קטן המשלב מעמד נירוסטה ומשטח ננו פייבר ייחודי, ושולחן צד בעיצוב קליל. המטבח הפתוח אל הסלון וממוקם מולו מוגדר באמצעות יחידה בנויה גבס ודלפק אכילה עשוי עץ שחובר אליה, כמו חודר אליה ולחלופין מגיח מתוכה. היחידה שנצבעה בחום כהה נבנתה במקום קיר חוצץ נמוך שהיה בדירה והוסר במסגרת השיפוץ, ותכנונה כדו צדדית משרת את שני האזורים: בצדה הפונה לסלון משתלבים בה זכוכית שחורה עם מסך טלוויזיה וקמין בחלקה התחתון, ובצדה הפונה למטבח היא משרתת צרכי אחסון. 

 אזור המטבח מאופיין בתצורת האות ר' וכולל יחידת קיר המכילה אינטגראלית מכשירי החשמל ויחידות נמוכות, וחזיתות צבע בתנור בגון מוקה משתלבות בו עם משטח אבן קיסר חום עם פולי קפה המוטמעים בתוכו. המשטח "מטפס" מעלה ומחפה גם חלק מהקיר שמעליו, כאשר יתר שטחו נצבע בגון חום כהה ושני מדפי עץ אלון המותקנים עליו מתכתבים חומרית עם דלפק האכילה. בהיעדר פינת אוכל "מוצהרת" משמש הדלפק גם לצורך זה, כשממעל מלווים אותו 4 גופי תאורה שחורים בגדלים שונים מעוצבים כגלילים שחללם הפנימי נצבע בזהב ולבן. את הפתחים הגדולים הסובבים את החלל מעטרים וילונות עשירים המשלבים אריגים אטומים בגון חום כהה ואריגים שקופים במרקם רשת בגון קרם-שמפניה, ונוכחותם הרכה משלימה בו מראה מדויק ללא פשרות. כשהוילונות מוסטים, נחשפת המרפסת הצופה אל נוף הסביבה, אשר ברוח האירוח של החלל הציבורי עוצבה כפינת חמד הכוללת את כל הפונקציות שיש בידן להנעים את השהייה בה: פינת זולה עם קיר בזלת עליו משתרגת צמחייה בשילוב תאורה, ג'קוזי מפנק, כורסאות שיזוף, מטבח חיצוני מאובזר ואזור הסבה. 

 גרם המדרגות המוביל לקומה התחתונה ממוקם כשהיה בנקודת המפגש בין "סוף" המטבח והיציאה למרפסת, אך תוכנן מחדש עם מדרגות עץ אלון, והקיר שתחם אותו הוסר והומר במעקה זכוכית שקוף ה"פותח" את החלל, מדגיש את הקשר בין שתי הקומות, ואף מאפשר לעולים/יורדים לחוות את מראה הקמין הנחשף מכל נקודה במרחב ואף מהמרפסת.  

 

העיצוב המוקפד של איזבל "שלא ויתר על אף מילימטר" בדרך למימוש שפה מדויקת הנשענת רבות על משחקי נפחים וגריעות ועבודות נגרות אומן שבוצעו ייעודית, מאפיין גם את קומת החדרים. כך, למשל, החלל המשתרע בפתחה כעין מבואה טופל באורח שהפך אותה מאזור מעבר גרידא לחלל מושקע ומנוצל היטב: הנפח המת תחת המדרגות נוצל לצרכי אחסון, שירות ותקשורת, ובארון החשמל הגדול שמכיל תשתיות של מערכת חשמל חכם הותקנו דלתות מראה מרחפות (מנותקות מהרצפה ומהתקרה) המייצרות תחושה נעימה של מרחב ואווריריות.   

חדרו של הבן  עוצב עם מיטה בנויה כבמת עץ רחבה דיה לשילוב כריות שאף הן נוצרו ייעודית, ווילון המשתלשל בפתחה מאפשר להפריד את אזור שינה מאזור האירוח. בחדר הרחצה המשמש אותו ואת החדר הנוסף בוצעו הריצוף והחיפוי בפלטות דקיקות וגדולות במיוחד בגווני חום כהה וקאמל כשמשחק הגוונים משמש גם להגדרת אזוריו; המקלחון שנתחם בזכוכית אקסטרה קליר מוקם במרכז החלל;  ועיבוי קיר שנדרש להתקנת הניאגרה מקבל הד בדמות עיבוי עליון שנועד להשלמה ויזואלית בלבד. 

חללה המרווח של יחידת השינה הוא מרחב המכיל בשטחו אזורי שינה, אחסון, רחצה ועבודה, והכניסה אליו עוברת דרך פתח שהורחב בו הותקנו שתי דלתות גבוהות מהרגיל בקו אפס עם הקיר. אזור השינה מתהדר במיטת במה מרופדת שממדיה הנדיבים מהווים חלופה נוחה לשולחנות לילה ולגב מיטה, ואת החציצה בינו לבין האזורים האחרים מייצרת יחידת ספרייה שעיצובה המקורי משלב מדפים אלכסוניים. בצד הפונה לאזור השינה היא מכילה מסך טלוויזיה, ובצדה השני חובר אליה שולחן כתיבה שצבעו גוון בהתאמה מדויקת לצבעה. על אזור הארונות/הלבשה הסמוך סוגר וילון בלבד לשימור אווריריות, ומראות שהותקנו משני עבריו "מכפילות" את השטח ומעצימות את תחושת המרחב. באזור הרחצה של הסוויטה "הלכה" איזבל עם חיבתו של בעל הבית לבטון באמצעות ריצוף וחיפוי באריחי גרניט פורצלן אפורים במראה טיח, והחלל כולו עוצב בקו המשכי ו"מסודר" במסגרתו משתלבים פריטי נגרות מעץ טבעי עם אלמנטים מבניים, דוגמת עיבוי שנדרש להתקנת הניאגרה של האסלה אשר חובר למדף של יחידת הכיור תוך יצירת מראה שלם. ואמנם, אם לנסות להגדיר את סיפורה של הדירה, דומה כי "מראה שלם" החותר לשלמות ויזואלית הוא אכן המאפיין העולה מכל פינה בה, ומכל פרט קטן כגדול ששולב בחללה. 

#fids434- 13#