חשיפה לצפון: בנייה צפונית ירוקה וחכמה

 רעידת אדמה בעולם האדריכלות והנדל"ן: באוגוסט 2020, נפלה החלטה שעומדת לשנות את כללי המשחק; תקנות הבנייה הירוקה ייכנסו לתוקף בכל הארץ, החל מחודש מרץ 2021 ובהדרגה יחולו על כל סוגי הבניינים. 

מאת: מיכל אברמוביץ | צילום: | 18/10/2021
לקראת התקן המחייב שייכנס ב-2022

ההחלטה בעניין תקנות הבנייה הירוקה שמאחוריה עומדים: מנהל התכנון והמשרד להגנת הסביבה, השלטון המקומי, התאחדות בוני הארץ, המועצה לבנייה ירוקה ומגוון גורמים נוספים, התקבלה ברגשות מעורבים, בעיקר משום שיש אנשי מקצוע שחוששים שהיא הולכת לייקר את עלויות הבנייה. 

בן 15, וימיו הטובים עוד לפניו: הכירו את התקן הישראלי לבנייה ירוקה: 

התקן הישראלי לבנייה ירוקה, ת"י 5281, הוא תקן מתכלל שמשפיע על כל תהליכי הבנייה, מהשיטות והתהליכים ועד לחומרים שמהם הבניין נבנה. התקן מאפשר לצבור נקודות בנושאים שונים, הנחוצות לקבלת תו ממכון התקנים שיגדיר את כמות הכוכבים שיש לבניין – החל בכוכב בסיסי אחד ועד חמישה כוכבים להצטיינות בהיבט הבנייה הירוקה. 

כבר לפני 15 שנים, המשרד להגנת הסביבה פרסם את התקן הוולונטרי, שבאותם ימים נחשב לחדשני. עד כמה התקן השפיע על הבנייה בשטח? לדברי מומחים בענף – בקושי. רק כאלף בניינים נבנו בהתאם לתקן. 

ישראל מצטרפת לעוד מדינות שמובילות שינוי ירוק 
ההחלטה להפוך את התקן למחייב מגיעה במציאות שבה עוד ועוד מדינות נוקטות בצעדים אקטיביים לשמירה על הסביבה ולהפחתת הזיהום. 

אי אפשר להתעלם מהמציאות: 40% מצריכת האנרגיה העולמית מגיעה מבניינים; מאז שנות ה-80, דרישת האנרגיה בבניינים עלתה ב-1.8% בשנה, והצפי הוא שהדרישה רק תמשיך לטפס, עד כדי כך שתגיע בשנת 2050 לעלייה של 60% לעומת 2010. 

הסטטיסטיקה לא משקרת, אך אסור להעלים עין מהעובדות: בנייה ירוקה עלולה להיות יקרה ומורכבת יותר, לעומת הבנייה הסטנדרטית. אבל יש גם חדשות טובות: בנייה כזו מציעה לבעלי הבתים החזר השקעה מעולה, בזכות צמצום משמעותי של צריכת החשמל והמים. 

לקראת השינוי, יצאנו לקבל השראה ממעצבים ומאדריכלים צפוניים שהלכו על הבחירה הירוקה:

תחנה 1 - הבית הנושם: בית מ'האמפ סיד'

אלכסנדרה גולדשטיין, אדריכלית ומעצבת פנים, בונה בית ירוק במכמנים (משגב) שהוא הבית הראשון ביישוב שנבנה בצורה ירוקה ו"נושמת". 

אלכסנדרה מכירה לי את אחד הטרנדים המובילים בעולם בתחום הבנייה הירוקה: בלוק 'האמפ סיד', שמייצר מסה תרמית ומפחית ב-50% את צריכת החשמל של כל סוג חימום - כשמקפידים על חלונות מבודדים ועל טיח סיד. שילוב שמאפשר למשפחה ליהנות מבית ירוק ו"נושם".

אלכסנדרה גולדשטיין. תהליך בניית בית ירוק
אלכסנדרה גולדשטיין. תהליך בניית בית ירוק

בית נושם נשמע מעולה, אבל האם לא מדובר בטרנד לעשירון העליון בלבד?
"בעלי חוקר באקדמיה ואני אדריכלית ומעצבת פנים, ושנינו לא שייכים לעשירון העליון. מדובר בהשקעה משתלמת, בזכות החיסכון בעלויות החימום לאורך שנים. בסך הכול עלות הבנייה גבוהה בכ-5%, שמתקזזים מהר מאוד". 

אלכסנדרה גולדשטיין. תהליך בניית בית ירוק
אלכסנדרה גולדשטיין. תהליך בניית בית ירוק

תחנה 2 - לחיות עם ולהרגיש בלי – איך מעצבים "ירוק" ושומרים על אווירה אלגנטית?
לפני שנים ספורות, עיריית יקנעם השיקה שכונה חדשה שכולה ירוקה, בשם "שער הגיא" – בה יש הקפדה על הימנעות מוחלטת מקווי מתח גבוה ומאנטנות סלולריות. העירייה גם הציבה סטנדרטים לבנייה ירוקה, בהתאם לתקן הישראלי לבנייה ירוקה 5281. 

אם ציפיתם לראות בשכונה ירוקה בקתות צנועות או קומפוסט על הדשא, תתכוננו להפתעה - בשכונה תמצאו בתים מעוצבים בקפידה. מי שהכניסה אותנו לסוד אחד הבתים היא מיכל לורנץ מסטודיו פרקליטורה, שהייתה אמונה על עיצוב הפנים בפרויקט. לורנץ מספרת שבבנייה החיצונית הלקוחות שלה שילבו צלונים מבטון, השתמשו בבלוקים ובבטון מבודדים, בחרו במפסק ראשי של בית חכם וכן בנו חלונות בממדים גדולים (בהתאם להנחיות) והוסיפו חנייה מקורה בגינה עבור האופניים – הכול למען התו הירוק. 

מיכל לורנץ | צילום: נדב פקט
מיכל לורנץ | צילום: נדב פקט

מיכל, רבים חוששים שבנייה ירוקה גורמת לתוצאה שהיא לא 'אסתטית' מספיק, איך את, כמעצבת פנים, מתמודדת עם החשש?
"היופי הוא שאפשר לעצב בכל סגנון. כל עוד מקפידים על הסטנדרטים של הבנייה הירוקה בתשתית, אפשר לבחור בסגנון עיצובי בהתאם לטעם של בני הבית. פה בחרנו בסגנון קלאסי ואלגנטי: פלטה מצומצמת של צבעים עם שמנת ומוקה, ונגיעות צבע רק במטבח, עם מעט גווני סגול". 

מיכל לורנץ | צילום: נדב פקט
מיכל לורנץ | צילום: נדב פקט

תחנה 3 – העתיד | העולם יהפוך לירוק יותר?

החל משנת 2023, מבני ציבור בבנייה רוויה יחויבו בעמידה בתקן הירוק. כך שבמוסדות אקדמיה ובעיריות – הבנייה הירוקה תהפוך לסטנדרט. האם הסטנדרט יחלחל גם לציבור הרחב? תלוי את מי שואלים.
כדי לקבל הצצה לעתיד, פנינו לאדריכל יוסי קורי, הבעלים של משרד גאוטקטורה, שמתכנן פרויקטים אקולוגיים בלבד. 

מבנה סדנאות ומחלקת תכשיטים בשנקר | תכנון: אדריכל יוסי קורי | צילום: ליאור אביטן
מבנה סדנאות ומחלקת תכשיטים בשנקר | תכנון: אדריכל יוסי קורי | צילום: ליאור אביטן

האם לדעתך העתיד ירוק יותר?
"בתחום הציבורי, אני מרגיש שיש יותר מודעות ומחויבות לבנייה ירוקה, ובצדק".
הבנייה הפרטית והיזמות ילכו בעקבות התחום הציבורי?
"לצערי, היום הזה עדיין ממש רחוק. המודעות גוברת, אך הציבור הפרטי טרם הפנים את השינוי."
אני מבינה שאתה לא מתפשר על פרויקטים שאינם ירוקים...
"נכון. אני זקוק למחויבות של הלקוח לבנייה ירוקה וליעילות אנרגטית, וכשזה מגיע ממנו, אז כולם מרוצים".
האם הבשורה תגיע מהצפון? כיצד התקן ישפיע על החיים ועל העבודה כולנו? נמשיך ונעקוב. 

וילה אקולוגית בארסוף | תכנון: אדריכל יוסי קורי | צילום: ליאור אביטן
וילה אקולוגית בארסוף | תכנון: אדריכל יוסי קורי | צילום: ליאור אביטן


רוצה לקבל מאיתנו מידע על מוצרים ורעיונות להשראה?


תחומים שמעניינים אותי