הפרוייקט והדיירים
בני הזוג החלו להבין את הצורך בשדרוג הדירה כאשר הרגישו שהדירה אינה מספקת להם תחושה של ״בית״, אולם ההחלטה התקבלה ברגע שהילדים כבר "דרשו" את השינוי.
הדירה שנזקקה לשדרוג היא דירה שכורה ששטחה 95 מ"ר, הממוקמת בבניין ישן בשיכון, בראשון לציון. דיירי הבית הם זוג צעיר עם שני ילדים (6 ו-8) שמוצאם מאתיופיה.
אין כמו אתגר טוב כדי למקסם את היצירתיות
האתגר האמיתי, אך גם זה שהפך את הפרויקט לכה מרגש ומעניין, היה הצורך לשלב בעיצוב המחודש מזכרות שנאספו במהלך השנים על ידי אבי המשפחה בנסיעותיו הרבות לאתיופיה. מכיוון שהריהוט והמזכרות הצטברו לאורך זמן, פריט פה ופריט שם, לא היה להם קו או סגנון אחיד ולמעשה היוו ״אסופה״ של פריטים שונים.
נוסף על כך, למשפחה היתה כמות גדולה של ספרים, אשר ללא מקום ראוי לאחסון, פשוט נערמו לאורך הזמן, ללא סדר בספריה מאולתרת.
אתגר נוסף שצריך היה להתמודד איתו במהלך השדרוג של הדירה, היה היעדר אור טבעי.
לדברי המעצבת בשמת שערי בלוך: ״הדירה היתה מאוד חשוכה במקור, אין הרבה מקורות אור במהלך היום עקב זווית לא מוארת בה הבניין ממוקם וגם התאורה שהיתה קיימת היתה בעייתית ולא מספיקה. הבית היה חשוך מאוד.״
אם לא די בכך שבדירה לא היה מקור אור טבעי, הרי שהדירה נצבעה בעבר בגווני צהוב, שלא החמיאו לה ולא הוסיפו לה אור.
אילוץ נוסף שהיה צריך להתמודד איתו, היה חלון ויטרינה א-סימטרי גדול וישן לאורך כל הקיר בסלון, בעל ויטרינות זכוכית עמומות ותריסים ישנים שחסמו חלק נכבד מהאור שנכנס.
הדירה כולה היתה מרוצפת באריחי טרצו, ריצוף שאמנם היה פופולרי מאוד בעבר אך הגביל מאוד מבחינת המראה, ולכן היה צורך לנסות לכסות ולטשטש את הריצוף, מבלי להחליפו.
פלטת הצבעים בדירה לא היתה עקבית וכללה מגוון רחב של צבעים, דוגמת וילון כתום, כיסוי ספה צבעוני, כריות עם הדפסים שונים, ספרייה מאולתרת, צעצועים, משחקים וציורי ילדים ללא מקום ייעודי.
הקו העיצובי
הקו העיצובי שנבחר על ידי בשמת שערי בלוך היה קו נקי ונעים, כזה שמשרה תחושת חמימות ואינטימיות משפחתית, או לדבריה: "בית שניתן ליצור בו זכרונות", בשילוב נגיעות מודרניות וצבעים רגועים ועדינים.
על מנת להתגבר על כל ״האתגרים״, ובהתחשב בכך שהתקציב הנתון לא היה גדול, נעשה
תכנון תאורה קפדני, שכלל הזזה של נקודות תאורה לאורך החלל הציבורי, נרכשה תאורה חדשה שתספק אור חזק לבית, וכן תאורת אווירה אשר משמשת את דיירי הבית בעיקר בשעות הערב.
כן הוחלט, על שינוי מיקום קיר הטלוויזיה על מנת לאפשר סידור נכון יותר של הסלון במרחב.
כדי לטשטש את החלון ה״א-סימטרי״ נבחר וילון שנתפר בהתאמה אישית אצל מעצבת טקסטיל.
הצבע הדומיננטי שנבחר לחלל הוא הקיר הכחול שגולש לקירות הצדדיים כדי להעניק תחושה של מרחב גדול יותר ולשלב בצורה נעימה יותר את יתר הקירות בחלל המרכזי.
מכיוון שמוטיב מרכזי בדירה הוא האומנות, יצרה בשמת קיר קולאז׳ ששולבו בו גלויות יפניות מקוריות שנאספו במהלך טיולים ואף ציור שמן מקורי שציירה בשמת בעצמה.
עם סיום עבודות ההלבשה קיבלה הדירה מראה נקי ועדכני, ועם זאת אותנטי ומזמין, באופן שמותאם לדיירי הבית והתרבות ממנה הגיעו.
קרדיטים:
צלמת: נויה שילוני חביב