רחל פללר חושבת שהעלייה לגובה יוצרת תובנות חדשות. "ככל שאתה עולה לגובה – החשיפה לנוף היא משמעותית ומתוכה נובע הרצון לשקיפות. העלייה לגובה הובילה לאדריכלות שמשתמשת בזכוכית כחומר גלם. הזכוכית, בעיניי, היא סמל לפתיחות רעיונית ולשקיפות ששייכות לפילוסופיית החיים המודרניים."
השימוש בזכוכית, לדעתי, הוא מעין סימן היכר בבניינים שאתם מתכננים, גם מגדלי המגורים היוקרתיים, כמו למשל מגדל אקירוב, הם סוג של סימן היכר – האם לדעתך קיים קשר בין השניים?
"כמו בשינוי התפיסה שהפך את הזכוכית ל"חומר בנייה" במעטפת החיצונית, כך גם מגדלי אקירוב מכילים בתוכם הרבה רעיונות חדשים. מגדלי אקירוב נבנו עבור אוכלוסייה ייחודית, מדובר באנשים שטיילו בעולם, מכירים את שפת המגדלים העירונית הגלובלית, ואת נוחות החיים בתוכם. האוכלוסייה הזו יכולה לקבל שינוי, וזו הייתה קרקע פורייה לשינוי בתפיסה הן בגמישות החללים והן במעטפת.
"לאחרונה, תכננו בניין מגורים בראשון לציון המאמץ כמה מהעקרונות התכנוניים שגיבשנו במגדלי אקירוב. מגדלי היוקרה הפכו להיות מודל לחיקוי המתאים עצמו לקהל היעד ולסביבה שונה."
האם הזכוכית היא החומר המועדף עלייך?
"זכוכית מבטאת את האדריכלות הגלובלית העכשווית האופנתית. אני אוהבת את הזכוכית כחומר גלם המאפשר הגדרה מורכבת, צורנית ודינמית בין פנים וחוץ."המעטפת המודרנית מורכבת מריבודים, שכבות בין הוויזואלי והאטום, בין החשוף והמוסתר. הזכוכית שקופה, חושפת אותנו לאור ועם זאת מכניסה אנרגיה פנימה, כדי למנוע את חדירת האנרגיה פותחו זכוכיות חכמות בציפוי שכבתי עוצר קרינה.
"זכוכיות אלו, יוצרות מעטפת ויזואלית על התפר שבין "מבחוץ – פנימה" וגם "מבפנים – החוצה". הזכוכית היא לא רק שקופה, אלא גם בעלת תכונות נוספות שמשנות את המעטפת של המבנה ויוצרות את האסתטיקה שלו.
"בזכות הטכנולוגיה שקיימת היום, הזכוכית היא חומר בנייה ממש כמו האבן. לא מדובר רק בזכוכית, אלא גם בציפויים ובשכבות שאנחנו שמים על הזכוכיות וביניהן. מדובר ברבדים שיוצרים תחושה של חדירה פנימה דרך החומר. האסתטיקה היא מינימליסטית מאוד, והעושר בא לידי ביטוי בשכבתיות שנוצרת."
האם את מרגישה שלמגדלי המגורים שאתם מתכננים יש מאפיינים זהים?
"המגדל הוא נקודת ציון ורטיקלית מוחשית בעיר. לפתח שפה של מגדלי מגורים זה דבר מורכב מאוד, משום שכל מגדל מגורים מורכב ממקבץ אלמנטים קטנים, שהופך לאובייקט שהוא בסופו של דבר הוליסטי ושלם. כמו כן, יש חשיבות לשילוב בין הנושאים הפרקטיים לבין הנושאים הפרגמטיים, ולביטוי שניתן לרצונות האסתטיים שמשתנים בין בניין לבניין.
"עיצוב מגדל מגורים מאתגר בשל הגודל, בשל היותו מורכב מאלמנטים מרובים בקנה מידה שונה כגון חדר, מרפסת, חלון – שהופכים לאובייקט הוליסטי ושלם.
מורכבות מגדלי המגורים משלבת בין מורכבות טכנולוגית ותכנונית ויצירת שיווי משקל עיצובי ובין הנושאים הפרקטיים, הפרגמטיים והאסתטיים אשר משתנים מבניין לבניין.
לכל בניין יש סימן שאלה שייחודי רק לו. בכל בניין מדובר בתהליך שמתחיל אמנם מאב טיפוס, אבל בשורה התחתונה כל בניין הוא אתגר בפני עצמו."
ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת לרחל להתנסות בחומרים נוספים מלבד הזכוכית, כגון הבטון האדריכלי והאלומיניום. "הבטון האדריכלי הוא חומר שמדבר עם האדריכלות הלוקלית של שנות השישים ויש לו ערכים רבים. מצד אחד יש את החומר, ומהצד האחר הטכנולוגיה עוזרת לנו לטפל במרחב באופן שונה.
"הקדמה שמאפיינת את המגדלים מאתגרת את התעשייה ומאפשרת שילוב טכנולוגיות וחומרים מורכבים במודלים שונים, גדלים שונים וטקסטורות אחרות, השפה האדריכלית מתנתקת משיטת הבנייה המסורתית.
"בפרויקטים שלנו אפשר לראות הרבה זכוכית, בטון אדריכלי ואלומיניום. בתוך העולמות האלו אני אוהבת לשלב חומרים נוספים שמוסיפים חינניות למעטפת.
היום אנחנו מעדיפים לעבוד עם משטחים גדולים יותר, לכן אנחנו כל הזמן בודקים חומרים חדשים ואיך אפשר לשלבם בשיטות הבנייה המקובלות."
כשאת מדברת על בדיקות של רעיונות חדשים את מתכוונת גם למעטפות הפסים?
"בפרויקט מגורים השילוב של האלמנט האופקי, ה"פס", מול הוורטיקלי, "מגדל", מאפשר יצירת שפה שלמה שמאגדת בתוכה את המורכבות הפרוגרמטית (חדר, מרפסת, חלון) כמו לדוגמה פרישמן 46 או מתחם אלפא במתחם יצחק שדה. הפסים מבטאים את האור והצל הישראלי ומתכתבים עם העיר הלבנה.
"הקונוטציה של הפסים היא כמובן גלים שיוצרים דינמיות וקצב שמשתלבים היטב בתוך הנוף האורבני.
"הטכנולוגיה התעשייתית מאפשרת לנו לייצר אלמנטים גדולים, שאפשר ליישם על הבניין. בזכות הטכנולוגיה אפשר לפתח שפה שלוקחת את החומרים למחוזות חדשים."האם התעשייה הישראלית עומדת בקצב של ההתפתחות הטכנולוגית?
"היום יש יותר יוזמות של מפעלים מקומיים שמנסים לפתח יישומים חדשים מחומרים כמו אלומיניום או הבטון האדריכלי. המפעלים מנסים להגיע לרמה שאנחנו מחפשים, אבל הרמה צריכה לבוא לידי ביטוי גם בביצועים וגם בעלות... אפשר לראות שינוי מגמה, בעיקר באלומיניום ובאלמנטים מתועשים שמשפיעים על המעטפת של הבניינים."
מה בא לפני מה, דרישות הלקוח או האג'נדה שלכם?
"בכל פרויקט אנחנו בודקים בראש ובראשונה את דרישות הלקוח. בנוסף לכך, אנחנו מסתכלים על הפרויקט על פי פרמטרים שחשובים לנו כגון האיכות האדריכלית ובעיקר מתוך התייחסות סביבתית, פרוגרמתית אסטטית.
"'קיימות' למשל היא Built in באג'נדה שלנו ולכן היא אחד מהנושאים שנבחן בכל פרויקט. אנחנו פעילים מאוד בתחום הזה משום שאנחנו מאמינים בסביבה מקיימת ואנחנו מאמינים שמלבד ההתייחסות לנושא בפרויקטים שלנו, צריך להביא את נושא הקיימות למודעות גדולה ככל האפשר."
כשאני מצליחה לקטוע את ההתלהבות של רחל מהעולם החדש של האפשרויות שנפתח בפני האדריכלים, אני מצליחה גם לזכות בתשובה בנוגע לשגרת יומה: "אני אדם אנרגטי מאוד וזה חלק מה-DNA שלי, אני מגיעה למשרד בסביבות תשע בבוקר וחוזרת הביתה בסביבות שמונה וחצי או תשע בערב. היום שלי מבוסס בעיקר על עבודת צוות וסיעור מוחות עם צוותי חשיבה שונים, אדריכלים מנוסים וצעירים, ועל פגישות עם לקוחות ועם הרשויות."
האם האתגרים הם אלו שיוצרים אצלך את התשוקה למקצוע?
"אין אדריכל שאינו מחפש אתגרים חדשים. למזלי, קיבלתי הזדמנות להיות שותפה לכמה פריצות דרך חשובות מאוד באדריכלות הישראלית בתחום המגורים.
"כשאת עושה משהו שאת אוהבת והתחביב והמקצוע מתחברים – אין הנאה גדולה מזו."
רחל פללר, שותפה בכירה ומנהלת התכנון במשרד האדריכלות יסקי מור סיוון, הובילה פרויקטים כגון מגדלי אקירוב, מרכז עזריאלי, מגדלי הצעירים, סביוני רמת אביב, מגדלי YOO , מגדל פרישמן 46, מטרופולין תל אביב, מגדל סוזוקי, מלון שרונה ומלון ווסט – כולם בתל אביב, אפר ווסט בראשון לציון ומכתש המגורים של גבעתיים.