רצף והיררכיה

ניקיון צורני, רצף חללים וטשטוש תחומים בין פנים וחוץ: פרויקט שיפוץ נרחב ובנייה חדשה שביצעה האדריכלית הדר וייס וטרמן בבית ישן שילב ערכים ארכיטקטוניים עם עקרונות בנייה ירוקה 

מאת: עידית אסא | צילום: שי אדם | - 13/05/2014

הבית במבט חזיתי מהרחוב | גג: "פלגג" | שער חניה: "אלטרון"

"המטרה הייתה לייצר בית שיזמן לדייריו נוחות מרבית, הן בהתנהלות והן בהיבט האקלימי ולעשות שימוש בתאורה טבעית ככלי תכנון" מספרת האדריכלית הדר וייס וטרמן על פרויקט השיפוץ שביצעה בבית השוכן בטור בתים דו משפחתיים ברמת השרון.

"התהליך היה מסיבי, והמבנה המקורי "הופשט", למעשה, ממעטפתו, ממחיצות הפנים ומהגגות הקלים, ומה שנותר היו רק היסודות, עמודים קונסטרוקטיביים חיוניים ורצפות/תקרות בטון" היא מוסיפה על  מה שעתה נחשף לעין כבית חדש בעל חזות מרשימה, הניצב מאחורי גדר לבנה כמו מעטפתו בה משתלבים אלמנטים אופקיים מברזל, שאף הם חוזרים ומופיעים במבנה כמוטיב חוזר.

הכניסה לבית | דלת הכניסה: "NEXTDOOR" | גינון: "רוזמרין חקלאות ופיתוח נוף בע"מ"


הדיאלוג עם בעליו החדשים, בני זוג שילדיהם בגרו, זרם כתהליך נעים שהעניק לוטרמן יד חופשית בתכנון שנשען על עקרונות בנייה ירוקה והתבסס, לדבריה על "יצירת חוויה של רצף חללי פנים וחוץ תוך טשטוש מכוון של שני המרחבים, הבטחת זרימה טובה של אוויר בתוך הבית, וכן כניסת אור יום מיטבית שתאפשר לחוות את מהלך השתנות היממה". 

העמדת הבית על המגרש (392 מ"ר) נקבעה לרוחב השטח תוך חלוקתו לשתי חצרות- קדמית צפונית ואחורית דרומית, ומתארו נגלה כשני גושים לא זהים עם פרק חיבור הקושר אותם: גוש גבוה בעל גג מקומר, גוש נמוך יותר המאופיין בקו אופקי כמערכת קורות ועמודי פלדה, ומבואת כניסה כפרק החיבור ביניהם.
 
מבט מפינת הרחבה החיצונית הקדמית | אלומיניום: "קסטאן"


בחזית הגוש הגבוה משתלבות מרפסות, ובגוש הנמוך מייצרות ויטרינות שהותקנו בינות לעמודים שקיפות ומקצב ויזואלי סימטרי- נקי. כתריסים משמשות רפפות חיצוניות שהוצנעו בתוך מערכת הקורות, ופרגולות ליניאריות מעניקות לויטרינות הצללה נוספת, תוך הגדרת  מרחבי פנים-חוץ.

רעיון טשטוש מרחבי הפנים והחוץ בא לידי ביטוי כבר עם פתיחת השער לחצר הבית. בנקודה זו, למעשה, מתחילה הכניסה שנפרשת כשביל שמשני עבריו, בהפרש גובה שנגזר ממבנה מפלסים פנימי, משתרעות רחבות ישיבה חיצוניות תחומות בערוגות בנויות- הגבוהה בין השתיים ביציאה מהגוש הנמוך, והשנייה ביציאה מקומת המרתף בגוש הגבוה.

השביל  זורם ו"מתפתח" למבואת כניסה חיצונית, וכמו ממשיך גם בתוך חלל הפנים כציר ליניארי המסמן את חלוקת אזוריו ומסתיים באלמנט מים בחזית האחורית. הגוש הגבוה מכיל את האזורים הפרטיים, והגוש הנמוך יותר מאכלס בשטחו את האזורים הציבוריים כמרחב שחלקו מתנשא כחלל גבה תקרה שבחלקו העליון משתלבים שני טורי פתחים מקבילים: לאלה: צרים יותר ומוצלים לכיוון דרום, וגבוהים וגדולים יותר לכיוון צפון.

חלל המגורים יחידה דו צדדית חוצצת בין הסלון ופינת האוכל לבין המטבח | נגרות "תולי אמנות בעץ בע"מ" | תאורה: "יאיר דורם" | ריצוף בטון: "רובנר רן אבנגן"


וטרמן: "הגבהת התקרה נועדה לאפשר פריצת פתחים עליונים לחיזוק זרימת האוויר ויצירת סירקולציה. החלונות לכיוון דרום מאפשרים כניסת אור מוחזר בקיץ ואור ישיר בחורף, ואילו החלונות לכיוון צפון, שהינם גבוהים יותר, מאפשרים כניסת אור בהיר מכיוונו. בנוסף, הם ניתנים לפתיחה, וכך מאפשרים זרימת אוויר ושחרור אוויר חם". מעבר להיבט האקלימי, התקרה הגבוהה מאפשרת להישיר מבטים אל השמים ואל צמרות העצים כשהיא מחזקת בכך את הקשר עם החוץ שהיה אחד מעקרונות התכנון. 

רצף והיררכיה כאחד, הם ממאפייניו של החלל הנקי שחזותו מגלמת בהירות צורנית וגיאומטריה ברורה. גובהה המשתנה של התקרה כמו מחלק אותו לשני אזורים, אשר בהיותם תחומים בחזיתות השקופות שמייצרות הויטרינות הגדולות הם כוללים גם את החצרות החוברות אליהם: אזור סלון-פינת האוכל והחצר צפונית, ואזור המטבח והחצר הדרומית.

המטבח האהוב על בעלת הבית מכיל משטחי עבודה וחללי אחסון | משטחי שיש: "פרביטל"


אזור המטבח "ממוסגר" במעין שער גדול שמעליו, בדומה למערכת החזית הקדמית, משתלבים עמודוני ברזל התומכים את התקרה, ובמרכזו ניצבת יחידת אי ליניארית. היחידה החוצצת אינה מפרה את הזרימה תחושת ההמשכיות בין האזורים, כמו גם עם אזורי החוץ, ובה בעת מצניעה את שדורש הצנעה ומנוצלת משני עבריה: מכילה גומחת ספרים אופקית בצד הפונה לאזור המגורים, וחללי אחסון ומשטחים בצד הפונה למטבח.

את ממדי הרצף וההיררכיה מדגישה גם החומריות בה נעשה שימוש: ריצוף בבטון מוחלק בקומת המגורים, ובכלל זה בשביל הכניסה והרחבות שבחזית הקדמית, ועץ אלון בקומות החדרים ובגרם המדרגות המחבר בין מפלסי הבית. קירות החלל צבועים בלבן, ואת ממד ההמשכיות והקשר בין הפנים והחוץ מדגיש קיר מחופה לבני סיליקט המתחיל כבר ברחבת הישיבה בחזית הקדמית, נמשך לכל אורך הבית, וגולש החוצה לחצר הדרומית.

איזור רחצה ביחידת ההורים | זכוכית: "ד"ר זכוכית"
 

תאורת החלל מעצימה את ניקיונו, מושתתת על גופים שקועי תקרה ורצפה לצד גופים צמודי קירות ללא כל גופים דקורטיביים שהם, וכך גם שפת עיצובו: תמציתית, חפה מדקורציות מכבידות ומשולבת נגיעות מדודות של עץ אלון המתכתבות עם  חיפוי המדרגות הנצפות ממנו- כך,  למשל, חלקה הפנימי של גומחת הספרים, יחידת ריהוט אופקית שעוצבה ייעודית ע"י וטרמן, או שולחנות הקפה והאוכל שנבחרו בהתאמה. 

המטבח, פונקציה חשובה ביותר עבור בעלת הבית חובבת הבישול, מעוצב בלבן עם חזיתות צבע בתנור ומשטחי אבן אפורים, ומתוכנן ברוחב לב כאזור מרווח ונוח לעבודה ומשופע בחללי אחסון. המקרר ומכשירי החשמל משתלבים משני עבריו ביחידות קיר, ובמקביל ליחידת האי הפונה לסלון ניצבת יחידת אי נוספת תוך יצירת מעין "שדרה" המאפשרת תנועה נוחה.

חדר רחצה ניקיון צורני המשמר מוטיב אופקי | כלים סניטאריים: "נגב"


קצה היחידה השנייה משמש כדלפק אכילה, כאשר חזיתו השקופה של החלל חושפת את רחבת החצר המשתרעת "מאחוריו", כעין פינת אוכל נוספת המשמרת את רצף האזורים: מרוצפת דק עץ ומקורה בפרגולה המשלבת מסגרת ברזל ומילואת סרגלי עץ צבועים לבן, זהה לזו שהותקנה בחצר הקדמית. 

במארג תכנוני נקי וקוהרנטי הנרקם מאלמנטים חוזרים ושיח של מוטיבים, הגג המקומר של הגוש הגבוה הוא סוג של הפתעה, ואת הבחירה בו מסבירה וטרמן כ"רצון לאפיין כל מסה/גוש באורח שונה, ולייצר חלל מעניין וזורם עם גובה שיאפשר לפרוץ פתחים עליונים להחדרת אור צפוני".

פינת אוכל חיצונית התוחמת את המטבח | פרזול: "ירדן נחמיאס"
 

בקמרון ניתן לחוש כבר בעת עלייה בגרם המדרגות המוביל אל הקומה העליונה ששטחה מרוצף פרקט אלון ושתי מרפסות התוחמות אותה משני עבריה ומרוצפות בדק עץ כמו "מצטטות" את החצרות בגוש הנמוך.

הקומה מכילה יחידת הורים מרווחת עם אזורי רחצה וארונות ומרפסת הפונה לחזית הקדמית-צפונית, חדר של בן בוגר עם מרפסת לחזית האחורית-דרומית, וחדר רחצה עם גישה ישירה כפולה- הן מחדר הבן והן מאזור המעבר המשותף. כמו באזור המגורים החלונות העליונים שנפרצו בחדרים מחדירים לחלליהם אור טבעי נעים, ואת חזותם מאפיינת אותה שפת עיצוב נקייה ומדויקת.

בשטחה של קומת המרתף, ממנה ישנה יציאה לצדה המערבי של החצר האחורית, ממוקמים סוויטה נוחה של הבת הבוגרת, וכן ממ"ד שנוסף במסגרת השיפוץ-בנייה. קיר הממ"ד מחופה בלבני סיליקט, ובדומה לקיר הסיליקט החוצה את אזור המגורים ו"זולג" החוצה, כך גם כאן הוא ממשיך לתוך שטח החצר כהד ויזואלי המרכך את הפרש הגבהים בחצר ואת "הבליטה" שמייצרת תוספת הממ"ד. 

הגינון המקיף את הבית מדויק כמו כל פרט בו. בחזית הקדמית נושקת לרחבת הישיבה חלקת דשא וצמחייה פורחת פורצת מתוך הערוגות הבנויות שמעברי השביל, ובחזית האחורית תוחמים את רחבת הדק רצועת צמחייה משתרעת ועצי פרי. אלה משלימים חוויית מגורים בה משתלב הירוק לא רק כצבע, אלא כעקרונות בנייה המשתלבים עם ערכיו הארכיטקטוניים. 

אולי תאהבו גם: