הרמוניה של פנים וחוץ

מאת: מיה אור | צילום: עודד סמדר | תכנון: רוזן ליננברג אדריכלים | פיקוח בנייה: אברהם נבו

הבית שתכננו האדריכלים רון רוזן ואיתי ליננברג באזור המרכז נקרא כמרחב מגורים גמיש בו נמהלים החוץ והפנים ומייצרים חוויית מקום המאפשרת לדייריו ליהנות מכל העולמות: מ"ביחד" משפחתי, מפרטיות כשמתבקש, וגם לממש את אהבתם לארח

מאת: | צילום: | - 29/04/2014

מראה מהבריכה אל עבר הבית הממוקם גבוה ממנה כנגזרת של הטופוגרפיה המשופעת. מדרגות עץ מוליכות אל משטח אבן כורכר


רעיונות צריכים לפגוש מציאות מסוימת. במשרד, מול המחשב, לא 'מרגישים' נתונים אמיתיים" אומרים האדריכלים רון רוזן ואיתי ליננברג, ומתמצתים בכך את משנתם הסדורה באשר לחשיבות ניתוח מקדים של שטחי אתרים המיועדים לבנייה, כשלב חיוני המציף את כלל ההזדמנויות והמגבלות שהם מזמנים. ניתוח כזה קדם גם לתכנון הבית שביצעו במושב הממוקם בלב אזור חולות במרכז הארץ על מגרש צר, מאורך ומשופע קלות, ששטחו משתרע על 1600 מ"ר. 

רוזן: "למרות ממדי השטח, שלכאורה העניקו חופש פעולה למימוש כל תכנית רצויה, מיקומו בקרבה יחסית לכביש ראשי סואן כשרק מטע עצי פרי מפריד ביניהם, חייב התייחסות מיוחדת להיבט האקוסטי ובתוך כך השליך גם על היבטי התכנון האחרים".  

הסלון שבעומק החלל צופה אל האופק ומאופיין בעיצוב חמים ואינטימי השם דגש על כנות החומר ועל גימורים טבעיים. | גופי תאורה: קמחי תאורה | ויטרינות פרופיל בלגי: יבגני, 100 פלוס


הבית תוכנן עבור משפחה עם ארבעה ילדים, המנהלת משפחתיות חמה ואינטימית, ובה בעת גם חיי חברה פעילים ומרבה ולארח. "הרעיון שעמד בבסיס התכנון נועד לייצר מענה הולם לשני הממדים ולייצר דיאלוג עם החוץ, בהתחשב, כמובן, בנתונים הספציפיים שלמדנו מהסביבה" אומר רוזן על הבית שנרקם בתצורת האות L, שצלעה האחת היא גוש מאורך חד קומתי המכיל את האגף הציבורי, וצלעה השנייה, דו קומתית ו'קצרה'/קטנה יותר, מכילה את האגף הפרטי.

גבו של האגף הציבורי הופנה לכיוון מזרח ה"בעייתי" מהבחינה האקוסטית; צדו הפונה לכיוון צפון-מערב תוכנן בפתיחות מלאה המקנה מבט אל האופק הרחוק והנאה מבריזות נעימות בשעות אחה"צ; והגוש הדו קומתי הופנה לכיוון דרום, כך שבעונת החורף יזכו חדרי השינה שבו לליטוף קרני שמש מחממות. 

מבואת הכניסה: סלון בעומק החלל, ומהעבר השני מטבח ופינת אוכל


כנגזר ממתארו המבני, האגף הציבורי זורם כציר אורכי שכמו נחצה לאורכו באמצעות קיר זכוכית שמייצרות ויטרינות גדולות תוך טשטוש תחומים בין פנים וחוץ: מעברו האחד של הקיר מצויים חללי הפנים, ומעברו השני חללים מקבילים להם, כעין גרסה חיצונית של הפונקציות הפנימיות. מבואת הכניסה ממוקמת במחצית הציר האורכי ומחלקת אותו לאזורים, תוך שמירה על רצף זרימה  מחד, ועל הגדרה ברורה של כל אחד מהם מאידך.

הסלון הצופה אל המרחב הפתוח ממוקם מצדה האחד בקצה הציר, ומצדה השני חדר אוכל, שבהמשך לו שוכן המטבח כחלל המקשר בין שני האגפים ומהווה את לב הבית תרתי משמע. בתכנון שביקש לייצר מרחבי מחייה ראויים לאינטימיות המשפחתית, כמו גם לצרכי האירוח, שני האזורים ניתנים להפרדה באמצעות מחיצת הזזה קלה בעיצוב יפני משהו, המשלב מסגרת עץ בחלוקה לריבועים וזכוכית חלבית שבתוכה מוטעמים עלי צפצפה המהדהדים את עצי הצפצפה שבחוץ.

יחידת ההורים: היחידה עוטפת - תוחמת את צדו של מרחב החדר ללא חסימת הוויטרינה והאור החודר דרכה, וכן משמשת כגב המיטה.


רוזן: "המחיצה היא פתרון המאפשר גמישות בתפקודם של החללים, כך שהם יכולים לתפקד באורח אוטונומי ללא "זליגות". שנסיבות אירוח, למשל, לא יפרו את הממד האינטימי באגף המשפחתי ולהפך".

ואמנם, המטבח הפעיל הוא הרבה מעבר לאזור בישול גרידא. חללו המרווח והחמים מהווה אזור מפגש משמעותי בהתנהלות חיי היומיום של המשפחה, ומשטחו מסתעף המעבר לאגף הפרטי.

קומת הקרקע של אגף זה מכילה אזור שהייה משותף וארבעה חדרי ילדים הממוקמים לכיוון דרום וחולקים חצר משותפת כטריטוריה פרטית לשימושם. יחידת ההורים שוכנת בקומה העליונה, וגרם המדרגות המרחף שמוביל אליה עשוי עץ אלון וממוקם בלב חלל המעבר, תחום בין ויטרינה שקופה לבין ספרייה. הספרייה מסננת את האור החודר מבעד שקיפות הזכוכית כך שהוא מגיע לחלל המעבר כתאורה טבעית נעימה, ונוכחות הספרים בשטחו מעשירה אותו בתוכן ועניין.

ספרייה התוחמת את גרם המדרגות מסננת את האור החודר מבעד שקיפות הזכוכית.
 

יחידת ההורים "מתחילה", למעשה, בפודסט של מהלך גרם המדרגות, שם "מחליפה" את הספרייה התוחמת אותו יחידת נגרות גדולה המסמנת-מגדירה את הכניסה לחללה. היחידה כמו עוטפת-תוחמת את צדו של מרחב החדר ללא חסימת הוויטרינה ה"מטפסת" עד אליו, כשהיא מייצרת המשכיות חומרית ואף מנוצלת לשמש כגב מיטה.
 
שפת הבית, הנגלית כבר בחזותו החיצונית, מגלמת אמירה עיצובית ששמה דגש על כנות החומר ועל גימורים טבעיים. לחיפוי המעטפת נבחרה אבן כורכר נושמת האופיינית למישור החוף, והגג תוכנן כקונסטרוקציית עץ המרחפת מעליה, מנותקת מהמסה הבנויה באמצעות "רצועת" זכוכית: רצועת שקיפות אשר בשעות הבוקר מעירה את בני הבית עם אורן של "קרני זריחה" החודרות בעדה, ובשעות הערב תוחמת את קונסטרוקציית הגג כ"קונטור" מואר. בתוך מרחב הפנים, הגבוה מהרגיל אך במידה המשמרת קנה מידה נעים, הופכת קונסטרוקציית הגג לתקרת קורות עץ אופקיות המאצילות חמימות ממעל, ולריצוף משמשים אריחי אבן חול בהירים. 

המטבח ממקום בצומת בין שני אגפי הבית ומהווה אזור מפגש והתכנסות משפחתית.


אריחי האבן מחפים גם את קירות האגף הציבורי תוך יצירת רצף ויזואלי נעים לעין, והפתחים הרבים נתונים במסגרות פרופיל בלגי בחלוקה נקייה. מתכות ככלל, הן חלק בלתי נפרד משפת החומר, כשהן חוזרות ומופיעות באלמנטים מבניים, כמו גם בפריטי ריהוט ותאורה, ועוטות מופעים שונים. כך, לדוגמה, אח אינטגראלי מפלדה שעוצב ייעודית, משטחו העשוי אבץ של שולחן האוכל, כורסה והדום עם דפנות נירוסטה, שילובי ברזל גולמיים למראה בעיצובם של גופי תאורה ועוד.

משטחי המטבח וחדרי הרחצה עשויים מבטון אדריכלי, ואת העושר החומרי משלימה התאורה, שמרביתה מתקבלת מגופים דקורטיביים ותכנונה המוקפד שם דגש על אופן "זריקת" האור במפגשו עם המרקמים השונים על מנת להעצים את נוכחותם ואת האווירה שהם מייצרים. ואכן, האור, כמו גם הגופים המפיצים אותו- מהם שמשתלשלים מתקרת העץ ומהם שנקבעו על הקירות, הם חלק ממארג פנים ספוג חמימות ביתית, המשלב פריטי ריהוט ייחודיים שנבחרו בקפידה אישית ואוהבת ללא תלות בסגנון כזה או אחר, ונוסכים בו נינוחות מזמינה.

גרם המדרגות מרחף עשוי עץ אלון


המרחב החיצוני מהווה המשך ישיר של חלל הפנים, ולהוציא את ריצוף האבן שהומר כאן בריצוף בטון מוחלק הוא מקורה באותן קורות עץ אופקיות ומאופיין באותו רצף אזורים, באותה רוח עיצובית ובאותה אווירה מזמינה. הקשר ההדוק וטשטוש התחומים אף בא לידי ביטוי בניצול דו צדדי של אלמנטים, דוגמת מבנה האבן של ארובת הקמין שבחלל החיצוני מאכלס בתוכו תנור פיצה מקצועי.

חלק משטחה של הרחבה החיצונית נושק למדשאה ירוקה, ומחלק אחר מוליך מעבר מדרגות רחב מטה אל טרסה טבעית שזימן השטח המשופע, בה נחשפת בריכת שחייה שתוכננה כבריכת גלישה.

החזית האחורית קונסטרוקצית העץ של הגג מרחפת מעל המסה הבנויה
 

רוזן: "בפרוגראמה שהגדירו הדיירים הם רצו בריכה, אך גם ביקשו שהיא לא תהווה את המוקד המרכזי של מרחב החוץ. וכך, הטופוגרפיה המשופעת של המגרש העניקה הזדמנות למיקום שאכן מצניע אותה במידה הראויה".

הבריכה התחומה בריצוף אבן כורכר חופתה באריחי פסיפס אבן טבעית כחולים, ואדני רכבת ששולבו בהיקפה מגדירים את "הגבול" בין תעלת הגלישה לבין שטחי הגינון המשתרעים בהמשך. הגינון העוטף את הבית נועד לחזק את  הקשר בין פנים לחוץ, ולהבטיח שימוש "ירוק" רב ככל שניתן, בכל מטר מרובע ברחבי המגרש.

אל מול מערך הפתחים בחזית הדרומית נשתלו עצי שלכת אדומה(ספיון) המוסיפים גוון ותחושת שינויים עונתית לחצר המשחקים הקדמית, ואת החזית המערבית מעטרות שתי "חגורות ירוקות"  סדורות לפי גבהים-  מסרק צפצפות ואחריו עצי פרי נמוכים יותר. בצפון, בירכתי הבריכה, נשתל גן ירקות אורגני לצמחי סלט ותבלין, כשעליו "מגנה" חגורת הדרים המפרידה בינו לבין בית השכנים. כך "נחתם" סיפורו של תכנון שנולד מהשטח ומהרצון להתרחק מרעש הכביש, והתגבש לכדי חוויה של בית וגן בה נמהלים החוץ והפנים לכדי מרחב מגורים הרמוני. 

אולי תאהבו גם: