ראיון עם הילי לזרוב ורועי קדרנל מסטודיו other:wise
הילי ורועי, שכבר זכו לכינוי "נערי הפלא", ושכיום יש להם שפע של עבודה בארץ ובחו"ל, יכלו בהחלט לנוח על זרי דפנה או על ה"מרבד המעופף" - שהפך, במגע של קסם, לכיסא או אם תרצו לשולחן קפה. אבל במקום להתמוגג על ההצלחה, ועל העיתונאים והעיתונאיות שמשחרים לפתחם – ניצוצות של יצירה רושפים מתוכם, כאשר הם מספרים על הפרויקטים שלהם.
מימין לשמאל: הילי לזרוב, רועי קדרנל Other:wise Studio. צילום אורי חנימוב
אם תרצו להבין מה עומד מאחורי ההצלחה, ובעיקר מאחורי החשיבה היצירתית והחדשנית שלהם, אתם מוזמנים לקרוא את הראיון עם השניים.
אז איך נוצר החיבור ביניכם?
טוליפ פח המיחזור שעיצבו כסטודנטים וזיכה אותם במקום הראשון.
הילי: שנינו למדנו במכללה למנהל ובשנה השנייה חברנו לפרויקט משותף של עיצוב פחי מחזור, בתחרות הזו זכינו בכרטיסים לאמסטרדם, אבל היינו עסוקים מכדי לנצל את הזכייה... ומאז כל השאר היסטוריה.
מה היה הפרויקט המשותף הראשון שלכם?
רועי: הפרויקט הראשון היה מועדון "מדיסון" בהרצלייה. היינו צריכים לעשות שם שיפוץ מהיר, כדי שהמועדון לא יפסיד כסף. הבעלים של המועדון חזרו מביקור בניו-יורק וביחד עלה הקונספט לעשות מועדון באווירה ניו-יורקרית.
מדיסון - דאנס בר הפרויקט המשותף הראשון שעיצבו הילי לזרוב ורועי קדרנל.
הילי: החלטנו לעשות הכול ממרזבים אמריקאים, במיוחד נתנו לזה ביטוי בגופי התאורה. זה היה פרויקט משוגע לחלוטין וגם קפיצה מטורפת מבחינתנו, פתאום מדירות קטנות נחתנו לפרויקט של 280 מטר עם 2 קומות.
האם כאשר אתם צריכים לעצב מקום מסחרי הגישה שלכם משתנה בהשוואה לעיצוב של בתים פרטיים?
רועי: גם במקום בילוי וגם בדירת מגורים יש עבודת מחקר לא מבוטלת. אפשר לומר שככול שעבודת המחקר היא יותר מעמיקה ויסודית, כך התוצר המוגמר הוא הרבה יותר טוב.
הילי: למרות מה שרועי אמר, הוא יסכים איתי שיש הבדל גדול בעבודה עם לקוח מסחרי לעומת עבודה עם לקוח פרטי. אפשר להגיד שלקוח מסחרי יכול לתת לנו המון השראה, אבל הוא דיי מנותק מהתהליך וכתוצאה מכך הוא גם יותר אובייקטיבי. ואילו הלקוח הפרטי מאוד מעורב בתהליך - ללקוח פרטי לא מתכננים בית וזהו, המון דברים משתנים תוך כדי תהליך.
ומה אתם אוהבים יותר?
רועי: בעיקרון אפשר להגיד שיותר מאהבה לסוג מסוים של פרויקט, אנחנו אוהבים את החופש שאנחנו מקבלים בתהליך היצירה, וכמובן שאנחנו מעדיפים שיש תקציב שמאפשר לנו להתפרע קצת.
הילי: בהתחלה היינו מאוד סנובים בנוגע לתכנון בתים, כנראה שהרגשנו שאין שם מספיק עניין ואז נפל עלינו בית ממש מדליק בבית ים, יותר נכון נפלנו על לקוחה מאוד מעניינת.
רועי: זה בית מול הים עם המון פוטנציאל וללקוחה היה ראש פתוח והיא הרשתה לנו להפתיע אותה.
הילי: בנוגע לתקציבים נמוכים - אני תמיד חושש שכאשר נסיים לתכנן את הבית, פתאום ייגמר התקציב והלקוחות יביאו את הספה המכוערת מהבית של הסבתא. זה כבר קרה לנו ומאוד קשה לנו עם זה.
רועי: תראי כשיוצרים משהו, אז רוצים להרגיש מאושרים שהמשהו החדש הזה יצא הכי טוב שיכול להיות.
הילי: דווקא במסחרי התקציב הקטן מאפשר לנו הרבה פעמים "לנענע" את המקום הרבה יותר.
אתם מרגישים שהלקוחות בארץ הם לקוחות מגבילים?
הילי: מבחינת עיצוב של חנויות אני חושב שאנחנו בישראל 'תותחים' בתחום עיצוב חלל מסחרי. מבחינת רמת העיצוב וכן איכויות הביצוע הסופיות. ואני מדבר על כל המעצבים הישראליים, והמצב הוא כזה משום שהלקוח העסקי נותן יותר חופש.
נדל"ן הים התיכון – משרד תיווך ונדל"ן ביפו בעיצוב Other:wise
בעסק אפשר להכניס את הסגנון הסופר מודרניסטי, אפשר לשלב חומרים שבהרבה מקומות לא מתחברים אחד לשני, בקיצור אפשר להשתולל. ועדיין למרות כל מה שאמרתי, הצלחנו לעבוד, גם בבתים פרטיים, עם לקוחות שלא מפחדים מצבע ומתפיסה חדשנית בנוגע לריהוט. אותם לקוחות רצו בסופו של דבר ליצור מקום שעליו הם יוכלו להגיד "זה שלנו".
אתם חושבים שמעצב פנים טוב יכול לפצות על מגבלות תקציב?
רועי והילי: חד משמעית כן.
רועי: מעצב פנים טוב יכול לבוא עם רעיונות לחומרים חדשים וזולים יותר, הוא יכול לחשוב על פתרונות רלוונטיים ובסופו של דבר זה בהחלט עוזר לתקציב. אפשר להוליד דברים מדהימים בתקציב נמוך.
איזה פרויקט היווה מבחינתכם אתגר גדול?
רועי: זכינו במכרז לעצב חזית בניין בפתח-תקווה שמיועד לפעילות של בני נוער. מדובר בבניין ישן מאוד והקדשנו המון מחשבה איך משנים את החזית מבחינת הצללות, כניסה של אור, הולכה של אנשים לתוך המבנה. זה היה פרויקט שחשבנו עליו במשך חודש שלם עד שהצלחנו להגיע לפתרון הראשוני שהוא מעין הרכבת "מסכה" על המבנה.
הילי: הם מאוד אהבו את הפתרון שלנו, אבל בגלל חילופי תפקידים הפרויקט נפל. אבל מבחינתנו הזכייה בפרויקט והפתרון שמצאנו הם הישג.
עיצוב בניין אגף הנוער פתח תקווה
רועי: היינו צריכים להתייחס גם לפנים המבנה, בכול זאת הוא נועד לשימוש האוכלוסייה המקומית. בנוסף לכך, החלק החיצוני לא היה צריך להיות שונה מהסביבה וזה היה חלק מהאתגר.
בואו נדבר קצת על עיצוב מוצר, איך זה התחיל?
הילי: כשאני חושב על ההתחלה של קו המוצרים שאנו מעצבים אינני יכול שלא לחשוב על אבי, פרדי לזרוב, שהלך לעולמו לפני שבוע. לאבי היה מפעל לריהוט יוקרה בהרצלייה פיתוח כך שכילד ביליתי אינספור שעות בחנות שלו, וכך נחשפתי למגזינים, לבתים ולמעצבים. מגיל צעיר ידעתי שאני רוצה לעסוק בעיצוב פנים ומוצר ואבי, היה ועודנו, מקור בלתי נדלה להשראה עבורי.
רועי: מיד כשפתחנו את העסק היה לנו מזל והייתה לנו הרבה עבודה. ואז העבודה הזו נגמרה ומצאנו את עצמנו מחפשים בטירוף פרויקטים חדשים, ממש דופקים על דלתות. בזמן הפנוי שהיה לנו החלטנו לפתח "ליין" חדש של מוצרים. אמרנו לעצמנו "אם אנחנו לא נכנסים מהדלת ניכנס מהחלון".
הסטודיו של הילי לזרוב ורועי קדרנל ביפו.
את האטב הגדול הזה שבא מהרעיון שאטב קטן תולה בגד רטוב ואטב גדול תולה בגד יבש, מכרנו לטולמנ'ס, ופתאום כעבור חצי שנה שאנחנו מעצבים מוצרים משלנו אנחנו מקבלים חשיפה גם באלמנטו ובעוד חנויות לעיצוב גם בחו"ל.
הילי: במהלך הלימודים עם כרמלה יעקובי-וולק למדנו להתייחס תמיד אל הפנים ואל החוץ במידה שווה. ואני חושב שבאיזה שהוא מקום זה לימד אותנו להתפתח מהפנים החוצה ומהחוץ פנימה. אנחנו חושבים מהמקרו למיקרו ומהמיקרו למקרו. בזכות החשיבה הזו אנחנו מבינים היום, ממש כמו אדריכלים, איך תכנון נכון של בית צריך להיראות - ולפעמים הירידה הזו לפרטים נותנת לנו זווית ראייה שלהם אין.
Wall street בית הספר ללימוד אנגלית
רועי: והכול התחיל מזה שפשוט טיפסנו על הקירות. לא הייתה לנו עבודה בעיצוב פנים אז הוצאנו תוכניות מגירה מהמחשב והתחלנו פשוט ליישם אותן. אפשר בהחלט לומר שהכול התחיל ממצוקה.
אתם אוהבים להיות ליד שוק הפשפשים?
הילי: כן בהחלט, אנחנו מאוד אוהבים את הרחוב הזה, אנחנו אוהבים לקחת הפסקה מהמחשב ולעשות טיול בשוק ולקבל השראה. אנחנו גם נמצאים ליד נגרים ובעלי מלאכה אחרים ועובדים איתם על הרעיונות שלנו - אפשר לומר ש:20% מהזמן אנחנו נמצאים אצל בעלי המלאכה.
רועי: אנחנו כאן כבר 3 שנים ואנחנו מאוד מרוצים מהסביבה.
ונכנסים אנשים מהרחוב?
הילי: כן, כבר פעמיים קרה לנו שמישהו נכנס, לקח כרטיס ואחר-כך עצבנו לו בית, אבל המקום הזה הוא לא בשביל העבודה הוא בשביל ה"ווייב".
ספא קליי בעיצוב Other:wise. צילום: אלכס לובימוב
יש לכם איזה טיפ למעצבים צעירים שחולמים להצליח כמוכם?
רועי: חשוב שתהיה אמביציה מאוד גדולה, זה ה'דלק' להצלחה שכרוכה בעבודה מאוד קשה.
הילי: חשוב להציב מטרות ו'לדהור' לכיוונן בלי לפחד לעשות דברים שטרם התנסיתם בהם.