אמנות טובה היא אמנות טובה, זוהי ללא ספק האקסיומה, ולא משנה מי יצר אותה או מתי. העיצוב נכנס כמובן לאותה קטגוריה, אך הסוגיה האם יש הבדל ניכר לעין בין עיצוב שהוא "נשי" או "גברי" נשארת מאתגרת ומסקרנת בכל זאת. אנחנו כבר יודעים היטב ששני המינים נולדו שווים וכ'ו וכ'ו, אבל גם כבר חזקים מספיק כדי להודות שהם לא ממש זהים.
האם יש הבדל נראה לעין בין עיצוב גברי לנשי, מהם הצבעים המועדפים על נשים או על גברים, האם יש חומרים אותם מעדיפות נשים והאם יש מאפיינים בולטים במשרדים של מנהלות. אחר שוני קטן זה נצא לתור בכתבה זו, ועם סיומה נשתה בשמחה לחיי ההבדל הקטן.
הביצה או התרנגולת?ממש כמו השאלה מה היה קודם, הביצה או התרנגולת, כך גם נשאלת השאלה האם התפקידים המסורתיים של "צייד" ו"מלקטת" הטביעו בנו את חותמם לאורך האבולוציה עד כי נטמעו במעמקי הדי אנ איי שלנו, או שמא ההבדל נובע מטבע בסיסי שונה? האם החינוך הוא הצובע את הגוונים השונים ולמעשה אין הבדל אמיתי מולד בין המינים, או שמא באמת באנו מכוכבים שונים?.
תמצית ההבדל, אם קיים, תבלוט מן הסתם בסביבת העבודה, שכן בשנים האחרונות נכנסות יותר ויותר נשים לעמדות ניהול בכירות ומאיישות תפקידים שקודם לכן אוישו בד"כ ע"י גברים.
"ראשית צריך לצאת מנקודת מוצא שיש הבדל בין גברים ונשים" אומרת האדריכלית דפנה ארנון מ"ארנון-אדריכלים", אך האם אפשר לזהות אדריכלות שנעשית על ידי אישה או על ידי גבר, לדעתי התשובה היא לא" היא אומרת, ואחרי הרהור קל מוסיפה "ייתכן שיש הבדלים מגדריים כביכול במובן הזה שיש מעצבים/ות או אדריכלים/יות שמחוברים יותר לצד הנשי או הגברי שלהם ללא קשר למינם, אך נראה לי שאם יש הבדל הוא בא לידי ביטוי דווקא באופן תהליך העבודה עצמו, בהתנהלות הנשית או הגברית".
המשרד של ארנון ממוקם בקומת המרתף, ולמרות זאת הוא מאוד מואר מאוורר ומאופיין בתחושת מרחב נעימה: שילוב של בטון חשוף, גבס ומחיצות הבנויות מנגרות וזכוכית, קיר אדום בחצר אנגלית וצמחייה שמבצבצת מכל הפתחים ותורמת הרבה לאווירה."במשרד הפרטי שלי,היה לי חשוב מה שחשוב לי ברוב החללים שאני מתכננת: שיהיה נעים ומואר ומאוורר, שיהיה קשר בין החללים השונים, כי זה חשוב לדינאמיקת העבודה במקום ,אבל שתהיה גם פרטיות. וכמובן שיהיה נוח בכל עמדת עבודה,שיהיה מקום לאחסן או לתלות דברים".
כזוג מעצבים העובדים יחד שמוליק בילגוראי וקרן פוזנר ,רואים ולא רואים את ההבדל בין עיצוב של גברים או עיצוב של נשים: " אנחנו עובדים יחד, יש לנו הבדלים בטעם ובסדרי העדיפויות אבל נראה לי שבעיצוב עצמו אין באמת הבדל" אומר בילגוראי. פוזנר דווקא מבחינה בהבדלים קטנים: " לפי נסיוני, נשים תמיד שמות יותר דגש על אחסון, וגברים רוצים יותר גאדג'טס,כמו מערכת סראונד טובה בחלל ההמתנה והעבודה,אוהבים מסכים אינטראקטיביים וכדומה.נשים נכנסות פחות לעומקם של הדברים הטכניים, ואילו גברים מאוד. לנשים חשובים הפרטים הקטנים, וגברים לעומת זאת הרבה פחות דעתנים באביזרים הקטנים. אבל בסופו של דבר,כל אחד, גבר או אישה, בא עם העולם הפנימי שלו וזה לא באמת חשוב אם זה גבר או אישה " אומרת קרן פוזנר .
"אין דבר כזה "אדריכלות נשים" באופן מוצהר" אומר שמוליק.." לדוגמא, מי שרואה את הפרוייקטים של זאהא חדיד לא יעלה על דעתו לחפש זהות מינית. אבל לעומת זאת" הוא תוהה בקול רם " לפני שמעצבים חנויות אופנה למשל, יש סקרים ומחקרים שלמים העוסקים בנושא. כשעיצבנו את חניות האופנה של רנואר או H&O לדוגמה ,חשוב היה מאוד לעצב באזור הנשים סביבה יותר דינאמית, מודולרית ומשתנה, כי הן אוהבות גיוון ולגברים סביבה יותר סולידית,כי הם פחות אוהבים שינויים."
משרד בלונדיניעל אף שאוה סמואלוב, מעצבת הבית של ה"דיזיין סנטר" יודעת היטב, כמו כל המעצבים האחרים, שמעצב ראוי לשמו מתכנן קודם כל עבור לקוח את הדבר שהכי מתאים לו כאדם, היא חולמת על היום שיבוא מישהו ויבקש ממנה לתכנן "משרד בלונדיני". או אז היא תפרוץ החוצה עם כל המאוויים הורודים שלה ותעמיס על מדפיו אלפי פיצ'עפקס מחייכים וחביבים.
עם זאת סמואלוב גם מעצבת לגברים משרדים קשוחים אם זה מה שהם רוצים ,כי היא קודם כל אשת מקצוע....אבל: "ללא ספק אתכנן אחרת משרד לאישה מאשר לגבר. ומניסיוני זה גם ככה תמיד " היא מספרת "אישה רוצה משרד שגם ייתן לה מענה כאישה. עיצבתי למשל משרד למנכ"לית בכירה,אשת עסקים מצליחה ועצמאית,משרד המשדר עוצמה,עם קווים נקיים ואלגנטים, ואחד הדברים שהיא בררה זה איפה תהיה לה מראה בחדר. בנוסף, על אף שהמשרד משדר רצינות הוא רוכך בחמימות על ידי וילונות בהירים מבד רך ומתנפנף, מנורה בצבעי בורדו לתאורה רכה יותר ועל הקיר תלינו מונה בצבעים חמים, שלא בהכרח הייתי תולה אצל גברים".
המשרד של סמואלוב מדבר בעד עצמו, הוא יפה, אסתטי ויש לו מבטא נשי. "המשרד שלי למשל משקף את האישיות שלי,עם הרבה צבעוניות וצבע, ולכן שילבתי בו הרבה צבעים לא שיגרתיים. בתוספת לריהוט הפונקציונלי יש לי מדף עם פיצ'פקעס כמו פמוטים מיוחדים וכלב מעור אדום.
יש לי תמיד פרחים טריים במשרד, המון מראות וגם ריח. אני תמיד גם ממליצה לאנשים לדאוג שיהיה אמצעי הפצת ריח במשרד כי זה מיד נותן אסוציאציה טובה למקום. לדעתי יש הבדל בין עיצוב שעשה גבר או עשתה אישה, גם אם לא תמיד אפשר להגדיר את הסממן במילים או לשים עליו את האצבע במדויק, בתחושה זה קיים. אבל חייבים להדגיש כי העיצוב ה"נשי" יותר קשור לאישיות מאשר למגדר עצמו" אומרת סמואלוב במחשבה שנייה.
להרגיש בבית אנשי מכירות בתחום עיצוב המשרד הם אלה החשופים מידי יום להבדלי הגישה והטעם שבין הנשים והגברים.לכן, שלא ביוזמתם הם למעשה מהווים עבורנו את סוקרי השוק הטובים ביותר.
"אני בהחלט יכולה לראות שלנשים יש נטייה להכניס אופי ואישיות לסביבת העבודה שלהן,אפילו בפריטים קטנים" מספרת אורה בלכמן מנהלת ובעלים של "פיטרו"- ריהוט משרדי "גם כשמדובר בסביבות עבודה של חברות גדולות עם אופן ספייס והרבה עמדות המפוזרות בחלל בעיצוב סטנדרטי, אפשר בקלות להבחין בעמדות המאויישות על ידי נשים. הן תמיד משאירות חותם אישי שלהן כמו אביזר צבעוני, עציץ, תמונה, תמיד שמות איזה טאצ' של חמימות שמעבר לסטנדרט. והן תמיד מביאות משהו מהבית, אפילו את הספל ממנו הן אוהבות לשתות, כדי להרגיש קצת בבית.
גבר גם אם הוא אספן למשל ויש לו אוסף במשרד, זה תמיד יהיה האוסף של המשרד, לא כמו אישה שמערבבת בין התחומים ומביאה לעבודה דברים ששייכים לבית ממש"
"כשמדובר בעיצוב המשרד ממש, אישה או גבר, אני בהחלט יכולה לומר שנשים בוחרות עיצוב פחות פורמאלי, גם לחדר העבודה. יש להן התייחסות כמו אל אופנה, עם אמירה של סטייל וסגנון.הן בוחרות על פי רוב צבעים יותר בהירים, כולל לבן ושמנת, או לחלופין שולחנות או חללים שלמים מאוד מעוצבים.אבל יש תופעה אשר בהחלט שמתי לב אליה במהלך עבודתי והיא נשים שבמודע רוצות לשדר כוח ועושות את זה גם דרך העיצוב.נשים אלו יבחרו בפריטים כהים ונוקשים, הרבה שחור, חום כהה ועור.אלו הן בדרך כלל נשים שצריכות להשתלב בעולם של גברים להראות סמכותיות והיררכיה, על פי רוב הן עורכות דין, מנכ"ליות וכדומה".
ברשת "הביטאט" מדווחים כי בתחום הריהוט המשרדי לא קיימת דיכוטומיה חד משמעית בין עיצובים נשיים לבין עיצובים גבריים ושואלים את עצמם האם הנשים אימצו קודים גבריים וחשיבה גברית, או שפשוט ערכים כמו מקצועיות, משימתיות ובילוי יום ארוך במשרד הם לא מונופול גברי.גם נשים מחפשות כיסאות ארגונומיים, ושולחנות ארוכים בדיוק כמו הקולגות הגבריים. ובכל זאת מעידים ב"הביטאט": "העיצוב הנשי הוא עניין של גישה, ומתמקד בסדר העדיפויות והעניין של האישה. נשים לא שוכחות את הפרקטיקה אך יחד עם זאת מתעניינות באסתטיקה.בשורה התחתונה- העיצובים הם אותם עיצובים אך בהחלט ניראה כי נשים בכל זאת מעדיפות ליצור אווירה וזה מתבטא גם בבחירת צבעים רכים ונעימים יותר".
הפריטים הקטנים"אני בהחלט רואה הבדל בגישה כשאישה נכנסת לבחור לעצמה את ריהוט המשרד או גבר" אומרת בלכמן מ"פיטרו" "אישה מבחינה מיד בפריטים הקטנים, זה מה שמושך לה את העין. גבר לא מסתכל בכלל על הדברים האלה. "הגבר החדש" לעומת זאת, המטרוסקסואל, אוהב גאדג'טס. ולא רק אלקטרונים, גם שעונים מיוחדים לשים על השולחן כמו שעוני חול או שעונים שמראים את השעה במקומות שונים בעולם וכדומה.הוא גם אוהב שולחנות בעיצוב נועז יותר עם חומרים לא שמרניים כמו זככוכית ואלומיניום, בקו יותר אופנתי ומודרני".
"ישנם הבדלים בין עיצוב משרד המיועד לגבר או לאישה. גברים, הבאים לבחור לעצמם ריהוט משרדי, ללא לווית בת זוג או אדריכל ייתנו את הדעת לפונקציונליות, נוחות ופרקטיות בעוד שהנשים נותנות את הדעת לעיצוב, אסתטיקה וויזואליות" מספרת לילך גני, סמנכ"ל ומנהלת קשרי אדריכלים בחברת אופיס גולדן ליין, המתמחה ביצור ושווק ריהוט משרדי "הגברים מעדיפים עיצוב "כבד" המורכב ברובו מאלמנטים של עץ כהה, אלמנטים סגורים (שולחנות כתיבה, ארונות ויחידות נלוות) ושמרניים, אפילו. הם שמים דגש רב על נוחות וחושבים במונחים האלה גם כשהם בוחרים ריהוט עבור עובדים אחרים. הנשים, לעומת זאת, יעדיפו פריטי ריהוט מעוצבים בקווים דקים ונקיים עד לפרטים הקטנים, כגון: רגלי השולחן, הפרזול ומשטח העבודה. הבחירות שלהן מאופיינות בהרבה אלמנטים פתוחים, שילוב זכוכית והעדפה לצבעים בהירים.
"גם בשוק כסאות מנהלים יש לרוב הבדלים בין כסאות המיועדים לגברים לבין אלה המיועדים לנשים" מוסיפה גני "הכיסאות ה"גבריים" יותר גדולים, רחבים וגבוהים, או במילים אחרות: יותר מאסיביים. הכיסאות ה"נשיים" מאופיינים בעיצוב רך ועדין יותר. הם יותר צרים, פחות גבוהים, הידיות מרופדות בעידון וכד'".
אולם היום כבר יש שינוי ניכר לעין בגישה ורוב האדריכלים והאדריכליות מדברים בשפה עיצובית דומה. הם מקפידים על עיצוב בקווים נקיים ונותנים תשומת לב רבה גם לפונקציונליות. הם מנסים, קודם כל, להתחבר לצרכי הלקוח ולתת לו את המענה העיצובי הטוב ביותר המותאם לצרכיו האישיים, וזה יותר עניין של העדפות אישיות".
מסתרי היין והיאנגמרינה שולמן, מאסטר פאנג שואי ומנהלת מרכז ג'וזף יו לפנג שואי – בנציגות בלעדית בישראל, לא מתבלבלת לרגע משאלת המיגדר ואומרת שאנרגיה נשית או גברית אינם קשורים כלל למין המשתמש.היין והייאנג הם שני חלקים של אותו צ'י. הצ'י הוא האנרגיה הקוסמית של כל דבר שנמצא סביבינו או בתוכנו. ביהדות צ'י זה רוח, ביפנית קי, בהודית פראנה.כלומר תמצית החיים. כל האנרגיה הזו מחולקת לשנים: חלק אחד נשי - יין וחלק אחד גברי - יאנג. לצורך יצירת חיים חדשים נחוצים אישה וגבר,אי אפשר אחרת, כי השלמות מרכבת משני חלקים. הכל מבוסס על היין והיאנג, כמו היום והלילה, החורף והקיץ,הלידה והמוות. כך גם בתוך הגוף שלנו יש אברים שהם יין ויש שהם יאנג ,ועל זה מבוססת הרפואה הסינית, שהיא חלק מהמטפיזיקה הסינית ומהשקפת העולם הכללית הכוללת גם את הפאנג שואי.
גם בעיצוב יש הגדרות של יין ויאנג וכל אחד יכול להתחבר אליהם ללא קשר למינו הפיזי. ההגדרה של יין (האנרגיה הנשית) בעיצוב באה לידי ביטוי בצבעים כהים ואור אפלולי, בגוונים קרים כמו כחול ואפור, בריהוט ואווירה רכה כלומר בריפוד, טקסטיל,שטיחים וכדומה, ובצורות וקווים ישרים כמו מרובעים ומלבנים.
היאנג (האנרגיה הגברית) לעומת זאת מתבטא בצבעים בהירים כמו לבן ושמנת. באור חזק והרבה שמש, בצורות מעוגלות וברהיטים קשיחים ונוקשים, בחלונות מקושתים, ובתנועה, כלומר, בפריטים כמו שעון מטוטלת, צעצועים קינטים, רעש וכדומה.
בית או משרד שהם יין או יאנג אינם מעידים בהכרח אם גר שם גבר או גרה אישה, וכך גם בנוגע למעצב. יש אנשים שאוהבים עיצוב באנרגיה מסויימת כי זה מה שמתאים להם, ואין להם בכלל מושג שזה ככה.
"אנחנו מחפשים איזון, לכן אדם שסגנון החיים שלו עמוס ועסוק כל היום הוא יאנג, ויש לו הרבה דינמיות ומהומה בחיים, ולכן באופן אינטואיטיבי הוא יחפש בית שהוא יין, עם רהיטים רכים, ויותר שקט ואפלולית,כי הוא בא לנוח בפינה שלו .ואם מישהו נמצא הרבה בבית, וצריך אנרגיה יאנגית, הוא יחפש עיצוב עם יותר אור, תנועה, וצבעים בהירים. אולם רוב המקומות הם בעצם מעורבים,כי כולם מחפשים איזון וזה טוב.
מעצם טיבם, רוב המשרדים הם באנרגיה של יאנג. כמובן שתלוי באיזה תחום עבודה מדובר, אבל אותם חוקים חלים על המשרד, כי יש שם הרבה תנועה ואור וחלונות גדולים והרבה רעש. הסגנון המודרני ,ההייטקי והנקי של היום מעיד על היותנו עסוקים כל היום- הכול מהיר, הכול אינסטנט, וכך גם העיצוב שהינו, למעשה, מראה של החיים שלנו, הוא זה המשקף אותם יותר מכל. לכן העיצוב השולט בכלל, ולא רק במשרדים הוא יאנג. זה עיצוב מהיר וזול , וכמו הפאסט פוד, הוא מהיר,קל, ועשוי כדי להשתמש ולזרוק (אם הוא יקר זה בגלל שהוא של מעצב מוכר). בעיצובי ההייטק יש הרבה צורות מרובעות וזה דווקא באנרגיה של "יין" ,אנרגיה נשית מרגיעה,והיום דווקא הרבה גברים נמשכים לסגנון הזה.
הגברים היום מתחברים לצד הנשי שלהם. והנשים, שהן היום שוות זכויות וחובות,כל דבר שהן בוחרות, אינטואיטיבית,למשרד או לבית נעשה יותר קשיח עם יותר אור,וכדומה. נגמר "עידן - הרקמות והגובלנים" הנשים היום לובשות מכנסיים, חליפות מחויטות, ויש להן הרבה אחריות. ולכן גם הריהוט שלהן נעשה יותר "יאנג".
מתוך מגזין 100: "עיצוב מנוגה"