אפריל האחרון במילאנו הבהיר היטב מהו טיבה של עונת מעבר - יום אפור וקריר עם גשם שניתך ללא הפסקה, למחרת יום חסד של שמש חמימה ומלטפת, וחוזר חלילה. אבל גם הימים הגשומים, שהקפיצו באחת את אחוזי מכירת המטריות, לא הבהילו את המון האדם שהגיע מכל רחבי העולם לאירוע העיצוב הנחשב I Saloni, להתעדכן לגבי חידושים, לשאוב השראה וללמוד להיכן נושבת הרוח. כתמיד, לצד התערוכה הרשמית שהתקיימה במתחם התערוכות המרשים בפאתי מילאנו, רחשה העיר כולה חיים, בעיקר באזור טורטונה, שבשמונה שנות פעילותו מיסד עצמו כמוקד תערוכות בפני עצמו, ובאולמות התצוגה של החברות, שם נערכו קוקטילים אלגנטיים, השקות מסוגננות, תערוכות או מחוות כאלה ואחרות לכבוד חגיגת העיצוב השנתית.
אז מה בעצם חדש תחת השמש?
התשובה לשאלה זו היא שלא הרבה, אבל זה גם לא נורא...
מטבע הדברים, הציפייה בקרב המבקרים בתערוכה רבה והחברות עושות את המיטב כדי לענות עליה, עם אולמות תצוגה מושקעים והרבה אסתטיקה מוקפדת. ואולם האמרה ש"אי אפשר להמציא כל יום גלגל" נמצאת כאן נכונה. "בגדול", מילאנו 2008, לא חוללה מהפכה, כי אם בעיקר ביטאה התחזקות של מגמות שנראו בשנה-שנתיים האחרונות והשרתה תחושה כלשהי שכמו עונת המעבר שבחוץ, כך גם עולם העיצוב שרוי בסוג של תקופת ביניים וטרם החליט אנה מועדות פניו. בתוך כך, נראה כי, למעשה, "הכול הולך": כמו בשנתיים האחרונות גם השנה נראו קווים אורגניים ורכים מבעבר, למרות שהניקיון והמינימליזם הוכיחו שעדיין לא נס לחם לחלוטין, לפלטת הצבעים הטבעית - בהירה - מונוכרומטית ולצמד הנצחי-מנצח של שחור ולבן, הצטרפו שילובי צבעוניות, ובתוך חומריות מגוונת, הכוללת מתכות, זכוכית, עץ וחומרים פלסטיים למיניהם, ניכר גם שימוש רב בעור ובטקסטילים עשירים במרקמים מגוונים. בנוסף, כתחום הצומח מתוך סביבת החיים, מתכתב העיצוב עם הלכי רוח המאפיינים את התקופה ונותנים בו את אותותיהם בנפח כזה או אחר- אם בהתייחסות ירוקה, אם בשאיבת השראה מהגלובליזציה שמפגישה תרבויות ומסורות, ואם באימוץ מושכל של טכנולוגיות מתקדמות.
Cube 6- קוביה תמימה מצניעה בתוכה שרפרפים/שולחנות קטנים בעיצובים שונים. Naho Matsune גם בקרב חברות שרכשו לעצמן מוניטין של מובילות, ומתוך כך פועלות בסוג של מחויבות ש"מוטלת" עליהן מתוקף מעמדן, מרבית החידושים התמצו ברמת הניואנסים - פיתוח של קולקציות קיימות או משחק בחומרים, ופחות ב"עיצובי קצה" או בניסוח קונספטים חדשים ומהפכניים. אחרי הכול, המענה שמעניק היום ומזה מספר שנים עולם העיצוב לתפיסה של "סגנון חיים", הוא איכותי וטוב, ובהחלט אפשר לומר כי קיים בסיס רעיוני, פונקציונאלי- אסתטי-ארגונומי, אשר בשילוב פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים מאפשר לשים את רווחת המשתמש במרכז (כמו, למשל, מנגנוני כוונון, שילובי פונקציות, ורסטיליות, מודולריות וכד'). אז מה בכל זאת? על בסיס האמור לעיל, ובמסגרת הניואנסים, אפשר היה להבחין בעיקר במשחקי צורה וחומר, ותחום הישיבה, למשל, הוכיח את היותו נושא שתמיד מאתגר מעצבים. בתוך כך נראו הרבה מרבצים נדיבי ממדים, מערכות ורסטיליות חכמות שמציעות אופציות ישיבה שונות ומגוונות, ומשענות הגב הוכיחו את עצמן כמרכיב בעל משמעות אסתטית רבה בחזות האובייקטים, לעתים גם כאמירות מקוריות, כמו, למשל, משענות של כיסאות ברוקיים שצוותו לספה בעיצוב נקי. ממד המשחק (ו/או שמא החיפוש?) בא לידי ביטוי גם בריפודי המושבים, אשר מופיעים בדיגומים עם בסגנונות מגוונים, כ"קז'ואל שיק" - כמו שמלה גדולה שהולבשה על המושב, במרקמים מקומטים או מרושתים, כטלאים שחוברו להם יחדיו, כמעשה מקלעת המלמד על זיקה לעבודת יד מסורתית- מגמה שנראתה לא מעט, או ככאלה שמדמים פרחים תוך יצירת נפח תלת ממדי, עשיר ושונה.וכאמור, מעל ההיצע השופע, שמילא את אולמות התצוגה הגדולים, רחפת הטכנולוגיה, זו, שלזכותה נזקף, למעשה, הרבה מהמתרחש בהם: אם בפיתוחי חומרים ואלמנטים חדשניים, ואם בטכניקות ביצוע מתוחכמות שמאפשרות להוציא אל הפועל עיצובים ושילובים מורכבים.
מערכת ישיבה Zanotta" Domino"
ספה Monseigneur
עיצוב: פיליפ סטארק לחב' "Driade" (בארץ: "הביטאט")הממד הטכנולוגי משתלב בכל תחום של עיצוב רהיטים, ובא לידי ביטוי מיטבי בתצוגות המטבחים והאמבט, אשר מחללים פונקציונאליים בעלי ייעוד מוגדר, הפכו למרחבים אלקטרוניים-דיגיטאליים מתוחכמים, משופעים בפטנטים ובפיתוחים מתקדמים. המטבח לדוגמה, לובש חזות "סלונית" שמחברת אותו לחלל המגורים בו הוא ממוקם, עם אטרקציות כגון קולטי אדים שחזותם המרשימה הינה כשל גופי תאורה לכל דבר וארגונומיה היא שם המשחק מאחורי עיצובו ככלל. חדר הרחצה אינו נופל ממנו בעניין זה, ועיצובו לוקח את ערכי האסתטיקה והפינוק למחוזות רחוקים, כמו למשל ראשי מקלחת עצומים, שבדומה לקולטי המטבח משולבים עם תאורת לד המשווה להם חזות שכמעט ואינה מסגירה את הפונקציה הראשונית של "ראש מקלחת כמו ראש מקלחת"...
הדור הבא - סלון הלוויין
אחד ממוקדי העניין (וגם החלומות...) בתערוכה הוא סלון הלוויין, בו מציגים מעצבים צעירים את ביכורי יצירתם. בשונה מהתצוגות המסחריות, כאן מדובר בעיצוב שעדיין לא הספיק להתחכך בעולם התחרותי, ומתוך כך נאמן לעצמו, חף מאופנות או השפעות גם עם לעתים בוסרי משהו. הדגש כאן הוא על הצגת יכולת, אשר לא פעם אכן תופסת כיוון מקורי שמגיע מראש צעיר ורענן, למרות שלא תמיד זוהי הערובה לעיצוב מוצלח...המעצבים הצעירים מתעסקים בנושאי עיצוב ביתיים בעיקר, כמו פתרונות אחסון או תאורה, ומציגים עבודות מגוונות - מהן שנראות כפיתוח מתקדם של פרויקט שנעשה בזמן הלימודים, מהן שעוסקות ברדי מייד, יש ביניהן שמגלמות העזה וחיפוש אחר אמירות חדשות בחומר וצורה, וגם הומור מוכיח כאן את עצמו ככלי מוצלח ליצירת עיצוב חינני. היות ומדובר במעצבים צעירים שמרביתם עושים את צעדיהם הראשונים בעולם שמחוץ לכותלי האקדמיה, אחת התופעות כאן היא התאגדות של מספר מעצבים בביתן אחד, וכך ניתן להיתקל בביתני לאומים שונים שמגיעים מכל קצווי הגלובוס ומעידים יותר מכל עד כמה נחשק וחוצה גבולות הוא העיסוק בעיצוב.
Box Chair- קופסא/שולחן וכסא המשתלב בתוך מבנה הרהיט Eiry Rock