כשאומרים "פסיפס" או "מוזאיקה", מתכוונים לצירוף ושיבוץ חתיכות קטנות של חומר שהדבקתן על משטח מסוים יוצרת תמונה, תבנית גרפית או טקסטורה צבעונית מעניינת. מדובר בטכניקה עתיקת יומין שהתחילה לפני כ- 3500 שנה. המינוח "מוזאיקה" שהטביעו הרומאים ופירושו "מלאכת המוזות", מעיד על התייחסותם למלאכה זו ככלי ביטוי אמנותי, ואכן אמני המוזאיקה הרומאים הגיעו להישגים מרשימים ב"שטיחי" רצפה מרהיבים ובציורי קירות מונומנטליים שנוצרו מאינספור קוביות אבן קטנות. גם בישראל נחשפו רצפות פסיפס רבות בבתי כנסת קדומים, בכנסיות, בבתי מרחץ ובבניינים ציבוריים ופרטיים. חומרי הגלם ליצירת הפסיפס, היו בדרך כלל סוגים שונים של אבנים וחלוקי נחל, ובתקופות מאוחרות יותר השתמשו גם בזכוכית ואפילו באבני חן. אמנות הפסיפס שמרה על הפופולריות שלה עד לתקופת הרנסנס, ואז נדחקה הצידה, ואת מקומה תפסו ציורי הפרסקו. את הופעתו מחדש כאמצעי אמנותי ועיצובי, יש לזקוף לזכות אדריכלים ואמנים שגילו את הפוטנציאל הטמון בפסיפס. בין האדריכלים המודרנים שעשו שימוש רב בפסיפס היה אנטון גאודי שהשתמש בחומרים בלתי מקובלים בתקופתו, כשברי קרמיקה ושברי אריחים מצוירים, והיה הראשון שחיפה שטחים חיצוניים נרחבים בפסיפס. האמנים והמעצבים המודרנים הרחיבו את התחום העשייה בפסיפס, והתחילו להשתמש בו ליצירת פסלים, כלי בית, פריטים דקורטיוויים, רהיטים ועוד ועוד.
בשנים האחרונות זוכים הפסיפסים לפופולריות גדלה והולכת, לא מעט בהשפעת החברות הגדולות שחשפו את הציבור בקנה מידה גדול למעלותיו של הפסיפס וליופיו. מי שמבקר באולמות התצוגה, לא יכול שלא להתפעל מהיופי ומהעושר הצבעוני של חתיכות החומר הקטנות,שניתן לצרף אותן באין-ספור אפשרויות. אין פלא אפוא שהפסיפס מרחיב את נוכחותו בבתים, בעיקר בחיפויי קיר, משטחים, פסי קישוט, "שטיחוני" רצפה, אמבטיות וכיורים, אך גם כפריטים דקורטיוויים וכיצירות אמנות דו-ממדיות או תלת-ממדיות. תהליך ייצורו המורכב ויישומו, עושה את הפסיפס למוצר יקר יותר מאריחים רגילים, אך לעיתים אין צורך בקיר שלם, ודי בפס עיטור, או בכמה מיצרפי פסיפס קטנים,שיעשירו את מראה חדר הרחצה, המטבח והסלון, מבלי שיעשו לכם חור בכיס.
פסיפס תעשייתיטכנולוגיות הייצור והעיבוד החדשניות הביאו ליצירת פסיפסים מרהיבים, במידות ובעיצובים שונים. אמצעי מיכון ומיחשוב מתקדמים מאפשרים ליצור משטחים אחידים למראה, שבהם כל קובייה מעובדת בדיוק ובשלמות. הפסיפסים מוצעים במגוון חומרים, כאבן מסוגים שונים, זכוכית, קרמיקה וגרניט פורצלן, אבן, זהב, פליז, נירוסטה ועוד. הזכוכית היא הכוכב הבולט בתחום הפסיפסים, הן בגלל היופי והן בגלל העיבודים החדשניים, כפסיפס מזכוכית קריסטלית שייחודה בצלילותה ובשקיפותה, זכוכית בעלת מראה מחוספס אך חלקה למגע או זכוכית שמיוצרת מתערובת של שאריות זכוכית גרוסות, מתכת ופנינים, כשהתוצאה שמתקבלת היא מרקם צבעוני מבריק בעל גוונים שמשתנים בהתאם לאור שנופל עליו. הזכוכית משתלבת גם עם טרנד הזהב והמראה המבריק, והדבר בא לביטוי במשטחי פסיפס מזכוכית בגוון כסוף עם שיבוץ של קריסטלים, פסיפסי זכוכית עם ציפוי של עלי זהב, ויש פסיפסים שבהם הזהב כלוא בין שתי חתיכות מזכוכית שקופה.
פסיפסי הגרניט פורצלו מוצעים במבחר גוונים וגימורים, מה שמאפשר ליצור משטחים בסגנונות שונים, כמראה מינימליסטי ומודרני, או דווקא מראה כפרי או אתני, ויש פסיפסים מאבנים עתיקות שפורקו ממבנים ישנים, או אבנים שעברו עיבודים מיוחדים המעניקים להן מראה ישן. יש שמעדיפים לשלב סוגי אבנים שונות, והמראה שמתקבל הוא משטח בעל מרקם עשיר ומיוחד. בצד הפסיפסים במראה קוביייה שוות צלעות (1X1 ס"מ, 2X2 ס"מ ועוד), עולה הפופולריות של פסיפסים מיוחדים, בעלי צורה מלבנית, מעוגלת, אובלית ועוד. המבחר הענק הקיים בשוק, מאפשר ליצור משטחים וצורות בכל סגנון ולהתאים את הפסיפס לאופי הבית ולטעמם של דייריו. יש שמעדיפים פסיפסים לבנים עם נגיעות של שחור, שיוצרים מראה מודרני, אחרים מעדיפים פסיפס עם צבעוניות עזה, ב ניחוח אתני, ויש שבוחרים ב"מיקס" – ערבוב של פסיספים במדרגי גוון שונים שהלקוח יכול להזמינם בכל שילוב שהוא חושק בו. נוכחות הפסיפס בולטת במיוחד בחדר הרחצה, ואפשרויות השימוש בו מגוונות כך, לדוגמה, אפשר לחפות את כל חדר הרחצה בפסיפס, כולל הכיור והאמבטיה, אפשר לחפות רק קיר אחד ולהעניק לו מראה דומיננטי באמצעות צבעוניות מיוחדת או קונטרסטית לקירות האחרים, ואפשר להסתפק בפס פסיפס או עיטור שנשתל פה ושם במשטחי האריחים הרגילים. הכל תלוי בסגנון הבית והתקציב.
כשאין מגבלות תקציב, השמיים הם הגבול. אתם יכולים לחפות את חדר הרחצה בפסיפס זהב ולהזמין אצל היצרן כל דוגמה שתחשקו. אתם רוצים תמונה של טוסקנה בחדר הרחצה או "שטיחון" אבן בסלון, בדומה לזה שראיתם בביקורכם האחרון ברומא? כל מה שעליכם לעשות, הוא לשלוח תמונה של הדוגמה, המידות והרכב הצבעים הרצוי לכם, והיצרן "יעביר" את התמונה בדיוק מושלם לפסיפס המבוקש.
פסיפס אמנותיהחברות הגדולות העלו את מודעות הציבור הרחב לפסיפס, בעיקר כאמצעי חיפוי, אך בשנים האחרונות גדלה גם המודעות לפסיפס ככלי ביטוי אמנותי. אמנים רבים ברחבי העולם יוצרים יצירות נפלאות באמצעות חלקיקי חומר שמצטרפים למהות חדשה. יצירות פסיפס מוצגות בגלריות ובביאנלות וזוכות לפרסום רב ולמחירים גבוהים. גם בישראל קיימת עשייה ענפה של אמני פסיפס שיוצרים בקשת של סגנונות, בטכניקות עבודה שונות ובחומרים מגוונים, כשברי קרמיקה, כוסות, צלחות, אריחים מאוירים, מראות, זכוכיות, צדפים, אבנים חלוקי נחל, חלקי תכשיטים, חרוזים, כפתורים ומתכות. לאחרונה הוקם ארגון של אמני הפסיפס בישראל, ובתחילת 2008 מתוכננת לראשונה בישראל ביאנלה למוזאיקה שתיערך באשקלון.
הייצור התעשייתי מאפשר יצירת פסיפס, שבו כל קוביית חומר מצטיינת במראה מושלם וזהה לחלוטין לקוביות החומר האחרות שמצטרפות יחדיו, כמו בפאזל, למשטח בעל מראה אחיד. הפסיפס האמנותי, לעומת זאת, הוא פרי יצירה של האמן שיושב בסטודיו שלו, ומשתמש בחומרים, שנאספו בסביבתו הקרובה, או פרי איסוף שהצטבר משיטוט ברחבי העיר, על שפת הים או מטיולים בארצות שונות. האמן בוחר את החומרים הדרושים ליצירה שהוא עובד עליה, מתאים אותם בכלי עבודה פשוטים למבנה הצורני והצבעוני שהוא מבקש להשיג, מחבר ומדביק חתיכת חומר אחת בצד רעותה, הכל בעבודת יד. חלקי החומר אינם דומים זה לזה, אינם מעובדים ואינם מדויקים, אך דווקא תכונות אלה, וכמובן הדמיון היצירתי של האמן ומגע ידו הם שמעניקים לסוג זה של עבודה את מהותה ככלי ביטוי אמנותי שמוליד יצירות מקוריות שכל אחת מהן שונה ומיוחדת.
כדאי לדעת*הפסיפסים התעשייתיים מגיעים מהיצרן בצורת מיצרף שכולל מספר חתיכות שיושבות על יריעת רשת מיוחדת וגמישה, שקיימת בגדלים שונים, ומודבקת על התשתית. יש גם פסיפסים שמגיעים עם יריעת נייר על חזית הפסיפס שמורדת לאחר ההדבקה.
*את הדבקת הפסיפס יש לבצע על משטח חלק, מפולס, נקי ויבש.
* היישום של יריעת הפסיפס על הקירות או על הרצפה דורש מיומנות רבה, ולכן חשוב שהרצף יהיה איש מקצוע מנוסה שהוכשר במיוחד לפעילות זו.
*את הרווחים שבין חלקי הפסיפס ממלאים ברובה. החברות מציעות רובה בגוונים שונים, מה שמאפשר לבחור ברובה בעלת גוון שלא ייראה נטע זר בתוך משטח הפסיפס.
* פסיפסים מאבן טבעית דורשים טיפול שנתי בסילר.
מתוך מגזין בית ונוי 95: "שבץ נא"