מנעד סגנונות העיצוב הוא רחב ומגוון ביותר ולא בכדי. בחיפוש אחר חידושים, קיימת נטייה לקבץ מאפיינים ומוטיבים המשויכים למקור אחד, להצמיד להם שם תואר, ולהעניק להם לגיטימציה להתקיים כסגנון. כך קרה שלאחרונה, כשנדרש לתאר קו עיצובי החלטי ומלא בטחון, החל להתגלגל על הלשונות שימוש במושג "Masculine" (גברי) להמחשת הסגנון. בלי שום עניין להיכנס לתחומי מגדר כאלה או אחרים, השאלה המתבקשת היא, כמובן, מהו אותו סגנון "גברי" ולמה אנחנו נעזרים במושג כדי לרענן את עולם העיצוב? התשובה יכולה להיות סוג של ריאקציה לסגנון הרומנטי הנוסטלגי שהחל למצות את עצמו ורצון לחוות את ההפך הגמור בפורמט מרענן ושונה בתכלית, או פשוט חלק מדינמיקה טבעית של עולם העיצוב, שעכשיו "החליט" למתג כך מגמה חדשה - אסרטיבית, ישירה ומלאת בטחון.
בתהליך המסקרן של פרוק הנוסחה "עיצוב גברי" למרכיבים בסיסיים, מסתמן שכל מעצב סיגל לעצמו אבטיפוס גברי משלו. מרבית המוטיבים המככבים בה הם כאלה שנצרבו בתודעה כמאפיינים של העולם הגברי, אך למעשה, החוק הוא ש-אין חוקים ולעיתים המאפיינים אפילו נוגדים אלה את אלה.
להלן מספר סגנונות עיצוב בעלי אפיל "גברי" - חומר למחשבה ולהשראה
שיק הרפתקני עיצוב כזה משדר תעוזה, ספונטאניות, עצמאות וחופש. הכוונה היא לסגנון שאינו כבול למקום ארץ או לאום, ולהשגתו יש להציג ראיות לתחביבים (עדיף לא שגרתיים), לטיולים במחוזות אקזוטיים ולתעסוקות של שעות הפנאי, ולמקמם כחלק בלתי נפרד מחזות הבית. האוסף האקלקטי ימזג את התרבויות השונות דרך צירוף ספונטאני של רהיטים, חפצים ודוגמאות בדים, כמו, למשל, כריות אוריינטאליות (של ארמני) לצד עורות בהשראת מסע צייד, או ווילון בבדי קנבס במראה יריעות אהל הנוסך אווירת ספארי קסומה. זהו גם הסגנון בו מתבקש להניח על שולחן הכניסה שטרות ממדינות שונות, גלויות, או אפילו להציג אוסף של חרקים נדירים על הקיר...אלגנטיות מאופקתקו זה בא לידי ביטוי בעיקר בשימוש טקסטיל המשויך לאופנת הגברים, כמו בדי טוויד, ודיגומי פסי סיכה או "עצם דג", המוכרים מחליפות רשמיות ומהודרות וכעת מופיעים כבדי ריפוד, מצעי מיטה, וילונות, שטיחים, כשהדיגומים מעטרים אפילו צלחות.
מעצב האופנה פול סמית, למשל, שאב השראה מהחליפות הידועות שלו, ויצר מאותם בדים סדרת בדי ריפוד שהותאמה במיוחד לצורכי טקסטיל ביתי. בעיצוב פנים ניטל מהבד האפרפר מראה קודר המאפיין מעילי חורף ביום סגריר - ויתרה מזאת: הוא נוסך רושם אצילי ומכובד בדיוק כמו החליפה הגברית, כאשר הצבע המתון הינו נוח לשילוב עם מגוון צבעים אחרים.
בועת היי טקזהו סגנון נקי, ממורק, עתידני ומתומצת, ולהשגתו יש להפנים את אמרתו הידועה של מיס ואן דה רוהה שטען ש- Less is More. לפי נוסחה זו, אך ורק פריטים בעלי ערך פונקציונאלי (אבל באמת!) יורשו להיכנס הביתה ויזכו להיכלל בסצנה. יחד עם זאת, דווקא בחלל המשדר נוקשות וקור מקבל המושג "פינוק" ערך עילאי. שכן בבית כזה לא צריך לקום מהכסא, אלא רק לשלוח יד לשלט של מערכת "בית חכם" שכבר תבצע את הפעולה הרצויה, ואף להפנים את המושג "גדג'ט" באמצעות אביזרים מתקדמים ומתוחכמים. המראה הוא עקבי, של קווים נקיים ומתמשכים היוצרים חללים גיאומטריים ופשוטים, כשניתן "לשבור" אותם על ידי שילוב פריטים תואמים כמו הכסא והדום שקריסטופר פילט עיצב לפורו - עיצוב ששם דגש מיוחד על האפקט גראפי של הפריט, שמתקבל כצללית נקייה וחדה. שילובים מעין אלה על רקע גימור מלוטש ומתכתי יוצרים חזות מתומצתת וישירה.
ג'נטלמן שיקההשראה לסגנון לקוחה ממתחם הספרייה הפרטית המאפיין בד"כ בתים אריסטוקראטיים, ובחירת פריטים ליצירת המראה נעשית באותו אופן בו בוררים מועמדים למועדון אקסקלוסיבי מצומצם: רהיטים מושקעים מחומרים איכותיים ככסא מנהל מעור משובח, או שולחן מוקפד מעץ מאסיבי. הגוונים חמורי הסבר יהוו רקע לשלל אביזרים נלווים כמו כוסות שתייה חריפה, בקבוקי משקה מקריסטל מנצנץ או קופסת סיגרים. העיצוב מרמז גם על משחקי חשיבה כמו שח דרך שרפרפים דמויי כלי משחק או דוגמאות בשחור ולבן של לוחות משחק לקבלת אפקט קונטרסטי ומכובד כאחד, החלטי ומלא בטחון.
וקצת חספוס לא יזיקמי שרוצה לקחת את השיק ההרפתקני לשלב יותר מתקדם, יכול להעניק לעיצוב אופי מחוספס ו"מסוקס". במקרה כזה מדובר על גימורים אותנטיים שחושפים את החומרים האמיתיים מהם עשוי החפצים כשעיבוד פני השטח אינו מוקפד, אלא מבקש להדגיש את הראשוניות ואת הממד הגולמי.
הדרכים ליצירת עיבוד שאינו מהוקצע יכולות להיות משיחות גימור גסות או גילוף מרושל, אפילו עד לחשיפת חומר הגלם והשארתו ללא גימור כלל. המראה הגס אינו מתחנף או "מתיפייף", ועם זאת משרה חמימות ואווירה כנה ונינוחה.
רטרו מבויתמי שמעוניין להיצמד לאפיל האסרטיבי אך בגרסה רכה יותר, יכול לבחור בסגנון הרטרו ולהשקיע ביצירות קלאסיות שאם עמדו עד כה במבחן הזמן מובטח שיישארו באופנה גם בעתיד.
אפשר, למשל, להשקיע בכסא ובהדום (עשוי מעץ פליסנדר ועור) שעיצבו צ'ארלס וריי אימס בשנת 1956, והמראה בכללו הוא "מבוית" וידידותי.
לסיכום אפשר להוסיף כי גם קצת העזה לא תזיק, אך ליצירת מראה כזה יש לחשוב בצורה לא קונבנציונאלית, להעיז ולא לפחד מעדכונים פורצי גבולות המגלמים את העזת יוצריהם.
מתוך מגזין 100: "גבר גבר"