# אדריכלות בירושלים בין אבן לזכוכית: האדריכלים שמאחורי בית המשפט העליון

לכבוד יום ירושלים: מסע בהיסטוריה האדריכלית של העיר, מהמבנים המסחריים שעיצבו את רחוב יפו ועד פרויקטים עכשוויים שממשיכים להתמודד עם האתגר הירושלמי הייחודי

Canonical: https://www.baitvenoy.co.il/article/2717
Category: אדריכלות
Tags: אדריכלים ומעצבי פנים, ירושלים, אדריכלות
Published: 2026-05-14
Updated: 2026-10-09
Author: זוהר שחר לוי

![שומר החומות: האדריכלים שמאחורי המבנים האייקוניים בירושלים](https://media.baitvenoy.co.il/thumbnails/wide/images/2026/05/6a059501b2b06_1778750721.webp)

*גלויה מצולמת של רחוב יפו בירושלים באוסף הגלויות של האחים אליהו*

מי תכנן את בית המשפט העליון

את בית המשפט העליון בירושלים תכננו האדריכלית עדה כרמי מלמד ואחיה, האדריכל רם כרמי: מבנה אבן נמוך על קו הרכס, שציר להולכי רגל חוצה אותו בדרך אל הכנסת. משרד עדה כרמי מלמד, מהמשרדים שהשפיעו באופן מכריע על אדריכלות בירושלים, תכנן גם את בית הליבה ליד הכותל המערבי, ושימר את כל חזיתות המבנה בקמפוס יד בן צבי ברחביה.

בעיר מלאת שכבות שבה מאות מבנים עם חשיבות אדריכלית, הופכים התכנון והבנייה לפרויקטים מורכבים שמעמידים בפני אדריכלים, מקומיים ובינלאומיים, בלי סוף דילמות. האדריכלות הירושלמית הייחודית נבנתה תוך מתח מתמיד בין שימור העבר לבין פיתוח מודרני, בין אבן לזכוכית, בין קודש לחול.

![הכניסה ליד בן צבי: קיר אבן עם פסיפס של מנורה ואריות, ומדשאה מלפנים. אריאל מנור (מתוך ויקימדיה). יד בן צבי, ירושלים](https://media.baitvenoy.co.il/images/2026/05/6a059574742f1_1778750836.jpg)צילום: אריאל מנור (מתוך ויקימדיה). יד בן צבי, ירושלים

חמישה מבנים בירושלים של משרד עדה כרמי מלמד, מבית המשפט העליון ועד בית מגורים לשימור. בחרו מבנה, וראו מי תכנן אותו, מול איזו דילמה ומה היה הפתרון.

מבנה, אדריכלים ודילמה

  בחרו מבנה בית המשפט העליון בית הליבה בית אבי חי יד בן צבי בית מגורים לשימור

| מבנה | האדריכלים | הדילמה | הפתרון |
| --- | --- | --- | --- |
| בית המשפט העליון | האדריכלית עדה כרמי מלמד ואחיה, האדריכל רם כרמי. | לדברי עדה כרמי מלמד, המיקום וההקשר של המבנה היו חשובים לא פחות מפתרון הפונקציה שלו. | מבנה אבן נמוך על קו הרכס, שמביט אל העיר בצניעות, וציר להולכי רגל שעובר דרכו במעבר מקורה, מהכיכר הציבורית שמצפון אל בניין הכנסת. לקטע על בית המשפט |
| בית הליבה | משרד עדה כרמי מלמד אדריכלים. | להתאים מבנה חדש להקשר ההיסטורי והתרבותי של העיר, בסמוך לכותל המערבי. | שתי שפות אדריכליות, עתיקה ומודרנית, שכל אחת שומרת על עצמאותה. האור הטבעי שחודר לחלל שביניהן מבטא את שתיהן. לקטע על בית הליבה |
| בית אבי חי | משרד עדה כרמי מלמד אדריכלים, לפי קרדיט הצילום. | לארגן מרכז לימוד במרכז ירושלים בין שכבות מבניות, פרטיות וציבוריות. | חדר עירוני פנימי שקוע, שאליו מופנות הפונקציות החינוכיות. בין שכבות האבן, הבטון, הגבס, הזכוכית והעץ משחקים אור וצל, ורפפות מזכוכית חלבית משנות זווית לפי קרינת השמש. לקטע על בית אבי חי |
| יד בן צבי | משרד עדה כרמי מלמד, בתכנון הקמפוס המאוחד. את הגישה מסביר השותף, האדריכל עופר ארוסי. | לאחד את הבית ששימש למגורי הנשיא בן צבי ואת בית החלוצות הסמוך למגרש אחד גדול, בלב שכונת רחביה. | יחס אל המגרש כאל קמפוס, עם קשרים בין הפונקציות הקיימות והחדשות. המשרד שימר את כל חזיתות המבנה ויצר ציר נופי מהכניסה החדשה מגן הכוזרי. לקטע על יד בן צבי |
| בית מגורים לשימור | משרד עדה כרמי מלמד, בדברי השותף עופר ארוסי. | מגבלות שימור מחמירות על מבני מגורים בירושלים ההיסטורית. | חפירת הבית מבפנים תוך שמירה קפדנית על המעטפת, ואור טבעי שמשחרר את המסות הקיימות ומאפשר מבטים ארוכים אל החוץ. לקטע על בנייה פרטית |

## מעבר לחומות: איך התרחבה ירושלים החדשה

בסוף המאה ה-19 החלה העיר להתרחב מעבר לחומות, ובתחילת המאה ה-20, עם עליית השלטון הבריטי והתנועה הציונית, התרחבה העיר החדשה במהירות עם מבנים מערביים חדשים. לפי מחקר של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, התפלגות המבנים שנבנו בין השנים 1950-1900 משקפת דפוס דומה למצב הסוציו-אקונומי של השכונות כיום, מה שמעיד על ההשפעה המכרעת של הבנייה המוקדמת על עיצוב השכונות והמרקם העירוני.

## המבנים שעיצבו את העיר: רחוב יפו בתקופת המנדט

תקופת המנדט הבריטי הייתה מכרעת בעיצובה של ירושלים המודרנית. בניין ג'נרלי נבנה בשנת 1935, בנק לאומי פתח את סניפו הראשון בשנת 1932, והדואר המרכזי נבנה בשנת 1938 על רחוב יפו.

מבנים אלה לא רק שימשו מבני ציון ארכיטקטוניים אלא גם הפכו את רחוב יפו לאזור מסחרי משגשג שנשאר כזה עד היום, מה שמדגים את ההשפעה הישירה של הבנייה המוקדמת על התכנון העירוני המודרני.

![בניין אבן בן ארבע קומות עם מרפסות ברזל בפינת רחוב, והולכי רגל על המדרכה. Rimonah Traub, מתוך: pikiwiki. רחוב יפו בירושלים](https://media.baitvenoy.co.il/images/2026/05/6a0595d3370ef_1778750931.jpg)צילום: Rimonah Traub, מתוך: pikiwiki. רחוב יפו בירושלים

## דור המייסדים: משרד עדה כרמי מלמד, אז והיום

בין האדריכלים שהשפיעו באופן מכריע על פני העיר בולט משרד עדה כרמי מלמד, שמזה עשרות שנים מצליח לתרגם את הרוח הייחודית של העיר לשפה אדריכלית. עבודות המשרד מבטאות רגישות מרבית לאופייה של ירושלים עוד בימים בהם הובילו אותו האדריכלית עדה כרמי מלמד ואחיה האדריכל רם כרמי.

### השותפים היום: עופר ארוסי, אורי לניר ומיטל יפה

וכך גם היום, ממשיכים השותפים העומדים בראשו, האדריכלים עופר ארוסי ואורי לניר ומנהלת המשרד מיטל יפה, לקשר בין ההיסטורי והמקומי לתכנון אורבני מודרני תוך שימוש חוזר באבן ובאור הירושלמיים.

![הדמיה של אולם תפילה בהיר עם ספסלי עץ בשורות מעוגלות וחלונות צרים וגבוהים. באדיבות משרד עדה כרמי מלמד - אדריכלות והדמיה. בית הכנסת קהילת שלם ירושלים ,](https://media.baitvenoy.co.il/images/2026/05/6a05966bb6784_1778751083.jpg)צילום: באדיבות משרד עדה כרמי מלמד - אדריכלות והדמיה. בית הכנסת קהילת שלם ירושלים ,

## בית המשפט העליון בירושלים: דיאלוג בין אבן לזכוכית

אחד המבנים הירושלמים הבולטים של המשרד הוא בית המשפט העליון, אותו תכננו עדה ואחיה רם. מבנה האבן הנמוך, שמתיישב על קו הרכס ומביט אל העיר בצניעות, מבוסס על אדריכלות מסורתית וחומריות, על ערכי כבוד וצניעות ועל החדרת אור טבעי מהחוץ פנימה.

![מעבר ארוך לאורך קיר אבן מעוגל, עם קשתות לבנות ואור שנכנס בקצהו. RICHARD BRYANT, אדריכלות עדה כרמי-מלמד, רם כרמי. בית המשפט העליון](https://media.baitvenoy.co.il/images/2026/05/6a05990e789e0_1778751758.jpg)צילום: RICHARD BRYANT, אדריכלות עדה כרמי-מלמד, רם כרמי. בית המשפט העליון

בהתייחסה לתכנון בית המשפט, הסבירה בעבר אדריכלית עדה כרמי מלמד שהמיקום וההקשר של המבנה היו חשובים לא פחות מפתרון הפונקציה שלו. המשרד יצר ציר להולכי רגל שקושר את הכיכר הציבורית מצפון דרך בית המשפט והלאה אל בניין הכנסת. אותו ציר, שהופך למעבר מקורה שחוצה את בית המשפט במפלס הקרקע, ניזון ממשחקי אור וצל שמלווים ומקשטים את דפנות המבנה לאורכו.

![סקיצה בשחור לבן של חתך פרספקטיבי דרך המבואה לאודיטוריום, עם גרם מדרגות, עצים ואנשים. באדיבות משרד עדה כרמי מלמד - אדריכלות והדמיה. בית החלוצות](https://media.baitvenoy.co.il/images/2026/05/6a0596b930c71_1778751161.jpg)צילום: באדיבות משרד עדה כרמי מלמד - אדריכלות והדמיה. בית החלוצות

השילוב שבין אדריכלות חוץ ופנים מתבטא ביחס המהותי לנוף ובניצול האור הירושלמי כחומר בנייה חשוב ומרכזי. חומת האבן הירושלמית המאסיבית שעוטפת את המבנה מדברת בשפה מנוגדת לזו של הקירות הלבנים המודרניים, המבטאים חופש, זרימה, דינמיות ואפילו משחקיות.

![בניין אבן גבוה עם פסל אריה מכונף על הגג ושם החברה באותיות לטיניות מתחתיו. Rimonah Traub (מתוך pikiwiki). בניין ג'נרלי בירושלים](https://media.baitvenoy.co.il/images/2026/05/6a05970d033c1_1778751245.jpg)צילום: Rimonah Traub (מתוך pikiwiki). בניין ג'נרלי בירושלים

## החצר כחדר חיצוני בבתי החינוך: בית הליבה ובית אבי חי

גם בבית הליבה שממוקם בסמוך לכותל המערבי, התייחסה כרמי מלמד לחשיבות של התאמת המבנה להקשר ההיסטורי והתרבותי של העיר. המבנה מכיל שתי שפות אדריכליות, עתיקה ומודרנית, כשכל אחת שומרת על עצמאותה בקנאות ועם זה, ולמרות הקונפליקט, שתיהן באות לידי ביטוי בזכות האור הטבעי שחודר אל החלל שביניהן.

עוד על המבנה, עם תמונות נוספות, בכתבה [בית הליבה בירושלים](https://www.baitvenoy.co.il/article/402).

![הדמיה של מבנה נמוך עם קיר אבן ומסגרת לבנה סביב הכניסה, ואנשים מול החזית. אדריכלות והדמיה עדה כרמי-מלמד. בית כנסת קהילת שלם ירושלים](https://media.baitvenoy.co.il/images/2026/05/6a0598ae45460_1778751662.jpg)צילום: אדריכלות והדמיה עדה כרמי-מלמד. בית כנסת קהילת שלם ירושלים

בית אבי חי, שממוקם במרכז ירושלים, משמש כמרכז לימוד. הקומפוזיציה האדריכלית של הבית מתוכננת סביב חדר עירוני פנימי שקוע שאליו מופנות הפונקציות החינוכיות של המבנה. הקומפוזיציה נפרשת בין שכבות מבניות, פרטיות וציבוריות. שכבות האבן, הבטון, הגבס, הזכוכית והעץ ניזונות ממשחקי האור והצל המתמקמים במרווח שביניהן ורפפות עשויות זכוכית חלבית משנות זווית בהתאם לקרינת השמש.

![מבט מלמעלה על תקרת צלעות עץ מקושתות מעל טרקלין עם ספה ירוקה ושטיח. ארדון בר חמא, עדה כרמי מלמד אדריכלים. בית אביחי](https://media.baitvenoy.co.il/images/2026/05/6a059749a7c44_1778751305.jpg)צילום: ארדון בר חמא, עדה כרמי מלמד אדריכלים. בית אביחי

## מהקמפוס ההיסטורי למבנה מודרני

בית חינוך נוסף הוא יד בן צבי שבלב שכונת רחביה. המקום מאחד בין הבית ששימש למגורי הנשיא בן צבי ובית החלוצות הסמוך לכדי מגרש אחד גדול. היחס אל המגרש היה כאל קמפוס שבו נוצרו קשרים מבניים בין הפונקציות הקיימות והחדשות, מסביר אדריכל ארוסי. המשרד שימר את כל חזיתות המבנה ויצר ציר נופי שנמתח מהכניסה החדשה מגן הכוזרי אל הקמפוס.

![שרידי קירות אבן עתיקים מתחת לגג זכוכית, לצד גרם מדרגות וחללים לבנים חדשים. עמית גירון, אדריכלות עדה כרמי-מלמד אדריכלים. בית הליבה ירושלים](https://media.baitvenoy.co.il/images/2026/05/6a05987f97a7d_1778751615.jpg)צילום: עמית גירון, אדריכלות עדה כרמי-מלמד אדריכלים. בית הליבה ירושלים

הדרישה להוסיף 500 מטרים רבועים של אודיטוריום לבניין לשימור הביאה לפתרון של חפירת האודיטוריום מתחת למדשאות תוך שמירה על חזיתות המבנה והעצים. כך נוצר מבנה נוסף, מודרני, העשוי חומרים ושקיפויות הנבדלים מאלו הקיימים.

![קשת אבן עתיקה ושרידי חפירה בין עמודים לבנים ודקים. עמית גירון, אדריכלות עדה כרמי-מלמד אדריכלים. בית הליבה ירושלים](https://media.baitvenoy.co.il/images/2026/05/6a0597bf65327_1778751423.jpg)צילום: עמית גירון, אדריכלות עדה כרמי-מלמד אדריכלים. בית הליבה ירושלים

## בנייה פרטית בירושלים ההיסטורית

ארוסי התבטא לא פעם גם לגבי התערבות המשרד בתכנון מבני מגורים בעיר. השילוב בין ישן וחדש ובין כובד וקלילות נעשה בעיקרו על ידי החדרת האור הטבעי המשחרר את המסות המבניות הקיימות ומאפשר למבטים ארוכים לזרום מתוך המבנה ודרכו אל החוץ. מגבלות השימור המחמירות דורשות לא פעם פתרונות יצירתיים כמו חפירת הבית מבפנים תוך שמירה קפדנית על המעטפת שלו.

גם לבניין משנות ה-20 בשכונת מוסררה, שנבנה כבית מגורים ושוכן בו בית ספר לצילום, הוכנה תוכנית לתוספת קומות ולאגף חדש, נמוך מהבניין ההיסטורי. התוכנית מתוארת בכתבה [ביה״ס לצילום מוסררה: שימור מבנה היסטורי](https://www.baitvenoy.co.il/article/2137).

![סלון לבן עם חלונות מקושתים, כורסאות וספריית קיר. אדון בר חמא, אדריכלות עדה כרמי-מלמד אדריכלים. פרויקט בתים מבפנים](https://media.baitvenoy.co.il/images/2026/05/6a05984d46771_1778751565.jpg)צילום: אדון בר חמא, אדריכלות עדה כרמי-מלמד אדריכלים. פרויקט בתים מבפנים

המבנים שנבנו בתחילת המאה ה-20 והמשיכו להיבנות לאורך העשורים השפיעו על העיר במישורים רבים. מהמבנים המסחריים שעיצבו את רחוב יפו כציר כלכלי מרכזי, דרך המבנים הציבוריים שיצרו סדרים אורבניים חדשים, ועד לפרויקטים עכשוויים שממשיכים להתמודד עם האתגר הירושלמי הייחודי.

![עדה כרמי-מלמד ושלושת השותפים במשרד יושבים ליד שולחן מול שרטוט, ועל הקיר מאחוריהם תוכניות ודגמים. רפי דלויה. מימין: אדריכל שותף אורי לניר, שותפה מיטל יפה, אדריכלית עדה כרמי-מלמד, אדריכל שותף עופר ארוסי](https://media.baitvenoy.co.il/images/2026/05/6a05980362e6a_1778751491.jpg)צילום: רפי דלויה. מימין: אדריכל שותף אורי לניר, שותפה מיטל יפה, אדריכלית עדה כרמי-מלמד, אדריכל שותף עופר ארוסי

## הקונפליקט הוא חלק מהעיצוב

הניגודיות והמתח שבין עבר והווה נשארים במרכז. המבנים לא מציעים פשרה קלה או הרמוניה מלאכותית, אלא מרחב שבו הקונפליקט עצמו הופך לחלק מהעיצוב. כך נוצרת ירושלמיות אדריכלית שאינה מנסה למחוק את הסתירות, אלא לתת להן ביטוי.

אדריכלות ירושלמית בכתבות נוספות

- [משה ספדיה (ספדי), האדריכל שתכנן את הביטאט 67 ואת יד ושם](https://www.baitvenoy.co.il/article/1714)
- [בית כנסת קהילת ידידה ע״ש יונה מנחם רעננערט](https://www.baitvenoy.co.il/article/2096) בבקעה, שבו שתי העזרות נמצאות באותו מפלס
- [בית הספר הדו-לשוני ע״ש מקס ריין](https://www.baitvenoy.co.il/article/2099), בין שכונת פת לבית צפאפא

## אבן, אור ושימור: תשובות קצרות

### מה מייחד את האדריכלות בירושלים?

האדריכלות בירושלים נבנתה במתח מתמיד בין שימור העבר לפיתוח מודרני, בין אבן לזכוכית ובין קודש לחול. משרד עדה כרמי מלמד חוזר שוב ושוב לאבן ולאור הירושלמיים, ובבית המשפט העליון האור הוא חומר בנייה מרכזי. מבנים כמו בית הליבה לא מציעים פשרה קלה: הקונפליקט עצמו הופך לחלק מהעיצוב.

### איך משלבים בנייה חדשה במבנה לשימור בירושלים?

בפרויקטים של משרד עדה כרמי מלמד בירושלים שומרים קודם כול על הקיים. ביד בן צבי שימר המשרד את כל חזיתות המבנה. כשנדרשו 500 מ״ר של אודיטוריום בבניין לשימור, האודיטוריום נחפר מתחת למדשאות, והחזיתות והעצים נשמרו. בבתים פרטיים חופרים לעיתים את הבית מבפנים ושומרים על המעטפת, והאור הטבעי מחבר בין הישן לחדש.

מחפשים אדריכל לבית? לפני שבוחרים, כדאי לקרוא על [ההבדל בין אדריכל למעצב פנים](https://www.baitvenoy.co.il/article/3051).

עוד כתבות על מבנים ואדריכלים במדור [אדריכלות](https://www.baitvenoy.co.il/%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA).
