# התקן הישראלי לבנייה בת קיימא והמעבר מתקן כתוב ליישום בשטח

בשנת 2011 הונחו יסודות יציבים לבניה הירוקה בישראל בדמות התקן הישראלי החדש והמקיף לבניה בת קיימא - צעד שהיווה המשך ישיר לפעילויות שונות שנעשו בשנים האחרונות להטמעתה של הבניה הירוקה בתודעה בישראל

Canonical: https://www.baitvenoy.co.il/article/2027
Category: אדריכלות
Tags: בנייה ירוקה, אדריכלות
Published: 2013-04-03
Updated: 2026-10-22
Author: מערכת בית ונוי

![בניה ירוקה - פורצת גבולות](https://media.baitvenoy.co.il/images/2026/02/69933adfa22b8_1771256543.webp)

מבט מערכתי

פרסום התקן הישראלי המקיף לבנייה בת קיימא ביולי 2011, שגובש במכון התקנים הישראלי במימון המשרד להגנת הסביבה, יצר סטנדרט מדידה אחיד למבני מגורים, משרדים ובתי ספר. השלב הבא בהטמעת הבנייה הירוקה בישראל דורש מעבר מהבניין הבודד אל התכנון העירוני הכולל, מבנייה חדשה אל שיפוץ ותחזוקת מבנים קיימים, ושילוב תמריצים ממשלתיים של משרדי הגנת הסביבה, הפנים, הבינוי והשיכון והאוצר לצד הכשרת קבלני שיפוצים ומעצבי פנים.

בשנת 2011 הונחו יסודות יציבים לבניה הירוקה בישראל בדמות התקן הישראלי החדש והמקיף לבניה בת קיימא- צעד שהיווה המשך ישיר לפעילויות שונות שנעשו בשנים האחרונות להטמעתה של הבניה הירוקה בתודעה בישראל. התקן החדש, שפורסם בחודש יולי השנה וגובש על ידי עשרות אנשי מקצוע בתחומי הבנייה במסגרת מכון התקנים הישראלי ובמימון של המשרד להגנת הסביבה, מאפשר יצירת שפה אחידה ומשותפת המגדירה מהו מבנה ירוק לסוגיו השונים (מגורים, משרדים, בתי ספר ועוד) ומציב סטנדרט אחד ברור למדידת מבנים לצורך תיוגם כמבנים ירוקים ולהכרה ביתרונותיהם הסביבתיים. בנוסף, מבטיח התקן כי בבניינים שנבנים על פיו ישולבו פרקטיקות הבנייה הטובות ביותר.    כעת, משהושמו יסודות יציבים וברורים צריך להמשיך ולהתקדם, והשנים הקרובות צריכות להיות בסימן של בנייה ופיתוח המבוססים עליהם. בניה ירוקה צריכה לפרוץ מהתיאוריה אל המעשה, ולהרחיב את גבולותיה במישורים ובאפיקים שונים: מן הבניין הבודד אל כלל המרחב הבנוי דרך יישום עקרונות הבניה הירוקה בתכנון העירוני; מבנייה חדשה אל מבנים קיימים דרך יישום העקרונות בשיפוץ ועיצוב פנים המבנה; משלב הבינוי אל שלב התחזוקה באמצעות תפעול המבנה בצורה חכמה, יעילה וחסכונית; ומהיותה נחלתם של אנשי מקצוע מעטים לכדי הנגשתה לקהל מקצועי רחב יותר וכן לציבור כולו.   פריצת הגבולות צריכה לבוא לידי ביטוי בהנגשת הידע למעגלים נוספים של אנשי מקצוע, דוגמת קבלני שיפוצים ומעצבי פנים, וכן בהעמקתו בקרב האוכלוסיות המקצועיות שכבר מצויות בתחום, מכירות ולומדות בניה ירוקה.   רוב הציבור הרחב לא מכיר עדיין את עקרונות הבניה הירוקה ולא מבין את יתרונותיה הרבים עבורו. בימים בהם אנו מדברים על יוקר המחייה, על תרבות הדיור ועל איכות החיים בישראל, לבניה הירוקה יש תפקיד חשוב ומהותי בפתרון בעיות. בתוך כך, פריצת הגבולות האמיתית והחשובה תהיה כאשר הציבור יבין את התועלות הרבות  של הבנייה הירוקה  מבחינה כלכלית, בריאותית, סביבתית וחברתית, וידרוש את יישומה בפועל כצורך אמיתי עבורו. המשימה לא פשוטה והמלאכה רבה. על מנת לחולל את השינוי, נדרשת חזית אחידה ומאוחדת של כל העוסקים במלאכה. נדרש מיקוד ונדרשת מנהיגות. משרדי הממשלה השונים ובראשם המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר צריכים לסייע לכך באמצעות קידום תמריצים לבניה ירוקה, אשר יעודדו את הצרכן לדרוש אותה ואת היזם והקבלן לבנותה. זהו מעגל, פשוט, לכאורה, שיש לפרוץ אותו.   מצד משרדי הממשלה, נעשית עבודה לא מעטה בהשקעה בבנייה הירוקה הן במחקרים לקידום הידע בישראל, והן בהכשרות למגזר הממשלתי ובבניית פיילוטים לקידום הבניה הירוקה, אך זו רק ההתחלה.    פריצת הגבולות האמיתית והחשובה תתרחש כאשר משרדי הממשלה יאמצו את עקרונות התקן לבניה ירוקה בכל חידוש או בניה חדשה של מבנה ציבורי: אם ע"י העדפת רכש/שימוש של מוצרים ירוקים על פני מוצרים שאינם ירוקים, ואם ע"י קידום ויישום התקן הישראלי לבנייה ירוקה מול הממשל המקומי בכל הזדמנות. בשנה הקרובה צריכה הבנייה הירוקה לעשות צעד נוסף גדול ומשמעותי, ואכן, אם נציב את הנושאים הללו כחלק מתוכנית העבודה שלנו, אין ספק שנעלה אותה מדרגה ואולי אפילו קומה!  הכותבת היא מנהלת המועצה הישראלית לבניה ירוקה. המועצה הישראלית לבניה ירוקה הוקמה בשנת 2007, כמוסד ללא מטרות רווח במטרה להוביל למרחב בנוי בר קיימא בישראל, ובו חברים באופן ייחודי המגזר העסקי, גורמי ממשל והאקדמיה לצד ארגונים מקצועיים, חברתיים וסביבתיים מובילים. כוחה של המועצה ב"ביחד"- רק מתוך שותפות של כלל בעלי העניין ניתן יהיה ליצור שינוי אמיתי ומהותי בשוק הבנייה והפיתוח בישראל. המועצה הישראלית לבניה ירוקה פועלת לשינוי באמצעות פלטפורמה בינמגזרית המבוססת על קואליציה רחבה, דמוקרטית, שקופה ותכליתית.

## צירי ההתרחבות של הבנייה הירוקה בישראל

  בחרו מישור פעולה כדי לראות כיצד עקרונות התקן מתרגמים מתיאוריה למעשה:

מהבניין הבודד למרחב העירוני מבנייה חדשה לשיפוץ ותחזוקה הכשרת מעצבים וקבלני שיפוצים תמריצי ממשלה ורכש ציבורי

### שפה משותפת למגורים, משרדים ובתי ספר

התקן שפורסם ב-2011 מגדיר אמות מידה ברורות לתיוג מבנים ירוקים ומאפשר להרחיב את עקרונות הקיימות מרמת המגרש הבודד אל התכנון העירוני והשכונתי.

### יישום במבנים קיימים ותפעול חסכוני

הרחבת הגבולות כוללת הטמעת עקרונות ירוקים בשיפוץ ובעיצוב פנים של מבנים קיימים, והמשך ליווי משלב הבינוי אל שלב התחזוקה והתפעול החכם של הבניין.

### הנגשת הידע למעגלים מקצועיים רחבים

מעבר לאדריכלים ולמהנדסים שכבר פועלים בתחום, פריצת הדרך נשענת על צירוף קבלני שיפוצים ומעצבי פנים והעמקת ההיכרות של הציבור עם התועלות הכלכליות והבריאותיות.

### שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה והממשל המקומי

משרדי הגנת הסביבה, הפנים, הבינוי והשיכון והאוצר בשיתוף המועצה הישראלית לבניה ירוקה שהוקמה ב-2007 פועלים לקידום תמריצים, פיילוטים ואימוץ התקן בכל מבנה ציבורי חדש או מחודש.

לסקירות נוספות על תקינה סביבתית ומבנים חסכוניים גשו אל [אדריכלות](https://www.baitvenoy.co.il/category/2) ולמדור [בנייה ירוקה](https://www.baitvenoy.co.il/category/9) העוסק בקיימות עירונית.

## סוגיות ליבה סביב התקן הישראלי לבנייה בת קיימא

### מי גיבש את התקן הישראלי לבנייה בת קיימא שפורסם ב-2011?

התקן גובש בידי עשרות אנשי מקצוע מענף הבנייה במסגרת מכון התקנים הישראלי ובמימון המשרד להגנת הסביבה, ופורסם בחודש יולי 2011.

### אילו סוגי מבנים נכללים בהגדרות התקן הישראלי לבנייה ירוקה?

התקן יוצר שפה אחידה וסטנדרט מדידה ברור למגוון טיפוסי מבנים, ובהם בנייני מגורים, מבני משרדים ובתי ספר, לצורך תיוגם כמבנים ירוקים.

### אילו משרדי ממשלה נדרשים לשלב כוחות לקידום תמריצים לבנייה ירוקה?

קידום התמריצים לצרכנים, ליזמים ולקבלנים נשען על חזית משותפת של המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר מול השלטון המקומי.

### מה תפקידה של המועצה הישראלית לבניה ירוקה שהוקמה ב-2007?

המועצה פועלת כמוסד ללא מטרות רווח המאחד את המגזר העסקי, גורמי הממשל, האקדמיה וארגונים חברתיים וסביבתיים כדי להוביל מרחב בנוי בר קיימא בישראל.
