ארבעת היסודות של בית הסאונה

תיאורית ארבעת היסודות הוחלפה כבר לפני דורות רבים בתיאוריות מודרניות יותר, אך ארבעת היסודות עדיין מהלכים קסם על אנשים רבים. לא רק אנשים "רוחניים" מוקסמים מהפשטות של היסודות האלו, אלא גם מעצבי הפנים ואדריכלים שפועלים לפי תורת ה"פנג שואי" – השואפת להרמוניה עם הטבע באמצעות סידור חפצים וחללים על פי יחסי הגומלין בין חמשת האלמנטים (מים, עץ, אש, אדמה ומתכת).

מאת: מערכת בית ונוי | צילום: | שירה רייז משולם - 26/12/2018

 

שם הפרויקט:Viba's Sauna | משרד האדריכלים:  Spot Architects

שטח בנוי: 25 מ"ר | מקום:לטביה | צילום: Filips Smits ו-Andrey Nikiforov

 

 

בפרויקט בית הסאונה של משרד האדריכלים הלטבי,Spot  השימוש בארבעת היסודות אמנם יוצר הרמוניה עיצובית, אבל המטרה העיקרית שלו היא להעביר מסר חדש. "כל תכנון אדריכלי תלוי בסביבה ובתגובה שאני רוצה להשיג באמצעות האדריכלות." מסביר האדריכלReinis Saliņš. "בפרויקט הזה ארבעת היסודות אש, אדמה, אוויר ומים עזרו לי להעביר את המסר ולהשיג את התגובה שאני רוצה."

 

 

 

הקונספט שעומד מאחורי תכנון הבית משקף את הפונקציונליות המושלמת של חדר הסאונה. הניגוד בין החום שבתוך הסאונה לבין הקור שמחוצה לו, משמש אנלוגיה לרצון של האדריכל ליצור ציר קונספטואלי שמחבר בין שמים (קור) לארץ (חום). ארבע הפונקציות שקיימות במבנה מים (בריכה), אש (סאונה), אוויר (צוהר) ואדמה (טרקלין) מאורגנות סביב הציר הקונספטואלי הראשי.

 

 

 

על פי התכנון המהודק, כאשר הדיירים יוצאים מהסאונה, הם מרגישים מיד בשינוי הטמפרטורה חוויה שמוסיפה פרץ של חיוניות אחרי שהייה בסאונה החמה. תחושת החיוניות משמשת השראה לתכנון צוהר בגג שתפקידו לחבר בין הפנים לחוץ, גם באמצעות התבוננות למעלה ולא רק באמצעות התבוננות החוצה דרך החלונות.

לדברי האדריכלReinis Saliņš שני הגורמים העיקריים שהגדירו את התכנון היו שטח הבנייה הקטן, 25 מ"ר, והמרחק מבתי המגורים האחרים. "אם מביאים בחשבון את הפרמטרים האלו אפשר לומר שבית הסאונה נמצא בתוך קבוצה מגוונת מאוד של מבנים אדריכליים, "מסבירSaliņš, " לכן לא יכולנו לתכנן סאונה רגילה. זו הסיבה שהמראה החיצוני של הבניין תוכנן כך שלמתבונן מבחוץ המבנה ייראה צנוע. הגינה ממוקמת בקצה המגרש, במרחק המרבי האפשרי מהסביבה."

משרד האדריכליםSpot המתגאה בביצוע "מחקרים" של המרחב בכל פרויקט, השתמש במחקרים השונים שלו כדי ליצור הרפתקה רגשית ואשליה של חלל מרווח באמצעות "החלת עקרונות עיצוב בדוקים ומוכחים". לדוגמה, הגיאומטריה של המבנה והאלמנטים העיצוביים הפנימיים תוכננו בקפידה כדי ליצור זרימה עיצובית רציפה שמחזקת את אשליית הגודל. כל יחידה עיצובית שומרת על קצה גיאומטרי שמאפשר לה להתרחב לעבר החוץ. ההתרחבות החוצה, שנעשית מכל חזית, מצליחה לשנות את גודל החלל בלי לפגוע בנוף ובסביבה.

 

 

 

בנוסף לטיפול בגודלו הזעיר של הבית, האדריכלים בחרו להתייחס לחללים השונים כאל רצף עיצובי אחד ולא לחלק אותם לקבוצות פונקציונליות שונות. "כאשר מסתכלים על החללים הבודדים כעל יחידה אחת יוצרים אינטראקציה מרחבית וויזואלית, והערכים האדריכליים נעשים משותפים," אומר Saliņš, "עיקרון זה מספק חוויה מרחבית מאוזנת עבור הדיירים שנמצאים בחדר כזה או אחר. בזכות התפיסה הזו אנחנו יכולים לאפיין תכונות עיצוביות שונות בהתאם לפונקציות הספציפית של החלל. לדוגמה, כשנמצאים בסאונה אפשר ליהנות ללא הפרעה מהנוף שנשקף מחלון הטרקלין, והגימורים החמים שנוצרים בעזרת העץ משלימים את התפאורה; ואילו מחלון חדר האמבטיה שפונה אל הצד השני של החצר, נחשפים אלמנטים של קיר זכוכית ואבן שמעניקים לחלל אופי שונה לחלוטין."

לדברי Saliņš, האתגר הגדול ביותר בפרויקט היה גודל השטח שהותר לו לבנות עליו. בקשת הלקוח שהמבנה יהיה בטוח לילדים, הוביל להחלטה לבנות ג'קוזי במקום בריכה עמוקה, ולהוסיף אבן לדלתות הזכוכית כדי שהדלתות יהיו כבדות יותר. Saliņš מוסיף שזו הייתה הבקשה היחידה של הלקוח. בזכות האמון המלא של הלקוח היה למשרד האדריכלים חופש פעולה מלא מבחינת התכנון והעיצוב של הבית.

 

 

 

"בפרויקט הזה הכי נהניתי מהאפשרות לבחון את התיאוריות המרחביות בחלל קטן כל-כך ובסביבה צרה וסטרילית. רציתי לוודא שעקרונות העיצוב, במיוחד בהקשר של חלל סאונה, עובדים גם בעולם האמתי. התקציב הדל גרם לנו לחפש פתרונות זולים עבור אלמנטים אדריכליים כמו למשל צוהר הגג או חיפוי החזית בעץ מקומי שהוזיל את עלויות הבנייה. החלטנו להזמין פריטי ריהוט מסוימים מרחבי העולם, לכן האתגר שלנו היה לשמור על איזון בלי לפגוע באווירה החביבה שרצינו לייצר."