בשנת 2008 חתמה עיריית תל אביב-יפו על "אמנת האקלים של פורום ה- 15” להפחתת גזי חממה. התחייבות זו חיזקה את הפעילות העירונית בתחומי הקיימות, שמקיפה עתה קשת רחבה של פרויקטים. כך, למשל, הטמעת נושא הבניה ירוקה בתהליכי התכנון העירוניים. במסגרת זו אושרו בשנתיים האחרונות תכניות והיתרי בניה ליותר מ-120 מבנים ירוקים המיועדים לתעסוקה, מגורים ומבני ציבור בשטח כולל של מעל 1,000,000 מ”ר, וכן נבנו מעל ל- 30 מבני חינוך על פי עקרונות בניה ירוקה (בתי ספר, גני ילדים ואולמות ספורט). בין אלה נמנה בית ספר נופי ים, שלאחרונה זכה בתו ירוק ממכון התקנים, והינו המבנה הראשון בארץ שקיבל תו ירוק על פי ת”י 5281 החדש לאחר ביצוע הרוויזיה.
השינוי ברגולציה הוא צעד משמעותי וחשוב לעמידה ביעדי האמנה, ובעיקר ליצירת דיור איכותי וחסכוני יותר עבור התושבים. מבחינה סביבתית ההערכות מדברות על חסכון של 40 מיליון קוט”ש/שעה בשנה מכלל יישומי הבניה הירוקה בעיר- סכום שווה ערך להתקנת פאנלים פוטו-וולטאים על 400 גגות בתי ספר, וכחצי מיליארד קו”ב מים.
עם זאת, מסקר שעסק בפליטת גזי חממה ובוצע במסגרת אמנת האקלים, עולה כי רוב פליטות גזי החממה מקורן בפעילות תושבים במרקם העירוני הבנוי הקיים. בתוך כך, האתגר העכשווי של הרשויות המקומיות הוא גיבוש דרכים וכלים שיש בידם להשפיע על התנהגות התושבים, כאשר השאלה הנשאלת היא- כיצד ניתן לייצר תהליכים שאכן יכוונו את התושבים לעבור לאורח חיים מקיים?
המדריך "משכונה קיימת לשכונה מקיימת”, (שנערך בשת”פ עם מרכז השל) בא לייצר פלטפורמה עירונית חדשה שתאפשר לחבר בין מגוון הפעילויות העירוניות של הרשות (חידוש רחובות, פיתוח גינות ופארקים לשמירה על הטבע העירוני) לבין יוזמות של תושבים (גינות קהילתיות, קואופרטיבים וכד’). המדריך מייצר שפה משותפת בין בעלי העניין – תושבים, עסקים ועירייה, תוך התייחסות ל- 10 ערוצי פעולה המנתבים לקיימות (ראה תרשים).
זירת הפעילות החדשה מגבשת תהליכים במישור התת-עירוני: הקהילתי והשכונתי, ומייצרת אפיקי פעולה חדשים ופשוטים, המאפשרים שיכפול מהיר של הצלחות תוך בניית שותפויות מתמשכות וחזקות. תהליך "קיימות שכונתית” הוא מהתהליכים שגובשו במסגרת הפעילות החדשה, ועיקרו תכנון וניהול משותף לכלל בעלי העניין המקומיים במטרה לייצר מעורבות תושבים, דפוסי התנהלות מתמשכים, ושיח מקומי לקיימות. התהליך מכוון לכינון שכונה מקיימת המאפשרת לתושביה לנהל אורח חיים בריא ומקיים; לנוע בקלות ובנוחות לבית הספר, למקום העבודה או למרכז התרבותי והקהילתי; להכיר את הטבע וליהנות ממנו; ולתרום לשמירה על הסביבה על ידי הפרדת פסולת, שימור מים וחסכון באנרגיה.
אגף רבעים ושכונות בעיריית תל אביב -יפו מוביל את הפרויקט ברמה העירונית ובשכונת הפיילוט בצרון רמת ישראל, שהחל לפני כשנה, כבר נצפות היום תוצאות. הקיימות הרחיבה את הדיאלוג עם התושבים לתחומי התעניינות חדשים והגדילה את המודעות לסביבה ירוקה יותר אומר שלום בן אהרון, מנהל רובע. לדוגמה, 30 מתושבי השכונה סיימו לפני מספר חודשים קורס הכשרה למנהיגות מקומית מקיימת. במהלך הקורס, הנחשב לאחד מעמודי התווך של התכנית, נחשפו משתתפיו (תושבי השכונה, כאמור) לידע בתחום הקיימות וקיבלו כלים מעשיים לקידום יוזמות מקומיות. "קורס המנהיגות הפיח רוח חיים בעשייה הסביבתית בשכונה שלנו.באיזה שהוא מקום, לאנשים כמוני, זה סוג של חלום התגשם. פתאום זה קרה” אומרת נטע דוידי, תושבת השכונה. הפרויקטים שהציעו התושבים זכו לליווי של אנשי מקצוע בעירייה, הוצגו בפורום הקיימות העירוני, וכיום הם מקודמים במשותף.
כך, למשל, מימושו של פרויקט לשילוט שמות שבילים ברחבי השכונה, כשהשמות עצמם כוללים מסרים סביבתיים. במסגרת פרויקט נוסף, "גינות נודדות”, רוכשת קבוצת תושבים ידע בגינון אקולוגי, אותו הם עתידים להנחיל לתושבים נוספים בשכונה, וגם ליישמו בחצרות של תושבים בעלי קשיים/מוגבלויות. דוגמה נוספת לשיתופי פעולה יצירתיים היא מפת הקיימות השכונתית שנוצרה בשלב המיפוי של התהליך: משתתפי הקורס מיפו את הפעילויות המקיימות בשכונה, ובשיתוף עם העירייה יצרו מפת קיימות שכונתית. בתהליך המיפוי התגלו דברים פשוטים, אך בעלי חשיבות כאשר מדובר בשינוי הרגלי החיים. למשל, אפשרות לנוע ממקום למקום ברחבי השכונה בהליכה וברכיבה על אופניים, או שינוי ועיבוי מערך פחי המחזור, כך שיתאים יותר לצרכי התושבים. בנוסף, יכלול התהליך גם פרויקט סקר אנרגטי במספר דירות של תושבי השכונה במטרה להוביל לחסכון . דירות אלו ישמשו כדירות הדגמה לשכנים, וככלל יעודדו חסכון בחשמל בשכונה.
נדבך חשוב נוסף הוא שיתוף פעולה בין עסקים לתושבים על בסיס "תרומה לקהילה”. כך, למשל, חברת נטפים, הממוקמת באזור התעסוקה הסמוך לשכונה, סייעה בהקמת הגינה הקהילתית, וחברה נוספת הציעה לסבסד חומרים לצביעת גגות בתים- צעד חשוב שאמור להפחית את עומס החום במספר מעלות ולהביא לחסכון בשימוש במיזוג אויר.
דוגמאות הפרויקטים והיוזמות שהוצגו לעיל יכולות אולי להיתפס כטריוויאליות, אך עוצמתו של המתווה החדשני שמוצע טמונה ביכולתו לשלב את המשאבים המשותפים של הרשות המקומית עם כוח היצירה של תושבי העיר והעסקים בה. ""נחשפתי לנושאים חדשים ולהיכרויות חדשות.כל פרויקט חדש וכל יוזמה חדשה גרמו להתרגשות כשיצאו לפועל” מספרת סמדר כהן, מתאמת פיזית רובע מזרח, תל–אביב-יפו.בשנה הקרובה יקודם המתווה במספר שכונות נוספות בתל אביב יפו, והשאיפה היא כי תוך מספר שנים הוא יהווה רובד אינטגראלי מהעשייה בעיר, ובכל שכונותיה.
המדריך "משכונה קיימת לשכונה מקיימת” נערך בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומרכז השל, ומטרתו לשמש כלי עבודה שישרת רשויות מקומיות ותושבי שכונות בערים בכל רחבי הארץ.