עשה לך דק

אוטוטו קיץ, וסלון הבית ינדוד, כבכל שנה, לכיוון החצר. רק שהשנה יכול להמתין לכם שם משטח הדק החדש שבניתם במו ידיכם. מדובר בתוספת עיצובית מרשימה ומשובבת עין, הנושאת תועלת מעשית רבה בצידה: נוחות של רצפה ביתית, עם אוויר רענן של חוץ ותקרת שמיים תכולים. 

בניית הדק אינה תהליך מסובך, אך היא מחייבת דייקנות, שימת לב מלאה וכמובן זמן. בהערכה גסה, משטח של 16 מטרים רבועים כרוך ב 2-3 ימי עבודה. אז פנו לעצמכם חלק מחול המועד פסח וקחו ליד עיפרון ומסור. אנחנו מתחילים:   

 

החומרים: דף, עיפרון, סרגל ומד זווית.

סקיצה מדויקת ומפורטת היא שלב חשוב מאין כמותו. עליכם לכלול בה כל נתון רלוונטי כדי לחזות במידה מדויקת ככל הניתן את תהליך העבודה. הסקיצה תלווה אתכם גם בעת קניית החומרים, ותאפשר למוכר להבין בדיוק למה אתם זקוקים מבלי להסתמך על תיאורים מילוליים שמהווים מקור לטעויות. 

 

החומרים: קורות עץ, מסור ג'קסון (jigsaw), סרגל משולש ועיפרון.

1. הניחו את הקורה על הגבהה כלשהי. שימו לב שנקודת החיתוך אינה ממוקמת בין שני מגביהים, כדי לאפשר לשארית העץ ליפול בחופשיות לקרקע 

2. סמנו את קו החיתוך בעזרת סרגל משולש 

3. מקמו את המסור על הקו השתמשו בסרגל (או במד זווית) כ'מעצור'. שמרו את האצבעות שמצמידות את הסרגל במרחק בטוח מהמסור, וחתכו כך את ארבעת קורות המסגרת 

למהדרין: בשוק קיימים מסורי שולחן מקצועיים, שמקלים משמעותית על העבודה ומחירם בהתאם- גבוה. במחסני העץ תוכלו לקבל מידע ולבחון את הדגמים השונים.

חומרים: קורות המסגרת, עיפרון, מקדחה, מברגה, 8 ברגים בקוטר 5 מ"מ ואורך 80 מ"מ, משטח עבודה ישר ויציב

1. סמנו את מיקום הקידוח. חשוב לשים לב שהברגים ממוקמים כראוי גם ביחס לקורה המאונכת 

2. מכיוון שמיקום הברגים הוא סמוך לקצה הקורה, חשוב להפריד בין הקידוח לבין ההברגה ('קֶדח מוביל', בעגה המקצועית) כדי למנוע פציעות של העץ 

3. לאחר קידוח החורים, הבריגו את הברגים על משטח ישר ויציב. חזרו על התהליך עד להשלמת המסגרת 

 

חומרים: מטר-רץ, מסור ג'קסון, קורות פנימיות (כמות: כל חצי מטר של מסגרת)

1. מדדו את המרחק בין שתי פאותיה המקבילות של המסגרת, כדי לדעת מהי מידת הקורות הפנימיות הנדרשת. אל תסתמכו על מדידה אחת לכל אורך הקורה, מכיוון שלעתים העצים עקומים מעט, ולחלופין המסגרת אינה מדויקת 

2. חתכו את הקורות (כמו בשלב שני) 

3. סמנו על גבי המסגרת את מיקום החיבור של כל אחת מהקורות הפנימיות. כדי לשמור על חללים שווים בין הקורות, יש להפחית בחישוב את רוחב הקורה עצמה. לדוגמה: אם רוחב הדק הוא 5 מטרים, ורוחב כל קורה הוא 5 סנטימטרים, יש להפחית את שטח רוחבן של קורות המסגרת (10 ס"מ) ואת רוחב כל אחת מהקורות הפנימיות (סה"כ 9 קורות ברוחב 45 ס"מ). את התוצאה, 445 סנטימטר, נחלק ב-10 (מספר החללים בין קורה פנימית אחת לשניה), ונקבל 44.5 ס"מ: המרחק המדויק בין קורה פנימית אחת לשנייה. 

4. חברו את הקורות לפנים המסגרת. מכיוון שהפעם אנו קודחים במרכז העץ, אין צורך להפריד בין הקידוח לבין ההברגה 

למהדרין: מכיוון שקורות העץ מתכווצות ומתרחבות במשך השנים, ניתן לשים קורות עץ מאוזנות בין הקורות המאונכות. צורת ההנחה היא כשלבי סולם, כחצי מטר בין שלב לשלב. 

 

ולמה אנחנו אומרים בטון? מכיוון שבניית דק על אדמה מחייבת הכנת תשתית מתאימה, שכוללת חפירת בורות, יציקת בטון ובתוכן קורות תומכות. מדובר בעבודה שכרוכה בלא מעט כאב ראש (כמה בטון? איך יוצקים כמו שצריך? וכיו"ב), שעדיף להשאירה לבעל מקצוע או למי שהתנסה בה בעבר

חומרים: שאריות קורות העץ, ברגיי סיבית, ברגיי ג'מבו, מקדח פטישון, ראצ'ט (מפתח בוקסות), פטיש, מברגה, פלס

1. מניחים את תשתית הדק על המשטח. אם יש תשתיות חשמל, מים וכיו"ב, יש להניחן מתחת לתשתית ולוודא שהקורות אינן מועכות אותן 

2. זוויות העץ שיחברו בין התשתית לבין הקרקע הן למעשה שאריות הקורות שנותרו- כמות הזוויות הנדרשת: כל 85 ס"מ בערך. מחברים כל שתיים מהן בזווית של 90 מעלות, ומוודאים שאורכן מתאים לגובה הנחת התשתית. אתם יכולים, אגב, לקנות זוויות מתכת מוכנות, אך מחירן המצטבר אינו זול 

3. מחברים את הזוית לרצפה בעזרת בורג ג'מבו, מקדח פטישון ופטיש. 'נועלים' את הבורג בעזרת ראצ'ט 

4. לפני שמחברים את הזוית לתשתית הדק, מוודאים בעזרת פלס שהמשטח ישר 

 

חומרים: קורות, מסור, עיפרון, סרגל ארוך, מקדחה עם שקען (אוטוטו הסבר), ברגים 6 מ"מ קוטר ו-60 מ"מ אורך (ברגים מסיביים יותר כדי לקבע את העץ בצורה מיטבית), מד-רווח 

1. חותכים את הקורות באורך המתאים (כפי שמפורט בשלב השני) 

2. מניחים את הקורה על תשתית הדק ומסמנים בקצה שני חורים, שיחדרו כסנטימטר מהקצה הפנימי של קורת המסגרת. מומלץ שאורך הקורה מעבר למסגרת לא יעלה על 15 ס"מ 

3. קודחים שני חורים בעזרת שקען, היוצר צורת  קונוס בעץ. הסיבה לכך היא שבאורח זה הברגים לא יבלטו מהקורה. חשוב: אל תתפתו לקדוח יותר משני חורים, כדי לשמור על שלמות הקורה וצורתה. חזרו על הפעולה בקצה השני של הקורה. 

4. הניחו את שאר הקורות על התשתית. כדי לשמור על קו ישר של ברגים לאורך הדק, שרטטו מראש קו לאורך כל הקורות ועליו סמנו את החורים לקידוח. קדחו בהן חורים בעזרת השקען. 

5. התחילו לחבר את הקורות לתשתית. חשוב להותיר רווח של כ-5-3 מ"מ בין קורה לקורה, כדי לאפשר לקורות העץ להתכווץ ולהתרחב בנחת. רווח צר יותר יצבור לכלוך, ורווח גדול יותר עלול להיות לא בטיחותי. כדי לוודא שמירה על רווח מדויק, השתמשו במד רווח בין הקורה אותה מחברים ובין קודמתה. 

 

חומרים: מברשת 4 צול (או רולר), שמן (גלון לכל 25 מ"ר)

1. העדיפו שמן על פני לכה או לזורים, כיוון שהשמן נספג בעץ ושומר עליו בצורה הטובה ביותר. 

2. זמן משיחת הדק: שעות אחה"צ, כיוון ששמש ישירה תשבש את ספיגת השמן. המטרה היא לאפשר לשמן לחלחל באיטיות לקורת העץ ולהיאחז כראוי בסיבים (התהליך נקרא אשפרה) 

3. קראו היטב את הוראות היצרן והישמרו מאלתורים. וודאו שקורות העץ יבשות לחלוטין, והתחילו בצביעה 

4. הימנעו מהפסקת הצביעה באמצע הקורה, כדי לא ליצור הבדלי גוונים 

- כשבוחרים את המקום לרכישת  העצים וחומרי הבניה, וודאו היטב כי לא מדובר במחסן עצים 'אילם' מסוג ה'שלם וקח', אלא במרכז המספק הדרכה מלאה ונמצא שם כדי לענות על כל שאלה המתעוררת אצלכם, לפני, אחרי ובתום העבודה. 

- עץ אורן או איפאה הם הבחירות הנפוצות לדק. גם עץ הדאגלאס, בעל הגוון הורדרד-עדין, אהוב על רבים. אופציה נוספת, מרהיבה ויקרה, היא עץ הטיק. תהיה בחירתכם אשר תהיה, הקפידו לוודא שהקורות עברו תהליך חיטוי (אימפגרנציה) 

- במידה ואחת הקורות היא מעוקמת או מפותלת מעט, אין צורך להילחץ או להניחה בצד. התייעצו עם איש המקצוע המלווה אתכם כדי שידריך אתכם כיצד ניתן ליישר את הקורה

- מומלץ לגייס לעבודה חבר או בן משפחה, בפרט בשלב יצירת התשתית 

- בעת הקידוח וההברגה, השתמשו במשקפי מגן ובמגני אוזניים 

- חשוב לזפת באמצעות ספריי זפת קורות שבאות במגע ישיר עם האדמה