בעידן התמימות של העבר, כל מי שחשק לחוש את טעמו המתוק של הסברס, הפרי המזוהה יותר מכל עם ישראל, התקין לעצמו מקל עם קופסת שימורים, ויצא לחרף את נפשו בין הקוצים לטובת הנאת החך. היום כבר מוצע הפרי במרכולים, כשהוא מקולף ומוכן לאכילה, אבל מסורת וחוויות תרבותיות הן לעולם חומר טוב לעסוק בו, אם כסוג של הומאז' לעבר, ואם בניסיון למצוא דרכים חדשות לעתיד. בתוך כך, עסק פרויקט של סטודנטים משנה ב' במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, בקטיף סברס. הפרויקט, בהנחיית עמי דרך וחיים פרנס, החל דרכו בחקר "המקל והפחית", ובסופו הניב אינטרפרטציות חינניות המאפשרות (בתקווה...) לגבור על דרך החתחתים זרועת הקוצים בדרך אל הפרי הנחשק.
שימוש במוצר קיים תוך שמירה על פשטות, בדומה לקופסת השימורים המסורתית. קוטף הסברס נעשה מכוס פלסטיק שצורתה שואבת השראה מעלי כותרת, ואמורה להעניק למשתמש גמישות בעת קטיף הפרי. עיצוב: גולן כהן.
הקוטף כולא את הסברס באמצעות אלמנט קרס (שיניים הפוכות), בעל יכולת להתקפל לכדי שליש מגודלו. חומרים וטכניקה: נירוסטה, אלומיניום, דרלין. עיצוב: ירון הירש.
התפתחות הצבר לפרח, כהשראה לקוטף. חומרים: עור, עץ וקפיץ. עיצוב: מידד מרזן.
עיצוב: ירון הירשקוטף שהינו גוף בעל חור פנימי והברגה של בקבוק וסכין. הקונספט העיצובי: יצירת אובייקט קטן וקל לנשיאה, שימוש בחומרים זמינים, והתאמה למקלות מטאטא וענפים שמוצאים בטבע. עיצוב: מיכל דולב.
אובייקט שמיועד להוות "תחרות" לקוטפים העשויים משאריות פח, דוגמת אלה שמוכרים בשוק של עכו. הקוטף עשוי פח מגולוון, צינור מגולוון וצורות חיבור שונות. ניתן לחברו בבטחה לכל מקל או ענף שמזדמן, הוא זול, ובעיקר עושה את העבודה- קוטף סברס. עיצוב: גל דרור.