תוך כדי צעידה בקוטב הצפוני במסגרת המסע המאתגר "מלכת המדבר", מחליטה המעצבת חגית אלבק לעזוב קריירה מצליחה כבעלת ליין מוצרי קוסמטיקה ולהגשים חלום בן יותר מעשרים שנה להיות מעצבת פנים. ימים ספורים לאחר שהיא חוזרת לארץ, חגית נרשמת ללימודי עיצוב פנים בתל-אביב.
בתוך פחות מחמש שנים לחגית, שהיא בנוסף גם אימא לשלושה ילדים קטנים, יש רזומה עשיר של למעלה מ-30 פרויקטים. חגית טוענת שההצלחה שלה נובעת בעיקר מהראש המיוחד שלה, אבל לדעתי גם ליחס החם שהיא נותנת, לכריזמה ולנחישות יש תפקיד חשוב ביחסי האמון המיוחדים שהיא מצליחה לפתח עם לקוחותיה – מערכת יחסים שמגיעה עד כדי כך שהלקוחות מפקידים בידיה גם את כרטיס האשראי וגם את המפתח לבית ופוגשים אותה רק כאשר הבית מולבש במלואו, אלא אם הם מחליטים לנסוע יחד עמה למסע רכישות בסין.
חגית, כיצד נולד הרעיון לייבוא מסין?
"לגמרי במקרה. מכיוון שיש לי אהבה אדירה לשפות החלטתי שלדעת רוסית, אנגלית וצרפתית זה לא מספיק ואני רוצה ללמוד גם סינית. כשאמרתי לבעלי שאני רוצה ללמוד את השפה הוא שאל אותי: 'בשביל מה את צריכה עוד שפה' ואני עניתי לו: 'משום שכשאני אמות אני רוצה שיהיה כתוב על המצבה שלי: "היא הייתה אישה יפה והיא ידעה לדבר בהמון שפות'". לקראת סיום הלימודים הגיע אליי לקוח שרצה לעשות רכישה מסין, אמרתי לו שאני דוברת סינית ומשם זה פשוט התגלגל".
איך מתכוננים לנסיעה כזו?
"לאחר הכנת הפרוגרמה עם הלקוחות שכוללת לא רק את הצרכים שלהם אלא גם את הפנטזיות שהם רוצים להכניס לבית, אני מכינה חוברת מפורטת של כל הפריטים שאנו רוצים לרכוש הכוללת גם לוח זמנים מדויק מאוד. השהות בסין היא בדרך כלל בין עשרה לשתיים עשרה יום - מדובר בנסיעה אינטנסיבית ומפרכת".
ומה בנוגע למיתוס שהמוצרים בסין הם באיכות ירודה?
"מדובר רק במיתוס – הכול תלוי בחברות שמהן את קונה את הפריטים וגם בחברה שמלווה אותך באיסוף התכולה. אם את לוקחת חברה שלא עומדת מאחורייך ב- 100% עדיף לוותר על הפרויקט. הסינים הם אנשים נעימים מאוד והם אוהבים לעשות עסקים עם ישראל".
למרות שבין סין לבין הפרויקטים שהיא מנהלת בארץ כמעט ולא נשאר לה זמן לנשום, הפרפקציוניזם עם התשוקה להתמקצע ולהתפתח גורמים לחגית לפנות זמן גם ללימודים. היא למדה ייעוץ תאורה באוניברסיטת בר אילן, עברה קורס ניהול ופיקוח בלשכת המסחר והתעשייה, ובנוסף חגית מקפידה לנסוע למגוון תערוכות ברחבי העולם. "מלבד הרכש בסין אני נוסעת בין 4 ל- 5 פעמים בשנה לכנסי עיצוב בסינגפור, בצרפת, גרמניה ובאיטליה. אני מאמינה שעל רהיטים ועל חומרים חדשים אי-אפשר ללמוד ממגזינים או מספרים צריך לראות ולגעת ואם אפשר גם ללמוד איך החומר נוצר".
למה את הכי מתחברת בעולם העיצוב?
"האסתטיקה היא החיבור החשוב ביותר בעיניי. אני גם אוהבת את המשחק היצירתי שמשתנה בכול פרויקט. מבחינתי כל פרויקט הוא הרפתקה חדשה שמתחילה בפרוגרמת הצרכים שאני בונה עם הלקוח. אני אוהבת את הקו הנקי האסתטי אך גם בבית שכולו לבן אני זוכרת שיש חיים, ולכן אני מקפידה על פונקציונאליות עד לפרטים הקטנים ביותר".
מתי את מחליטה על סגנון העיצוב?
"אפשר לומר שכבר אחרי המפגש הראשון יש לי תמונה בראש ולשם אני מכוונת את הלקוחות שלי, למזלי כל לקוחותיי זורמים איתי ונותנים לי יד חופשית. לפעמים זה מגיע לידי כך שהם נותנים לי את כרטיס האשראי שלהם ואני הולכת לבד לעשות את הרכישות. היה לי פרויקט בעפולה שבו פגשתי את הלקוחה רק ביום שבאתי לצלם את הדירה".
כאשר שאלתי את חגית מהו הפרויקט האהוב עליה ביותר היא התקשתה להחליט: "אני אוהבת את כל הפרויקטים שלי והייתי מוכנה לגור בכול בית ובית שתכננתי. את הפרויקט האחרון סיימתי עם דמעות בעיניים היה לי קשה למסור את המפתח".
ובכול זאת?
לא מזמן סיימתי ליווי של תהליך בנייה של בית בגודל של 750 מטר שנמשך כשנתיים. מדובר בזוג לקוחות עם שני ילדים. הלקוחה אמרה לי שעבורה הבית הוא הגשמת חלום ושהיא רוצה בית במראה יוקרתי, נקי ואסתטי, אך גם שהבית לא יהיה מנוכר. הדגש העיצובי בפרויקט היה מודרני כשהקונספט המוביל היה מיזוג בין הפנים לחוץ. למשל, החלל שמקשר בין הבריכה לחדר המגורים הוא חלל חשוף שמכניס אור ושמחה הביתה. בדרך כלל כאשר נכנסים לבית לבן יש חשש "ללכלך" אותו, אך בזכות הכנסת אלמנטים חמים הצלחתי להסיר את החשש.
בחלל המגורים תכננתי פינת משפחה אינטימית שאותה עטפתי בצבעים רכים והכנסתי לתוכה חום בעזרת שימוש בעץ. רוב הזמן המשפחה מבלה שם. על פי בקשת בעלת הבית הסלון הגדול שנועד לאורחים עוצב בסגנון שמזכיר לובי של מלון בוטיק. גם בפרויקט הזה רוב האלמנטים נרכשו בסין כולל חיפויים וכלים סניטריים. רק המטבח הוא עבודת נגרות בהזמנה אישית".
כשאנחנו צוללות פנימה לתוככי הפרויקטים חגית מתרגשת כמו בפגישה עם חברים וותיקים. "כאן" חגית מצביעה על תמונה של סלון: "בעלת הבית ביקשה שאתכנן לה בית בסגנון המערב הפרוע, כך שנתתי לעצמי דרור הכנסתי לתוך הבית פרקט ופרטי ריהוט משופשפים שהתכתבו עם גופי תאורה כפריים. תליתי וילונות מיוטה והכנסתי בדים מתחרה, בחדרי האמבטיה הכנסתי ריצוף מאויר למראה אותנטי. קניתי ספרי "מערבונים" ואפילו מצאתי בשוק הפשפשים שעון מתאים שישלים את פנטזיית המערב הפרוע".
ואיזה פרויקט הכי טלטל אותך?
"עצבתי בית עבור לקוח שאשתו נפטרה והוא נשאר עם ארבעת ילדיו. הוא ביקש שאכניס אור וסדר לבית שהיה עמוס במיוחד. ארבעה שבתות בליתי עמו רק כדי לפנות דברים מהמטבח ולסדר אותו. ביחד הצלחנו למצוא מקומות אחסון לכול הדברים שהוא ואשתו צברו במהלך השנים. ללקוח אחר עצבתי מחדש את הבית אחרי שביתו הוצף לחלוטין... קשה לי להחליט... רוב הפרויקטים מרגשים אותי".
מה לדעתך הכי חשוב במערכת היחסים עם הלקוח?
"מה שהכי חשוב זאת אנרגיה טובה, המון סבלנות ולדעת להקשיב באמת ללקוחות. חשוב לי להיות זמינה כמעט 24/7 עבור לקוחותיי משום שאני יודעת שתהליך של שיפוץ ובנייה הוא תהליך לא פשוט גם מבחינה רגשית. אני רוצה להיות זאת שגורמת ללקוחות שלי לעבור את התהליך כחוויה מהנה ושבסופה הם מרגישים שהם הצליחו להגשים את חלומם".