נא לשבת
כיסאות, מושבים מסוגים שונים וחקר הישיבה ככלל, הם מן הנושאים המאתגרים מעצבים בשילוב ערכי הפונקציונאליות והאסתטיקה שהם נדרשים לספק, ובכלל זה עמידות, ארגונומיה, פרופורציות ושימוש חומרי.
Stumps
העברת דימויים מן הטבע אל עבודות עיצוב באמצעות טכנולוגיה, וחקר המשחק בין שליטה לחופש, עומדים בבסיס הפרויקט. סידס, שבחרה בדיגום טבעות העץ לכיסאות עשויים פליז שעיצבה, סרקה והדפיסה אותו, ולאחר מכן צרבה אותו על יריעות הפליז באמצעות טבילה בחומצה. יריעות המתכת כופפו לכדי כסאות, תוך שימור קו מתארו של גדע העץ בשלמותו, כך שכל כיסא מאופיין במופע ייחודי משלו.
עיצוב: שרון סידס, המחלקה לעיצוב תעשייתי, "בצלאל". צילום: עודד אנטמן
HooDoo
פינת ישיבה אופציונאלית בהשראת עולם האגדות, שעיצובה האמורפי נע על קו התפר בין דמיון למציאות, אך טכניקות ייצורה לגמרי שרירות וקיימות. הפינה מורכבת מגוש רך וקשה המתפתח לסיבים הנפרשים על הרצפה כעין שטיח, שולחן/ מגשון מותאם לתנוחת הישיבה, וגוף תאורה שעיצובו כולל גם חלל אחסון.
עיצוב: לנה גלוזברג, המחלקה לעיצוב תעשייתי, סמינר הקיבוצים. צילום: שחר פליישמן.
כיסא בי"ס
הפרויקט של בעז כ"ץ מציע כיסא בי"ס קלאסי הניתן להרכבה עצמית ובכך משתף את התלמיד בחוויית בנייתו. הכיסא, העשוי משילוב של עץ ופלסטיק צבעוני, מגיע כערכה ב-3 גדלים שונים, מתחת למושב מותקן מדף אחסון שאף מספק חוזק מבני, והרכבתו מתבצעת באמצעות מפתח הנמצא ברשות המורה או השרת.
עיצוב: בעז כ"ץ, המחלקה לעיצוב תעשייתי, "שנקר". צילום: תמי דהן
דואט מסורתי מודרני
סדרת רהיטי הישיבה שעיצבה הדר צוקרמן, אוצרת בתוכה טכניקת קליעה אתיופית כתוכן אמנותי מסורתי, ומשלבת אותו עם טכנולוגיה מודרנית. הסדרה כוללת כסא, כורסא ושרפרפים שעיצובם בוחן את טכניקת עבודת היד המסורתית בעזרת מניפולציות שבוצעו במבנה ובחיבור עם חומרים נוספים. הפרויקט, שנעשה בשיתוף פעולה עם קבוצת אמניות אתיופיות במרכז "אהטה" בקריית גת, המעודד יצירה מקורית ומקומית, נושא גם גון חברתי ונועד להרחיב את קו המוצרים של הקבוצה לכדי עיצוב מודרני המשמר בתוכו את ההקשר המסורתי.
עיצוב: הדר צוקרמן, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT, מכון טכנולוגי חולון. צילום: רונן טופרברג
געגועים לטבע
כן, אפשר לשמור על קשר עם הטבע, החקלאות ועבודת האדמה גם בבית, גם בכרך הסואן
דבורה מקיימת ToBee
תופעת היעלמות הדבורים בעולם מדאיגה ומאיימת על המין האנושי, שכמעט מחצית מהמזון שהוא צורך תלויה ישירות בהאבקה של דבורת הדבש. תופעת ההיעלמות מיוחסת לאדם, שידוע אף בפחד קמאי מדבורים, ומטרת הפרויקט היא לפתור כל זאת דרך "קירוב לבבות"- לשנות את היחס לדבורים ע"י הפיכתן לסוג של "חיות מחמד": עיצוב חדש המוצע לכוורת ולציוד הנדרש לגידול דבורים מפשט את העיסוק בכוורנות, עד כדי הפיכתו לתחביב ביתי המאפשר לציבור רחב יותר להיחשף אליו, ובתוך כך לשנות את התפיסה לגבי הדבורים ולהפנים את חשיבותן כגורם מכריע בהמשך קיומו של האדם.
עיצוב: לביא בר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, "בצלאל". צילום: עודד אנטמן
GROW SOMETHING
כלי עבודה לחקלאות אורבאנית, המחברים סגנון ואסתטיקה עכשווית עם ערכי הפשטות והענווה הגלומים בגינון ובעבודת אדמה. עיצוב הכלים משמר זיקה לצורניות ולחומריות הקלאסית המוכרת, אך מעניק להם פרשנות מהוקצעת המתאימה להוויה העירונית ולאחסון בבית.
עיצוב: דורון לבנה, המחלקה לעיצוב תעשייתי, "שנקר". צילום: תמי דהן
מזווית אחרת
מוצרים טריוויאליים, בעלי צורה מובהקת ונוכחות ברורה בסביבת היומיום, עוטים לבוש חדש.
Adoor
Adoor מציע תנועה חדשה לפעולת הדלת: היפוך ב-180 מעלות, כך שהפאה החיצונית פונה אל חלל הפנים והידית ה"עוברת" עם המשתמש אל הצד השני, מותירה משטח חלק. באורח זה לא ניתן לפתוח את הדלת מבחוץ וכן מושג חיסכון במקום. מטבע הדברים הדלת מתאימה לחללים אינטימיים, כאשר שימוש בחומרים, שקיפויות וצבעים שונים יכול להעיד על היותם פנויים/תפוסים.
עיצוב: הדר גורליק, המחלקה לעיצוב תעשייתי, "שנקר". צילום: תמי דהן
UNO
שיקום מי שלא מכיר את המטריה המתהפכת כלפי מעלה ברוח החורף. המטריה המוצעת נועדה, בין היתר, לספק מענה לתופעה המטרידה, ובוחנת מחדש את האייקון המוכר, מרגע לידתו, דרך אופן נשיאתו ועד לחיים שלאחר השימוש, ומחזורו לאותו מעגל של חיי המוצר. המטרייה עוצבה מפוליפרופילן בלבד, כאשר ע"י פישוט המרכיבים, צמצום מספרם באמצעות שילוב מנגנון הצירים כחלק אינטגראלי, ושימוש בקיפולי אוריגמי, נוצרה מטריה מסוג חדש, שאף ניתנת למחזור ולשימוש מחדש באמצעות גריסה פשוטה.
עיצוב: עמית רן, המחלקה לעיצוב תעשייתי, "בצלאל". צילום: עודד אנטמן
Google 80.92%
הכסא הינו אחד מסדרה של שלושה פריטים שעוצבו במסגרת הפרויקט ש שחקר את השפעת המדיה על החברה והתרבות בכלל, ועל מעצבים בפרט. עיצוב הכיסא נוצר והתקבל על סמך תשובות שקיבלה כהן מגוגל על שאילתות ששיגרה, תוך יצירת תהליך חדש המשקף את מידת עיצוב התודעה ע"י השימוש במנוע החיפוש.
עיצוב: צפנת כהן, המחלקה לעיצוב תעשייתי מכליל, מכללת הדסה.
!Puff
חקירה ופיתוח של טכנולוגיית ניפוח נירוסטה, הניבה סדרת פריטי ריהוט שטחים, ובכלל זה שרפרפים, אשר לאחר הניפוח קיבלו חוזק מבני, פונקציה וחיות.
עיצוב: מורן ברומפר, המחלקה לעיצוב תעשייתי מכליל, מכללת "הדסה"
מבשלים עיצובים
חשבתם שעבודת המטבח נועדה רק להפקת תבשילים ומטעמים? אז חשבתם...
שירת העשבים
סדרת קערות מעשבים מעובדים, לוקחת את העשבים השוטים המטרידים כל בעל גינה, ומביאה אותם לקצה שונה בתכלית כשהיא מייצרת מהם סדרת קערות. הפרויקט המחקרי עוסק בעיבוד העשבים השוטים, תוך שימור האסתטיקה והאופי הטבעי שלהם, כאשר ראשיתו של התהליך כוללת פעולות "מטבחיות" לכל דבר כהשריה, בישול וסחיטה. שלביו הבאים כבר פחות קולינאריים: גריסה, כבישה בתבנית, חיתוך בלייזר ותפירה. החומר המתקבל הינו קל להפליא, והקערות המעוצבות תוך שימוש בו שונות זו מזו.
עיצוב: רונה מייק, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT, מכון טכנולוגי חולון. צילום: רונן טופרברג
cooKit
כמה פעמים פתחתם את הסיר בבית וראיתם שרפרף?! עירית גרומי כהן, שואלת וגם מספקת את ההסבר לרעיון שנולד מתוך רצון להפוך את סביבת הבית המוכרת והטבעית למעין מפעל תעשייתי יצרני. הפרויקט חקר פוטנציאל של מכשירים ביתיים ביחס לחומרים זרים להם, וגילה שייצור קלקר (פוליסטירן) מתבצע בטכנולוגית קיטור, כאשר רתיחה גורמת לכדוריותיו הגולמיות להתנפח. הטכנולוגיה הומרה בהרתחה המתבצעת בסיר ביתי, כשהאובייקטים ה"מתבשלים" מגיעים כתבנית בד שטוחה המכילה את גרגירי החומר הגולמיים אשר בזמן הבישול מתגבשים בתוכה לכדי מוצרים פונקציונאליים.
עיצוב: עירית גרומי כהן, המחלקה לעיצוב תעשייתי, "בצלאל". צילום: עודד אנטמן
ויהי אור
ממד האור לעולם מרתק, ולצד היותו גורם המאפשר התמצאות בחשיכה, עבור מעצבים הוא מהווה חומר לכל דבר.
תבניות מתנפחות
בלונים כגופי תאורה צבעוניים בעלי אסתטיקה פיסולית ייחודית, שעיצובם החל כתהליך בדיקת גבולות ויחסי גומלין בין חומר לאובייקט. הגופים, העשויים ממעטפת בלון- לאטקס וסמוסקאט, שהינו פוליאסטר מהיר ייבוש, מיוצרים בתהליך של ניפוח ורוטציה בתוך תבניות לאטקס שנופחו בצורה מבוקרת- חלקן חסומות וחלקן מאפשרות לחומר לעבור ולהתפתח "עצמאית".
עיצוב: עדן אוחנא, המחלקה לעיצוב תעשייתי, מכון אבני. צילום: יקיר פולק
Delight
חומרים: ניטינול, סיבי פחמן, פליז, אלומיניום, עץ.
לנוכח עולם מוצרים ההופך דיגיטלי ומהיר בעוד הקשר והמפגש עימם הופכים דו-ממדיים, בחר עידו מוהר לייצר חוויה אחרת, ישנה-חדשה. גוף התאורה שעיצב עשוי ניטינול, מתכת "חכמה", המשמשת בדרך כלל בתעשיית החלל ובמוצרים רפואיים מיוחדים, ומאפשרת תנועה אורגנית-אוטונומית. כתוצר של השימוש בחומר הופך כל אחד מהאובייקטים לגוף תאורה מתפקד המייצר את התנועה, ואגב כך גם את החוויה.
עיצוב: עידו מוהר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, "בצלאל". צילום: עודד אנטמן
Pop up lighting
Pop up lighting – הן מנורות לילה שעוצבו בהשראת ספרי פופ- אפ. חקירת הספרים הובילה את חן ביקובסקי לעצב סדרה של שלוש מנורות לילה מפתיעות, שהפעלתן נעשית בהזזת לשונית, הגורמת להשתנות מופען ולהופעת הילת אור ודימוי קסום הנוצר מהמשחק בינה לבין המכאניקה: איל וטווס התלויים על הקיר, וינשוף הניצב על שידה.
עיצוב: חן ביקובסקי, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT מכון טכנולוגי חולון.