כדורי נייר מקומטים ביד חופשית שזורים על חוטי דיג דקיקים המשתלשלים מהתקרה וממלאים את החלל בנוכחותם; הבלחות אור המופיעות ונעלמות במרחב לצד מסרים טקסטואליים ה"רצים" על משטחיו; יד כותבת נמרצות כפריים ראשון בסרטון וידיאו – שלושה מדיומים שרקמו את Fcity, מיצב שיצרה האדריכלית-אמנית תגית כלימור ואשר אותו אצרה דניאלה טלמור. בסיסו הרעיוני של המיצב, שהוצג בבית האמנים בתל אביב תוך שילוב תלת ממד, וידאו ומולטימדיה, בחן את המפגש של העיר הפיזית והאנשים החיים בה עם מערכות קשרים מקוונות, כשמהותו מקופלת כבר בשמו- האות F , בנאמנות גראפית ללוגו של הרשת החברתית "פייסבוק" כמייצגת את המרחב המקוון, וה- City, העיר, המרחב הפיזי.
טקסטים רצים שהוקרנו על משטחי החלל
אורבניזציה, קשרים, תקשורת, מסר, מילים, פרט וקולקטיב, גלוי וכמוס, פיזי ווירטואלי, קצב ודינמיות, עומק ורדידות, זהות ואנונימיות, הם רק חלק ממארג הרבדים שנשזר במיצב- מארג רב פנים והיבטים שנבחן ע"י כלימור תוך התכתבות עם טקסטים רלוונטיים של חורחה לואיס בורחס ואיטלו קלוינו, ותורגם לתמונת מצב של תקשורת בעידן "מרושת/מקוון". Fcity לא ביקש להביע עמדה כזו או אחרת, אלא ללכוד ולזקק את רזי התהליך שעברו/עוברות החברה והתקשורת לגווניה השונים- אישית, חברתית ותרבותית- להעלות היבטים הכרוכים בו ולהציף סוגיות העולות ממנו.
את העיר, המרחב הפיזי- ציבורי שכה מוכר לה מעשייתה האדריכלית, ואשר בו, בניגוד לרשת, מתרחשים מפגשים אמיתיים, המירה כלימור במרחב אורבאני מדומה- סביבה עירונית אבסטרקטית, צפופה ואינטנסיבית, כרקע להתנהלות תקשורתית חדשה שרוחשת בה, ולמעשה, בחיים. ה"עיר" על בנייניה הגבוהים, נרקמה כרשת מחוטי הדיג המשתלשלים מהתקרה כשלאורכם שזורים כדורי נייר מקומטים - פלטי מחשב משומשים המסמלים את היעדר הממד האישי שנושא עמו כתב יד, את מוגבלות תוכנם שהינו רלוונטי אך ורק לקורא/כותב ספציפי ובזמן נתון, כמו גם את תפיסת עולמה של כלימור הדוגלת בערכי קיימות.
את הממד האנושי, המשתמשים, ייצגו הארה אקראית של נקודות ברשת, ואת אופייה הדואלי של המציאות התקשורתית החדשה הבלחות אור חמקמקות שהופיעו ונעלמו חליפות, כשהן ממחישות התקשרות שטחית המושתתת על מהירות, קודים ומסרים קצרים ההופכים אותה לבעלת יכולת הכלה מוגבלת, ובה בעת כזו המאפשרת לחצות את המרחב הפיזי-תרבותי. מרחב זה יוצג גם באמצעות טקסטים "רצים" שהוקרנו על משטחי החלל (רצפה וקירות), ואשר לצד ההבזקים והבלחות האור רקמו התרחשות דינאמית מאד דוגמת זו המאפיינת את רשתות והתקשורת המקוונת. בעוד המיצב התייחס לחיבור בין העיר למרחב הווירטואלי, סרטון הוידאו שהוקרן במסגרתו התייחס למעבר מתקשורת ישירה ואישית לשיח חדש שנוצר בעידן הרשתות החברתיות ולמעבר מהממשי לווירטואלי- לחיי המרחב הדיגיטאלי שהרחיב את טווח אפשרויות הבחירה של הפרט לייצג/לחשוף את עצמו ולנוע בין קצוות.
המיצב המרשים לא היה "גיחתה" האמנותית הראשונה של כלימור, שבשנים האחרונות, לדבריה, כבר חצתה "פה ושם" את הקווים מהצד המתעניין של שוחרת אמנות לזה היוצר אותה. את שלושת המדיומים שהרכיבו את המיצב, השלים קטלוג יפהפה בו קיבצה כלימור את הגיגיה בנושא, לצד סקיצות וצילומים. הטקסטים בוחנים את הנושא על מכלול רבדיו בעומק רגשי ואינטלקטואלי- לעתים מערערים ומעלים ספקות, לעתים רושמים "נקודות זכות", ויותר מכל מישירים מבט אל מציאות תקשורתית הטווה את החיים העכשוויים.
מתוך מדור יוצרים ומעצבים "Fcity". מגזין 122, ינואר-פברואר 2012