The Energy Collection
Marjan van Aubel, זכתה במקום הראשון בתחרות על קולקציית האנרגיה שעיצבה, ואשר בבסיסו עמדה השאלה "תארו מה היה לו כל אובייקט היה פועל כתא סולארי?" כך, בקולקציה החדשנית שעיצבה כל אובייקט יומיומי שמצוי בבית הופך להיות חומר שיודע לאגור אנרגיה מאור השמש. לצורך העניין, הכוסות שבקולקציה פועלות ללא הפסקה לאגור אנרגיה, בין אם בזמן שאנו שותים מהן ובין אם כשהן עומדות על השולחן. השידה עצמה עוצבה כקולטת וכאוגרת אנרגיה, כשהיא פועלת כבטריה ובצידה ישנה אפשרות להתחבר לחשמל להטענת פלאפון, להפעלת גוף תאורה ועוד.
בכל כוס ישנה שכבה של חומר פוטו וולטאי, כך שתכונות הצבע משמשות ליצירת זרם חשמלי. טכנולוגיה זו פותחה ע"י Michael Graetzel, אשר עיצב תאים פוטו וולטאים בהשראת תהליך הפוטוסינתזה שמתרחש בצמחים- כפי שהכלורופיל הירוק סופג את אנרגיית השמש, כך גם צבעי הכוס עושים זאת. Graetzel השתמש בשכבה עשויה מתחמוצת טיטניום טבולה בצבעים רגישים לאור, שמקורם במיצוי חומרים אורגניים (למשל אוכמניות או תרד), וגילה שצבעים אלו פולטים אלקטרונים בחשיפה לאור. בעיצוב הכלים, צד אחד של הזכוכית הוא חיובי, השני שלילי, וכאשר התא נחשף לאור הצבע מעביר את האלקטרון לתחמוצת הטיטניום ומשתחרר כזרם חשמלי. השוני בצבעוניות משמעותו שוני בתכונות- לכל צבע אורך גל שונה וכל צבע קולט זרמים שונים בהתאם.
קולקציית הזכוכית הנהנית מאור השמש כמקור אנרגיה מתחדש, יכולה לאגור אותה גם מאור מפוזר ולא רק מקרניים הפוגעות ישירות בחומר. עובדה זו הופכת את הכלים ליעילים באופן משמעותי לשימוש בתוך הבית, להבדיל מהתאים הסולארים המוכרים.
www.marjanvanaubel.com
Sheaves
חיתוך של קנים ופשתן היה בעבר מנהג קבוע בפארק הלאומי ההולנדי Biesbosch, המעצב Steven Banken השיב את המנהג לתחייה ע"י שימוש מינימליסטי בחומר וצורה. Banken החזיר את עטרת הקראפט והפיח בה חיים מודרניים המתאימים לתקופה- הקנים שנחתכו מעובדים לכדי ספסלי ישיבה מאוגדים ע"י חבקי מתכת צרים ומתאימים לשמש בעונת הקיץ. המעגליות שנוצרת כאן היא פיוטית על גבול האידילית- הקנים נקצצים כחומרי גלם לייצור ספסלים קיציים לעוברים ושבים, במהלך הסתיו החומר האורגני שמתכווץ משמש מחסה לבע"ח מקומיים או כקן לציפורים, ולבסוף הוא ומתכלה חזרה לטבעו המקומי וחוזר חלילה.
www.stevenbanken.nl
'6:1' and 'Ceramic Paint / Collection Cornwall'
הייצור המסורתי של הפורצלן הלבן כרוך בזיהום סביבתי לא קטן: ייצור קילו אחד של פורצלן מייצר שש קילו פסולת ופגיעה בחומר יקר הנכרה מתוך האדמה. תוצר הלוואי של ייצור הפורצלן אינו מנוצל לתעשיית הקרמיקה, ולמרות זאת, היוצרת kirstie Van Noortהחליטה לעשות בו שימוש. 6:1 הוא היחס בין האובייקטים העשויים מתוצרי הפסולת לבין החומר הנקי- על כל שישה כלים העשויים מפסולת הייצור של תעשיית הפורצלן, היא עיצבה כלי אחד מפורצלן נקי ובתול. מאחר ולכל מחצבת פורצלן יש הרכב אדמה שונה והחומר נאסף מארבע מחצבות שונות, גווני הקולקציה והטקסטורות שלה משתנים.
בנוסף, דרך התייחסות לחומר כאל צבע, כמו גם ע"י שימוש בחימר ובפורצלן המוכר לצד בדיל ונחושת ליצירת הבסיסים, פיתחה Van Noort סקלת צבעים בת 108 גוונים, בדומה לתהליך הייצור שהיה נהוג בעבר היא ייבשה וגרסה את החומרי לאבקות, אשר דוללו במים וגובשו לכדי צבעים, כאשר כל התהליך תועד בספר ובקופסת דוגמאות מוחשית.
www.kirstievannoort.nl
Noorderparkbar - 100% reuse
כל חומרי הבניין של בית הקפה-בר Noorderparkbar, הממוקם בפארק Noorderpark שבצפון אמסטרדם, עשויים מחומרים ממחוזרים משוק יד שנייה המקומי והמקוון (marktplaats.nl) . החומרים לבניית הבר נרכשו ממאה אנשים פרטיים ומספר בתי מסחר קטנים. אופן עיצוב החלל נבע מהחומרים אשר נבחרו ונקנו בשוק, ובאמצעותם, למעשה, הוכתב העיצוב במהלך העבודה. חומרי הגלם היו שלוש יחידות קונסטרוקטיביות שיועדו לבית חולים זמני בעבר, כ-42 חלונות, כמה אלפי מטר של עצים מפירוקים, 55 ליטר של צבע, שני שירותים, אוסף אריחי קרמיקה ועוד. כל אחד מהחומרים השונים הגיע עם מטען היסטורי משלו. כך, למשל, הקירות הפנימיים של הבר נבנו מעץ אשר שימש במקור כקונסטרוקציה של קופסת הובלה לייצוא קרטוני חלב למילוי מכונות מסין להולנד, חלקי העץ הממוקמים מעל המרפסת פוחמו בשיטה יפנית עתיקה המכונה shou sugi ban ומעניקה לעץ עמידות גבוהה יותר מפני תנאי מזג האוויר, ועוד.
מעבר לעיצוב בית הקפה, הפכו המעצבים והאדריכלים של סטודיו Bureau SLA ו- Overtreders W גם ליזמים של הקמתו, מגייסי הכספים, הסוחרים ובוני הפרויקט. למביני השפה ההולנדית, נפתח אתר אינטרנט hetkomtaltijdgoed.nl המרכז את כל הסיפורים של הספקים העומדים מאחורי חומרי הבניין של המקום, של תהליך הבנייה מנקודות מבט שונות, סיפורים על הוויית המקום ועוד.
www.overtreders-w.nl
www.bureausla.nl