המדור הזה מוקדש לUpcycling, מונח שמשמעו העלאת ערכו של חומר/ מוצר בתהליך מחזורו. עקב עלייה עקבית במחירי חומרי גלם ובזכות מודעות סביבתית עולה, צצים יותר ויותר פרויקטים שעניינם ייצור חכם יותר, וניצול משאבים טוב יותר מתוך הבנה עמוקה יותר של יתרונות הקיימות.
Decafe
הכל התחיל ממחשבה שחלפה בראשי בזמן שתיית קפה הבוקר –מה, והאם בכלל, נעשה עם פולי קפה טחונים משומשים מבחינה עיצובית. המחשבה הזאת הובילה לחיפוש ברשת, שמיד חשפה את הפרויקט החדש והמרענן של ראול לאורי "Decafe".
לאורי הציג את החומר החדש יחד עם מוצרים שונים שחיבר לחומר- גוף תאורה וקערות מטבח, וזכה במקום הראשון בפרס Salon Satellite Award 2012 בתערוכת העיצוב האחרונה במילאנו, לאות הוקרה על תהליך העיצוב, המחקר והניסויים עם חומר מתכלה וממוחזר.
לאורי מספר שהתמריץ הראשוני שלו לפיתוח החומר היה לייצר חומר/מוצר בר קיימא. שימוש חוזר בחומר שנצרך באופן שגרתי ובכמויות גדולות יכול להשפיע על הקהילה ולהעלות את המודעות למחזור, ואכן, איכות ה Upcycling של Decafe מגלה את הפוטנציאל הטמון בניצול חכם של משאבים וחומרי גלם יקרים.
החומר, המורכב מפולי קפה טחונים ומדבק מיוחד ידידותי לסביבה, נדחס בחום ולחץ לתוך תבנית אלומיניום ולאחר מכן עובר גימור סופי. שיטת ייצור החומר תוכננה בהשראת טכניקות קולינריות מסורתיות, ולאחר שנתיים של תהליך פיתוח הוא כבר מעוגן פטנט והגיע לרמת ייצור. בשנים הבאות, לדבריו, לאורי מתכנן להמשיך ולפתח את החומר בתקווה להעביר את הטכנולוגיה לייצור מסחרי.
מעבר ליתרונותיו הסביבתיים הבולטים, החומר ניחן ברמת אסתטיקה גבוהה החל ממראהו החם, דרך הריח שמופץ ועד מגעו החושני.
Dolomite Construction Table
הדולומיט הינו סלע משקע המשמש רבות בתעשיית הבנייה, החל מאריחי חיפוי וריצוף דרך אגרגטים לייצור בטון ואספלט. כמו כן, ניתן למצוא את החומר במקומות בהם יש צורך במגנזיום כמו בתעשיית הקרמיקה, הזכוכית, החקלאות ועוד.
תהליך הייצור של אבן מתבצע לרוב בשיטת ניפוץ הסלע. החתיכות הגדולות מועברות לחיתוך ופריסה, ושאר הסלע המרוסק מוסע דרך מגרסות ונפות ליצירת אבנים בגדלי גרגר שונים עד כדי תצורת אבקה. במהלך החציבה של סלע הדולומיט נותרות "שאריות" רבות: משטחים שהם גדולים ומרשימים אך מאחר ואינם מיושרים ובעלי קצוות מחודדים, הם לרוב מרוסקים ומועברים לתעשיות השונות להמשך טיפול. היתרון כאן הוא מאוד פשוט, ככל שהחומר פחות מעובד, נצרכת פחות אנרגיה ופחות זיהום שנגרם כפועל יוצא מייצורו.
כאן נכנסים לתמונה המעצב Paul Heijnen ושיתוף הפעולה שלו עם Kurt Baumgartner מקים פלטפורמת העיצוב COUNTDOWN. Heijnen זיהה את חתיכות הדולומיט, שאריות מסלע אליפטי גדול והצליח לראות את הפוטנציאל של החומר כמשטח לשולחן מעוצב: הוא החליט להעלות את ערכן של החתיכות השבורות ע"י קיבוען על גבי ארבע רגליים קונסטרוקטיביות עשויות פלדה תעשייתית צבועה.
השלב הבא בתכנון השולחן היה פיתוח רגליים קלות משקל מסיבי קרבון ושרף אפוקסי בכדי ליצור את הניגוד והמתח בין קלות ושבריריות לבין כובד ומסיביות כפי שהגדיר זאת "באופן שהרגליים הקלילות יצרו תחושה בה האבן רוצה לרחף בדומה לבלון מאוד כבד"
מיס סיסי מתכלה
בשנת 1991 עיצב פיליפ סטארק את מנורת השולחן מיס סיסי שהפכה לקלאסיקה המיוצרת עד היום. 21 שנה אחרי, העיצוב של מיס סיסי מקבל אדפטציה אחרת בזכות החומר המהפכני בו החליטה חברת FLOS להשתמש. בשיתוף פעולה עם חברת Bio-On האיטלקית פיתחה החברה דגם מתכלה של המנורה, אשר הופך אותה למוצר הראשון המיוצר מ- PHA, או בשם המלא - Polyhydroxyalkanoates , שהינו פלסטיק ביולוגי העשוי מ-100% חומר טבעי במקום החומר המוכר PC פוליקרבונט, שמקורו בדלקים פוסיליים.
PHA פלסטיק עשוי מפסולת חקלאית דוגמת סלק, וקני סוכר, ולכן אינו מהווה איום על מעגל התזונה, דהיינו- שטחי חקלאות המיועדים לייצור חומרים ואנרגיה במקום לייצור מזון. החומר אינו דורש שימוש בממסים אורגניים, ומתכלה לחלוטין באדמה או במים. החומר מיוצר באופן תעשייתי ומאחד את הצורך בייצור המוני יחד עם חשיבה סביבתית, ומעבר ליישומו כגוף תאורה, הוא מיועד לתעשיית האריזות, עיצוב, ביגוד ורכב. החומר מיועד לטכנולוגיות מסוג הזרקה, שיחול (אקסטרוזיה) ומסוגל להחליף פלסטיק סינתטי מסוג פוליקרבונט, פוליאתילן, פוליפרופילן, PET ועוד.
מתוך מדור 'קל וחומר'. גליון 125, יולי - אוגוסט 2012