לא מעט מסרטי המתח הראויים לשמם כוללים סצנת אמבטיה: הגיבור / גיבורה אוחזים גביע שמפניה ביד ושרויים בשלווה סטואית בתוך אמבט קצף מפנק מוקף נרות רומנטיים עד שאקדחו / סכינו של הנבל חודר כך פתאום למסך ומנפץ את הסיטואציה האולטימטיבית. אין ספק, הדיסוננס העצום בין שלוותה של החוויה האינטימית לבין האקט האלים עושה את שלו בקרב הצופים, למרות היותו צפוי מראש אחרי שצבר קילומטראז' מכובד בתעשיית הקולנוע. גם דפי ההיסטוריה יודעים לספר לא מעט סיפורי אמבט. למשל, את קריאת האאורקה המפורסמת שלו, קרא ארכימדס כשנכנס לטבול באמבט במטרה להתרכז בפתרון "בעיית הכתר" של המלך והביא אגב כך לעולם את חוק העילוי; בת שבע שבתה את לב דוד כשרחצה על גג ביתה; קליאופטרה נהגה לטבול באמבט חלב כדרך לשמירת צחות עורה, ועוד ועוד.
רחצה באמבטיה היא במידה רבה עניין של תרבות וגיאוגרפיה, וכך גם המנהגים הכרוכים בה משתנים ממקום למקום, אך כולם חולקים מכנה משותף המייחס לפעולה הרבה מעבר לניקיון הגוף והיגיינה פיזית - רחצה באמבט נתפסת כדרך להיטהרות וזיכוך הנפש וכאקט מפנק שמסב הנאה ועינוג. ולא צריך להרחיק לכת: ביהדות, למשל, אסורה הרחצה על אבלים בדיוק מהטעם התופס אותה כהנאה שאינה ראויה לשרויים באבל, ומנגד, רחצה לקראת שבת הינה פעולה מתבקשת על מנת לטהר את הגוף והנפש לקראת הקדושה.
במרחב שנפרש בין איכויות המרגוע של אמבט לבין מודעות גוברת לתרבות עיצוב ולסגנון חיים, השתנתה גם הסמנטיקה, וחדר האמבטיה ה"ענייני" של פעם הפך לחדר רחצה - חלל סטייליסטי ומשודרג, מעוז של טכנולוגיות מתקדמות המכיל מיני טובין מעוצבים לעילא ולעילא. קיומו כבר אינו בבחינת חלל פונקציונאלי שנועד לרחצה בלבד, אלא מרחב מעוצב ואסתטי שנועד לספק "פאוזה" פרטית-אינטימית, פסק זמן של שלווה והתרגעות שכולנו זקוקים לו. עם זאת, המוקד הדומיננטי בחלל הרחצה הוא עדיין האמבט, האובייקט שהמילון (מילון ספיר) מגדירו כ"גיגית גדולה להתרחץ בה", והאמת היא שקשה לקשר בין הזירה הרוחשת בתחום האמבטיות למושג ארכאי משהו כמו גיגית. שכן כמו כל מוצר בסביבת החיים של המאה ה-21, כך גם אותה "גיגית גדולה" מאתגרת מעצבים וחברות יצרניות, והתוצאה היא היצע עשיר המגלם שלל פרשנויות חדשניות בחומר וצורה, לצד מטרה ברורה לספק ערכי נוחות ואסתטיקה למשתמשים. כך, למשל, לצד הפח המגולוון שמצופה באמייל והחומרים האקריליים השונים שרווחו ועדיין רווחים בייצור אמבטיות "רגילות", ניתן למצוא אמבטיות עשויות מעץ, אבן ושיש, קוריאן או חומרים סינטטיים דוגמתו, פלסטיק, זכוכית, מתכות כנחושת, אלומיניום נירוסטה ואפילו ברזל יצוק, מצופות עור או מעוטרות באבני סברובסקי, כאשר קווי העיצוב מקיפים כמעט כל סגנון וכל צורה הנדסית קיימת. ל"מתרחצים בעם" מוצעות אמבטיות פינתיות ופינתיות למחצה, אמבטיות זוגיות, כאלה שבתוכן משולב מושב קבוע לנוחות המשתמשים, אמבטיות עיסוי או אמבטיות שניצבות על רגליים כאובייקט עצמאי בחלל. בהמשך לכך, לצד הגון הלבן שאפיין את הכלים הסניטאריים והיום במסגרת העיצוב המינימליסטי כוכבו דורך שוב, קשת הצבעים והמרקמים רחבה ומגוונת, וכמוה גם קשת הגדלים שנעה ממידות סטנדרטיות של 140-160 ס"מ אורך ו-45 ס"מ עומק, עד 60 ס"מ עומק וקטרים/מידות אורך מעבר ל-2 מ', למי שהתברך בחלל גדול שיכול להכילן.
אמבט רבוע שבחזיתו משולבים חללי אחסון נוחים. מודי
ברוח נוסטלגית: אמבט בסגנון עתיק הנוסך נופך רומנטי. מרצפת רחובות
אמבטיה שעיצב פיירו ליסוני על טהרת השימוש בזכוכית עבה. באחת מדפנותיה משולבים מדפי זכוכית נוחים להנחת חפצי טואלטיקה וכד. בופי
העיצוב המאותגר אף לוקח צעד קדימה בניסיון להעניק לאמבט ערך מוסף ולהרחיב את פונקצית השימוש בו מעבר לרחצה בלבד, דוגמת אמבט המעוצב כך שמעטפתו החיצונית מכילה חללי אחסון למגבות, מוצרי טואלטיקה או ספרים, אמבט המאובזר במדף וקולב נוח לתליית מגבת/חלוק, או כזה המצויד במעין גגון לכיסוי, כך שבזמן שהוא אינו בשימוש רחצה הוא יכול לשמש כמשטח פונקציונאלי להנחת חפצים.
לצד האסתטיקה הצורנית מושקעים המשאבים גם לטובת נוחותם המרבית של המשתמשים- אם באיכויות גימור המשוות לפנים האמבט מגע חלק ונעים לגוף הטובל, אם בתכנון ארגונומי מוקפד ומותאם לתנוחת האדם השוכב באמבט, ואם בשימוש בחומרים להם מיוחסות תכונות של לכידת חום, כך שטמפרטורת המים תיוותר נעימה ותאפשר להאריך את חוויית הרחצה.
מתוך מגזין בית ונוי 108: "הגיגית הגדולה - מלכת האמבטיה"
בעוד קהל שוחרי המקלחות המהירות יסתפק מן הסתם באמבט סטנדרטי מעוגן לרצפה מהסיבה הפשוטה ש"טוב/צריך שתהיה אמבטיה בבית", הרי שמי שחייו אינם חיים בלי טבילה יומית, יכול למקסם את החוויה גם באמצעות אופן ההתקנה, בכפוף, כמובן, לגודל החלל העומד לרשותו. ניתן להציב את האמבט על גבי משטח דק מוגבה או על במה בנויה עם מדרגות, כשעצם העלייה משווה לאקט הרחצה נופך מלכותי משהו, ולחלופין להשקיעו בריצוף, כשהירידה אליו מדמה ירידה לבריכה (ו/או למקווה...). קונספט כזה, אגב, הציגו בתערוכת הרהיטים האחרונה במילאנו זוג המעצבים-אדריכלים לודוויקה ורוברטו פלומבה, המתמחים בעיצוב "חוויית רחצה" וחתומים על כמות נכבדה של עיצובי אמבטיות וכלים סניטאריים ככלל. האמבט, שבמקרה זה כבר ניתן לכנותו מיני בריכה, עשוי מגוש הומוגני של חומר סינטטי דמוי שיש המתיישר בקו אחיד ורציף עם הריצוף ללא כל "תפרים", ומאופיין בקווי עיצוב א-סימטריים עם שילוב תאורה במדרגות היורדות אליו. אופציה נוספת היא אמבט בנוי- אמבט שסביבו ובהתאם לגודלו ועיצובו יוצקים בטון, כשבמקרה זה ניתן כמובן "למשוך" את הבנייה אל מעבר למידת האמבט וליצור משטחים בנויים הטובים להנחת חפצי טואלטיקה, פריטי נוי או אפילו עציץ, מדפים, ספסל וכד'. את הבטון, כמו גם את המשטחים, ניתן לחפות בכל חיפוי מבוקש-
אריחים/אריחי פסיפס בכל דיגום רצוי, טיח, ואפילו זכוכית צבעונית, ובכך להעניק לאמבט וסביבתו ערך אישי התואם את יתר פריטי החלל תוך יצירת טוטל לוק. בין המגמות שהתנחלו בשנים האחרונות במחוזותינו יש שמשלבות את האמבט בתוך חדר השינה, ובמקרה זה הסגנון הנבחר יכול להוות תוספת משלימה לעיצובו של החלל. אמבט פריסטנדינג בסגנון רטרו או עתיק למשל, לעולם ישווה לחדר שינה רומנטי תוספת חושנית, ואמבט מודרני נקי קווים ישתלב היטב בחלל שינה מינימליסטי. לחלופין, אפשר לבחור באמבט ששפת עיצובו שונה בתכלית משפת החדר וליצור מוקד של הפתעה ועניין. אם כך ואם אחרת, עגולה, רבועה או בקווים אורגניים רכים; מעץ, פלסטיק או מתכת; שקועה, מוגבהת או "סתם" סטנדרטית- זירת האמבטיות מזמנת מענה לכל סגנון רצוי, ואחת קטנה לסיום: ערמות קצף המזמינות לצלול לתוכן שמנים ריחניים, ישלימו את החוויה ויוציאו אתכם מהטבילה זכים, רגועים, וכן, גם נקיים.
אמבט גדול שחלקו הפנימי עגול ומעטפתו רבועה ובעלת דפנות רחבות המאפשרות להניח עליו חפצים. האמבט מוצע עם מכסה. חזי בנק / טופולסקי