אם בבתי הפאר של מעמדות האצולה והאריסטוקרטיה הכללתו של חדר אוכל ייעודי היא ברורה מאליה, הרי שבארץ היא נדירה מאד, ולבושה המקומי מסתפק בפינת אוכל- פונקציה המככבת בכל בית ישראלי מהוגן, שדייריו נוהגים להתקבץ לארוחות משותפות בימי חג ומועד ובסופי שבוע. מיקומה המקובל בחלל המגורים העכשווי הוא בין המטבח והסלון כדי להבטיח נגישות טובה אל ומהמטבח, ובמקרים שהשטח מאפשר זאת מוקצה לה מקום מוגדר ואינטימי יותר. עיצובה הוא תוצר ישיר של מהותה, וכולל שולחן אוכל וכיסאות, ושוב, במידה והשטח מאפשר, גם אמצעי אחסון ייעודי לכלי הגשה, סרוויסים, מפות וכד'. כך או אחרת, פינת האוכל היא חלק משמעותי בחלל, סוג של מוקד פיסי וחזותי, והאובייקט המרכזי בה הוא מטבע הדברים השולחן. מעבר להיבטים אסתטיים, שולחן פינת האוכל אמור בראש ובראשונה להתאים לגודלו ולאופיו של החלל וכן לשרת את צרכי המשפחה ולהתאים לסגנון החיים שלה. לכן, לפני רכישתו חשוב להגדירם במדויק על מנת שהוא אכן יספק את המענה המבוקש, ולא יהיה סוג של 'פיל לבן' שמקשה על השימוש.
גודל וצורה- עגול, מלבני או מרובע?
החלטה על גודל וצורת השולחן (מלבני, עגול, מרובע) היא לעולם קשה שכן יש להביא בחשבון את גודל החלל, את נוחות ההסבה וכן את תדירות האירוח והיקפו. ללא קשר לשולחן שנבחר חשוב לוודא שהחלל המיועד למיקומו ולמיקום הכיסאות מאפשר הסבה נינוחה ומעברים נוחים סביבו, וכאמור, רצוי שאף תוספת של אמצעי אחסון, ו/או העמדה של שולחן עזר (למשל לבקבוקי השתייה) על מנת להקטין את ריבוי הפריטים עליו.
גודל חלל סביר להכלת שולחן לסעודה של שישה אנשים הוא כ- 240X240 ס"מ, כאשר יש לקח בחשבון גם אופציה להגדלת השולחן, ואז יש צורך בחלל גדול יותר. בנוסף, כדאי לזכור כי ככל שהקונסטרוקציה של השולחן יותר "פשוטה", ללא ריבוי אלמנטים המשתלבים תחתיו ועדיף עם רגליים פנימיות במרכזו, כך גם ההסבה ושילוב הכיסאות סביבו נוחים יותר, ללא נקודות "מתות" או בעיה של "היתקלות" ברגליים וכד'.
שולחן מלבני
שולחן מלבני הוא השכיח והמקובל ביותר בארץ. גודלו של שולחן אוכל מלבני סטנדרטי, המיועד להסבה של שישה אנשים הוא 160X90 ס"מ ולעיתים 160X100 ס"מ. במידת האפשר מומלץ להעדיף רוחב של 100 ס"מ לפחות, על מנת לאפשר עריכת שולחן יעילה המשאירה גם מקום להנחת כלים במרכז. הארכה של שולחן מסוג זה תוסיף בדרך כלל עוד 40 ס"מ מכל צד ותאפשר הסבה של 8-10 אנשים, תלוי במבנה השולחן.
'Armonico', שולחן אוכל של מותג העיצוב האיטלקי Bauline, מאפשר לשנות מידות בצורה קלה ומהירה, מ- 75X125 ס"מ עד ל- 125X175 ס"מ. מתאים גם לסביבת החוץ. 'מילאנו בדינג'.
שולחן מרובע
למרות שההסבה סביב שולחן מלבני נעימה יותר ומאפשרת תקשורת טובה יותר בין היושבים, שולחן אוכל מרובע פחות שכיח משולחן מלבני, מאחר והצבתו דורשת חלל גדול ומרווח יותר. גודל סטנדרטי ומינימאלי של שולחן מרובע, המתאים להסבה של שישה עד שמונה אנשים הוא 125X125 ס"מ.
שולחן עגול
שולחן עגול, למרות שכיחותו הנמוכה, הוא בעצם הדרך הנוחה והיעילה ביותר להסב סביב שולחן. קוטר מינימאלי של 120 ס"מ יאפשר הסבה של שישה אנשים. לשולחן מסוג זה ניתן להוסיף אלמנט 'סוזן העצלה' (ר' מסגרת נפרדת) המאפשר סיבוב המזון בנוחות בין הסועדים.
שולחן אובלי
משטחו מאופיין בשילוב צורני של מלבן ועגול, ובהיעדר פינות הוא מאפשר הסבה גמישה של מספר האנשים סביבו. מסיבה זו, בין היתר, הוא נחשב מתאים במיוחד לחללים צרים.
הגדלה/הקטנה ופתרונות פונקציונאליים
מאחר והמרחב הביתי הממוצע לא תמיד מאפשר העמדה של שולחנות גדולים מאד, הפתרון המאפשר להגדיל את משטחו בעת הצורך הוא יעיל מאד.
מנגנוני הגדלה קיימים במספר אופציות, ובכלל זה עבור משטחי זכוכית, ורצוי מאד שהם יהיו קלים ונוחים לשימוש: משטחים ה"מקופלים" מעל או מתחת לבסיס השולחן, ו"מתיישרים" עם המשטח בדומה לפתיחת ספר; הזזה מרכזית, כאשר בסיס המשטח נע על מסילות ומאמצע השולחן שולפים את היחידות המאריכות-
אחת שתיים או אף יותר, לפי הצורך. שתי האפשרויות משתלבות אינטגראלית בתוך השולחן, ואפשרות נוספת היא משטחים הנשלפים משני קצותיו או פתיחה בצורת מגירה. לחללים קטנים במיוחד, בהם אפילו הצבת שולחן "רגיל" היא בעייתית, מוצעים פתרונות פונקציונאליים חכמים, דוגמת שולחנות סלוניים או
קונסולות הגדלים והופכים לשולחנות פינת אוכל, ואפילו שולחן אוכל המסתיר בחלק פנימי שולחן ביליארד.
שולחן בעיצוב צעיר ועכשווי בפורניר עץ אלון, ומבנה רגליים המקל על שילוב כיסאות ללא נטילת נפח מהחלל. מצויד במנגנון פתיחה קל לתפעול, המאפשר פתיחה מודולארית בשני שלבים ובשני צדי השולחן.
חומרים
מחומר יחיד ועד שילובים מגוונים שולחן אוכל יכול להיות עשוי מחומר אחד, או משילובי חומרים שונים. החומרים השכיחים ביותר הם עץ (גושני-טבעי או צבוע,
או מחופה בפורניר), מתכת (ברזל יצוק, כרום וכד') וזכוכית (בעיקר בכל הנוגע למשטח ולעיתים נדירות גם לגבי הרגליים), ולעיתים נדירות יותר גם אבן, בדרך כלל אבן טבעית דוגמת שיש. הבחירה בחומר כזה או אחר תהיה בדרך כלל תולדה של הסגנון המבוקש, אך חשוב לזכור שלחומריות יש השלכות על גודל ותחזוקה. השולחן צריך לעמוד בעומסים ובתנאים סביבתיים – הן להחזיק את כובד משקלו העצמי (נתון זה חשוב במיוחד כשמדובר על פלטות כבדות מעץ גושני, זכוכית ושיש) והן להתמודד עם ספיגת חומרים שעלולים להישפך עליה וכובד הכלים המונחים עליה.
משטח עץ
משטח עץ גושני מלא בדרך כלל לא יהיה בעל נראות של טביעת אצבעות, אבל הוא רגיש להנחה של כלים חמים, בעל יכולת ספיגה ודורש תחזוקה לאורך זמן, ככל אלמנט העשוי מעץ טבעי. כאשר בוחרים שולחן המורכב מפלטת עץ גושני חשוב להניח מתחת למפת השולחן יריעה סופגת שתצמצם נזקים במידה ונשפך נוזל בעייתי מבחינת כתמים, כמו יין, למשל.
משטח זכוכית
מלבד עניין הטעם האישי של בחירת שולחן שמורכב מפלטת זכוכית, חשוב לוודא שהרגליים (בין אם מעץ ובין אם ממתכת) חזקות מספיק על מנת לשאת את כובד משקלה. זכוכית היא חומר שאינו סופג ולכן יעילה מאוד בכל הקשור לתחזוקה שוטפת ועמידות בפני חומרים, אך מאידך היא שבירה, שריטה ובעלת נראות גבוהה של טביעת אצבעות.
שולחן אוכל בעיצוב J. M. Massaud, בעל רגל בצורת S, עשויה מחומרים מרוכבים בגימור לבן או שחור. משטח עשוי זכוכית. רשת 'הביטאט'.
משטח אבן
לשולחן המורכב מפלטת אבן יש בדרך כלל חסרון מרכזי אחד והוא חוסר האפשרות לשלב מנגנון הרחבה/הקטנה. בנוסף פלטת אבן היא בדרך כבדה מאוד ודורשת רגליים מסיביות על מנת להחזיקו. שולחנות פינת אוכל בדרך כלל אינם עשויים מחומרים אלה, השמורים לעולם ריהוט החוץ. יחד עם זאת, קיימים שולחנות המשלבים חומרים פלסטיים, כאלה ואחרים. שולחנות מסוג זה הם בדרך כלל קלילים וצעירים יותר מבחינה חזותית, קלים לתחזוקה ושימוש, אך יחד עם זאת יש להיזהר בכל הנוגע להנחת כלים חמים.
סגנון ועיצוב
כאשר מדובר על האספקט החזותי כמובן שיש אינספור אפשרויות וגיוונים. חומריות השולחן והכיסאות הנלווים אליו בשילוב הצורה, ייצרו את סגנון השולחן המבוקש. את זה ניתן להתאים לסגנון ולשפה העיצובית השולטים בחלל, ולחלופין דווקא לחרוג מהם להדגשת אזור בעל שפה חזותית משל עצמו. לדוגמה – בית המעוצב בקווים נקיים, פלטת צבעים שקטה וחומריות של זכוכית ובטון, יוכל להכיל באורח מעניין דווקא פינת אוכל מהודרת, מעץ מלא, עם גוף תאורה קישוטי מעליו. בכל מקרה, הבחירה בסגנון- מודרני, עתיק, כפרי, שאבי-שיק, אורבאני, צעיר וכד', היא עניין של טעם ותקציב אישיים שכן כל מגוון הסגנונות, בטווחי מחירים שונים קיימים כיום בעולם פינות האוכל.
שולחן עץ טבעי בקווים אלגנטיים וקלאסיים, של בית העיצוב האיטלקי 'CasaMilano'. 'פנטהאוז רהיטים'.
שולחן עשוי מתכת צבועה באפוקסי, ארוך במיוחד – 3 מ' אורך. עיצוב: יפרח בן צבי בשיתוף אדריכלית רונית טל. 'יפרח בן צבי'.
קארה דיזיין – שולחן פינת אוכל בסגנון אתני בצבעוניות מודגשת ומשולב באיורי צבע.