כשאדם עומד במטבח ביתו, סיטואציה טריוויאלית של חיי יום-יום, קשה להניח שהוא מתעמק באופן בו ייצרו את יחידותיו השונות, או בהיבטים טכניים וטכנולוגיים הכרוכים בכך. אבל האמת היא שעולם ומלואו מסתתרים מאחורי מה שאנו רואים כמוצרים מוגמרים ומפתים באולמות התצוגה. הזדמנות להעיף מבט אל מאחורי הקלעים של ייצור מטבחים ולעמוד על הדרך בה מטבח בא לעולם, נקרתה לכותבת שורות אלה בעת ביקור בחברת מטבחי "מילה" Miele, העתידים "לעשות עלייה" לארץ בחודש הקרוב.
ראשית הדיסוננס - כל המטען האסוציאטיבי שכרוך במושגים כייצור ותעשייה, מתפוגג נוכח אווירת הפסטורליה והגן המטופח להפליא שסובב את המפעל, השוכן באזור וספליה, אזור ציורי ירוק בצפון מערב גרמניה בקרבה יחסית לגבול עם הולנד. שטחו העצום משתרע על פני 2 ק"מ ויותר, אך לוקח זמן עד שנתקלים כאן בדמות אנושית, שכן אולמות הענק נשלטים ע"י רובוטיקה ומיכון ממוחשב, וכל תהליכי חיתוך הלוחות, חירורם וכד', מתבצעים ללא מגע יד אדם, למעט חיבור אלמנטים כידיות, שאינו ניתן לביצוע ממוכן. "התחנה" היחידה בה כן ניתן לראות עובדים בשר ודם מתערבים בפס הייצור עצמו, מפתיעה במהותה האינטימית משהו, ובעצם קיומה באולם "רובוטי" ורב עוצמה כמו זה בו אנו נמצאים: הלוחות המגיחים ממכונה בתום תהליך חריצה שמתבצע בהם, זוכים ל"ליטוף" ידני אוהב שנועד לוודא שהינם נקיים וברים, חפים מכל שארית או שבב שחלילה דבקו בהם. עובדה זו היא אולי תמצית הווייתה של החברה, שפעילותה משלבת נפח ייצור המוני ומהות של "בוטיק" - המטבחים מיוצרים בתפירה אישית (אינם קיימים כיחידות סטנדרטיות), וכל מרכיב בהם, קטן כגדול, נושא עליו תווית ברקוד, כסוג של תעודת זהות בה מופיעים פרטיו, שלב הטיפול בו, תפקידו ביחידה הספציפית של המטבח הספציפי וכיו"ב.
תהליך ייצור היחידות מתבצע בטכנולוגיה ייחודית ובלעדית לחברה - שיטת "קיפול" המנצלת לוח אחד לבניית יחידה שלמה ואינה דורשת כל שימוש במחברים: הלוחות המשמשים לבנייתן היחידות מוכנסים למסוע ומחורצים לסימון מיקומי הקיפול, שנקבעים בהתאם לסוג היחידה ולמידותיה המבוקשות. לאחר מכן מוזרקת לאותם חריצי סימון למינציה נוזלית המעניקה ללוחות את הגמישות שמאפשרת לקפלם, והזרקה נוספת של דבקים מיוחדים מתעשיית המטוסים לתוך "תעלות" שהתקבלו בחריצת גרונג מעניקה ליחידה המקופלת איטום מוחלט, חוזק ועמידות רבת שנים. יחידות הבסיס זהות באיכותן, ומעבר לכך השמים הם כמעט הגבול באפשרויות התפירה האישית: פרזול מתוחכם, אביזרי חשמל נשלפים, שילוב תאורת לד בגוונים מתחלפים, מבחר משטחים, סוגי גימורים שונים ועוד. תהליך הצביעה הוא סיפור בפני עצמו, האורך מינימום 11 שבועות לדרגת הצביעה ה"פשוטה" ביותר, ומשך זמן ארוך יותר לגימורים יוקרתיים, עם מרקמים מבריקים למשל. כל צביעה מתועדת במדויק על מנת שאפשר יהיה לחזור עליה גם אחרי שנים ולהוסיף יחידות למטבח קיים, והתאמת צבע מדויקת ניתן להבטיח גם במשטחי העבודה, המיוצרים אף הם ע"י החברה. למעשה, למעט אביזרי פרזול, שאף הם מיוצרים ייעודית עבורה, כל מרכיבי המטבח השונים מיוצרים "in house", ובעניין זה אפשר לציין גם תקני בקרת איכות "פרטיים" שנוסחו על ידה ואשר דרגת חומרתם עולה על זו של תקני "דין" הגרמניים שידועים בהיותם מחמירים מאד. בהמשך לכך, ומעניין לעניין באותו עניין - בכל אחד מהאולמות אף תלוי לוח יומי המזמין את עובדי המשמרות לרשום הערות והארות, ואין ספק שהיד צמודה לדופק בקרת האיכות ללא כל פשרות. ככלל, אומרים לנו המלווים אותנו בסיור, איכות שמבטיחה תוחלת חיים ארוכה היא מילת המפתח בתכנון המטבחים, וההיבט העיצובי נולד, למעשה, מתוכה. כך, למשל, תפיסת המטבח הפתוח (שלמען האמת אינו נראה כמטבח) שרווחת בשנים האחרונות ומאחדת את חללו עם חלל הסלון לכדי מרחב אחד, הביאה את החברה להרחיב את היקף האפשרויות שהיא מעניקה באמצעות "יחידות מעבר" סלוניות בחזותן- מזנונים, ספסלים וכד', שהינם פרקטיים מחד- לצורכי אחסון למשל, ומאפשרים ליצור מראה קוהרנטי והרמוני מאידך.
יחידות בתפירה אישוית מעניקות אפשרויות עיצוב גמישות בהתאם לצרכים ולתנאי החלל.
שילוב תאורת לד מתחלפת משווה יוקרה ועיניין חדשני לחזות המטבח.
לקראת סוף הסיור, רגע לפני היציאה מהמפעל, מבחינים בקבוצת אנשים הרוכנת מול משטח עבודה ענק, שקועה בדיון עמוק לגבי אלמנט כלשהו המונח עליו. אלמנט זה, מסתבר, עתיד להיות מרכיב בקולקציית מטבחים שנולדה כשיתוף פעולה עם המעצב פיליפ סטארק, ותושק בתחילת השנה האזרחית החדשה. עם זאת, כל שאלה בקשר אליה נתקלת בפנים חתומות, אך המבע אומר כי אם חשבנו שהגענו לאיזו פסגת עיצוב בתחום המטבחים, ושראינו כבר הכול, אזי צפויות לנו עוד הפתעות מהבישול המשותף.
הכותבת הייתה אורחת חברת "מילה מטבחים" בגרמניה.
מתוך בית ונוי 109: "מטבח בא לעולם"