גישות חדשות לעיצוב השולחן

כיום, כאשר תכניות האוכל בטלוויזיה מככבות בכל ערוץ מרכזי ברייטינג גבוה, נדרשים הבשלנים להפגין מקוריות לא רק בהכנת המזון אלא גם בהגשתו. האופן שבו מונחת המנה על הצלחת חשוב לא פחות מהמנה עצמה. גם לצלחת יש משמעות לא מבוטלת, ולעיתים קרובות האוכל אינו מוגש על צלחת כלל, כי אם על מגש, בוצ'ר מעץ, מראה, או כל משטח אמנותי שטוח אחר. האוכל חייב להיות מוגש בדרך מקורית ומעוררת תיאבון, ולא בכדי – אין דבר חושני יותר מאוכל. ביקור במסעדות שנפתחות חדשות לבקרים מוכיח כי הטרנד הזה פרץ לחיינו כבר מזמן, והוא פה להשאר ולא ללכת לשום מקום.

קשה לקבוע בוודאות אם אכן עיצוב השולחן כיום הוא תמיד נקי ובריא. אחרי ככלות הכול, תכנון של עיצוב שולחן לחג, לאירוע, או סתם כשמזמינים חברים, הוא פרי מוחו הקודח והמוטרף של המארח. פעמים רבות ההשראה מגיעה מצורה של צלחת, מצבע של סכו"ם, מגביע יין מפוסל בצורה מסוימת או מסתם פנטזיה ששכנה במוחנו זמן רב והנה הגיעה העת להגשים אותה.

בנוסף לכך, חשוב לזכור שהארוחות והישיבה מסביב לשולחן הם טרנדים חברתיים שיש להם השפעה מכרעת על צורת הצלחת וצבעה, על גביע היין, על הסכו"ם וכלי ההגשה, ובעיקר על הגדלים של כל אלה. אם פעם הגשנו מנה ראשונה בצלחת שהקוטר שלה הוא בין 14-12 ס"מ, כיום הגשת מנה ראשונה עשויה להגיע בצלחת שגודלה 30-28 ס"מ, בעלת שוליים רחבים. הדבר נחשב להגשה אופנתית. נפוצות גם צלחות מחולקות שמוגשים בהן המנה העיקרית והרוטב ליד.

לארוחות שונות מתאימים כלים שונים. ואין ספק שכלי הבישול ,ההגשה ומערכות האוכל שינו צורות צבעים וגדלים.

בדרך כלל בארוחות הבוקר המזון יוגש בצלחות מקרמיקה ובהן ציורים בסגנון כפרי שנראים כהטבעה (דקאל), על מצעית מקש או דמוי מגבת מטבח.

בארוחת הערב – עריכת השולחן תהיה  על טהרת כלי הפורצלן עם נגיעות מכחול דק בצבעי זהב וכסף צבעים  בחירה אלגנטית יותר

ההגשה בכלי אוכל מזכוכית נפוצה יותר ויותר באירוח מכל סוג שהוא. צלחת זכוכית מקנה לכל מנה תחושה של ניקיון ויופי, גם אם מנת סטייק תמיד תתאים יותר לצלחת ממרקם כבד כמו קרמיקה או בוצ'ר.

בעקבות טרנד ההגשה בזכוכית התפתחה אופנה מקסימה של כלי הגשה ואוכל מזכוכית, ובהם הטבעות צבע וציורים ברמה טכנולוגית גבוהה ביותר. בנעמן נמכרת בימים אלו, לקראת ראש השנה, קולקציית כלי זכוכית בשם "ספירלה" שאפשר לשלב בכלי פורצלן קלאסיים חלקים מסוג בון צ'יינה, לקבלת מראה מלכותי ואלגנטי.

עריכת ועיצוב השולחן מושפעים גם ממרקם פלטת השולחן. המפה המסורתית משמשת בעיקר לארוחות ערבי חג ובמגזר הדתי. כיום, בין שהשולחן עשוי עץ, זכוכית או אבן – יש השפעה על עריכת השולחן ולהתאים לו מצעיות שונות – מקש, עץ, זכוכית, אבן ועוד. ישנן כיום מצעיות מחומרים חדשניים השומרים על החום ומקושטים להפליא.

כיום נהוג לקשט את השולחן בשילובי פרחים ופירות טריים או מיובשים וגם בירקות טריים ורעננים שחתוכים בצורות יפהפיות, ואת הפירות והירקות אפשר בהחלט לאכול בין מנה למנה או בתום הארוחה. לא מזמן הייתי בחתונה שקישוטי השולחן בה היו עציצי תבלינים. נרות תמיד  יוסיפו לאווירה.

יש משהו נשי וחושני מאוד ברצון שלנו לבשל, לסדר ולהגיש, ואם יודעים לשלב את הגשת האוכל עם קולקציית הכלים שבחרנו – החגיגה תהיה שלמה.

אופנת הכלים עשויה להיות יפה ומרשימה, טרנדים, מטבעם חולפים. בסופו של דבר נשמרת תמיד מקומה של הקלאסיקה: תפוח בדבש בראש השנה, צלחת בצבע שמנת או לבן, הינם סמלים של החג שמסמל בעיני רבים התחלות חדשות ואמונה. מעצבי כלי האוכל והמזון מודעים לכך ופועלים בהתאם.

נעמן מפתיעה בכל פעם מחדש בקולקציות הכלים שהיא מביאה להגשה ולעריכה, ובשילובים ובחיבורים המעניינים שהיא מציעה בין פורצלן, קרמיקה וזכוכית. השלם גדול מסכום חלקיו, וזהו סוד הקסם.

אמה גולדמן (אנרכיסטית יהודייה אמריקנית) אמרה פעם: "אני מעדיפה שושנה על שולחני מאשר יהלום על צווארי." אפשר לפרש את המשפט בדרכים שונות... אז שימו שושנה על השולחן ואת שרשרת הפנינים או היהלומים על הצוואר, הסבו לשולחן ותיהנו מכל רגע.

 סטיילינג: יואלה פטרון

לפרטים נוספים כנסו לדפ הפייסבוק של נעמן- https://www.facebook.com/naaman.every.day