תרגיל זה מציע שלד מושגי חדש למערך העירוני שבין העיר לים וקורא את הסיטואציה העירונית באמצעות הנמל המתחדש. הנמל, בהיותו ישות אמפיבית המתקיימת הן בים הן ביבשה, מגלם מכשיר רעיוני המנסח מחדש את חלקו של הים ברעיון העיר לא רק כתופעה שמחוץ לה, אלא כמרכיב סימביוטי בשלד מושגי זה.
יותר מפעולה מנהלתית של הכנסת מסילת הרכבת אל תוך מבנה באזור הנמל המערבי, הפיכת המכשול לטיילת עילית מוגבהת ממפלס העיר כיום מאפשרת את מרווח הפעולה ליצירת סדרה של רציפים עירוניים. הרציפים חוצים את הטיילת החדשה כמזחים בנויים המממשים את המעברים הקיימים ברצועת המבנים שלאורך רחוב העצמאות, וממשיכים אותם ואת הכניסה הישנה לנמל עד החוף. ניסוח מחודש זה של סדרי התנועה מייצר את מרחב הפעילות שבו הנמל מתגלה לראשונה כחלק מההוויה הציבורית.
טרם חשיפתו של המרחב המתפנה לפעולות נדל"ניות הטבועות ב"רפלקס ניכוס הקרקע", כהגדרת המתכנן, הפרויקט מציע סכמה המתארת מצב ביניים, "מתכלה", שמטרתו תפיסת המרחב הציבורי בפעולת בזק מחוללת שינוי לסביבה כולה, ומתוך כוונה שתכנית ארוכת טווח, אשר תבוא אחריה, תפנים את תוכנו החדש של המקום.
מנחים: אדריכלים דן איתן וגבי שוורץ, במסגרת פרוייקט גמר לתואר ראשון הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
קיץ 2007
מתוך "יוצאים אל הכלל"