שתי תנועות גדולות מגדירות את תבניתו, זו המגיעה מהשכונה וזו המגיעה מן הבוסתנים שלמרגלות בית צפאפא, ויחד הן מתעבות לכדי מערכת רוויה והמשכית של חללים סגורים ופתוחים. התנועה משכונת פת מבנה את דופנותיו ובה בעת מתכנסת ככיכר בית הספר. תופעת הבוסתנים נשזרת מבחוץ ומתעבה כגן תחת הכיכר. החלל העירוני והחלל האוניברסלי מנוסחים מתוך רעיון התנועה ומתכנסים אל מעשה הבינוי, על מערכת היחסים בין פנוי לבנוי ובין פנים לחוץ.
כחלק במארג הבנוי הפרויקט מאמץ את תבונתו של המעשה העירוני ומותיר למשתמש אפשרויות בחירה בתוך מערכת חללים מרובה: הסמטה, הכיכר, החצר. אלו מרכיבים ממשיים המתקיימים בבית הספר עצמו. כיתות הלימוד והחללים התפקודיים של מבנה בית הספר אינם מתועלים ליצירה חד-ערכית אלא ערוכים באופן המגלה ומגדיר חללים אלו ומעניק להם ביטוי מובחן. מערך בינוי זה יודע לבנות מתוך עצמו גם את גבולותיו – כך למשל בהצבת "רציף" לכיוון מסילת הברזל הישנה – והוא אינו זקוק לגדרות או להפרדות מלאכותיות.
כמעשה העירוני המצוי בהתהוות תמידית התבנית הבנויה הנה פתוחת-קצה ואינה מתארת מצב גמור וחתום, כי אם מצב המשכי שמאפשר שינוי וגדילה בתוכו כחלק מהתהליך המתמשך של בנית המרחב העירוני.
צוות תכנון: זאב דרוקמן, טל ניסים, מימי כהן מינץ
מיקום: בין שכונת פת לבית צפאפא, ירושלים
היקף הפרוייקט: 5500 מ"ר
הקמה: 2007
היזם: קרן ירושלים
מתוך "יוצאים אל הכלל"