מפגשים מהסוג האותנטי

כשהתחושה היא שכולנו טובעים בתוך ה'פייק ניוז' שכמעט בכל מקצוע יש העתקות ללא חשבון, זה לא מפתיע שמהצד האחר של תנועת המטוטלת ניצבת האותנטיות... התשוקה לאותנטיות היא הרצון העז לראות, לחוות ולגעת בדבר האמיתי שאינו נגוע רק בטרנדים ושלא מופעלות עליו מניפולציות.

מאת: שירה רייז משולם | צילום: עוזי פורת | 26/11/2021

אדריכל: רם גולדברג | צילום: עוזי פורת

בכל הנוגע לאדריכלות או לעיצוב פנים, יש הרגשה שהמונח "אותנטי" בדומה למונח "השראה" (מילת הבאז' של השנים האחרונות) הוא חמקמק מאוד... ואולי בעצם נתקלנו בשאלה פילוסופית מורכבת שהתשובה עליה קלה להבנה אך קשה מאוד לביצוע.

אחד מהאדריכלים שחרטו על דגלם את השאיפה לעיצוב אותנטי הוא האדריכל רם גולדברג שפועל בתחום משנת 1989. בשנים האחרונות המשרד של גולדברג היה למוביל ולמשמעותי בעיצוב משרדים וסביבות עבודה לחברות הייטק וארגונים גדולים ומוכרים במשק.

עבור גולדברג השמירה על ערכים של אותנטיות היא ערך עליון. "יש הבדל גדול בין תמונה באינסטגרם של משרד לבין המציאות. אנשים מתפעלים מחלל משרדים עשיר בעציצים... מהתקרה משתלשלים צמחים, המחיצות בין העובדים ירוקות. בתמונות זה טבעי, בריא, עשיר בחמצן ויש הרגשה של התחברות לאדמה ולשורשים, אך על פי רוב הצמחייה עשויה מפלסטיק. כאשר הדבר לא אמיתי ולא טבעי, אנשים בעצם מתפעלים מהנראות הראשונית אך בטווח הארוך הם לא יתחברו והעיצוב ימאיס את עצמו עליהם."

אדריכל: רם גולדברג | צילום: עוזי פורת

יש אדריכלים ומעצבי פנים שטוענים שהבקשה לעיצוב "מנקר עיניים" מגיעה מבעלי החברות שרוצים לשכנע עובדים שאצלם טוב יותר?

"נכון, פעמים רבות בעלי החברות מתייחסים לעיצוב כאל אמצעי נוסף לגיוס עובדים. הם רוצים שהעובד הפוטנציאלי יסתכל על התמונות שמתפרסמות ברשתות החברתיות ויגיד לעצמו: "גם אני רוצה לעבוד שם". אבל עיצוב פנים הוא לא עיצוב תפאורה - זהו מקצוע מכובד ורציני שיש המון מחשבה מאחוריו. יש חשיבה על הצרכים של החברה ועל הצרכים של העובדים, יש חשיבה על פרופורציות ועל חומרים... העיצוב צריך להיות מבוסס על ערכי אמת.

בשורה התחתונה, גם העובדים לא רוצים לחיות בתוך טרנד כלשהו או בתוך הצגה אלא בתוך מקום עבודה נוח ויעיל, במקום שבו הם יוכלו להתרכז בעבודתם ולהרגיש טוב. האמת שלהם צריכה לקבל ביטוי עיצובי וכשהעיצוב האותנטי נעשה כמו שצריך התוצאה היא נפלאה."

אנשים וגם מעצבים אוהבים את הטרנדים משום שלדעתם הטרנדים משאירים אותם עדכניים...

"אפשר לומר שבמהלך הקריירה שלי עברתי את כל הטרנדים ואפילו פעמיים - עברתי את התקופה הלבנה ואת התקופה התעשייתית, התקופות השחורות באות ונעלמות...

אני לא מונע מטרנדים, לא מדובר כאן בבגדים שאין בעיה שיתאימו רק לעונה אחת, משרד צריך להחזיק מעמד לחמש שנים ובדרך כלל יותר. הטרנדים הם זמניים ואילו העיצוב האותנטי הוא על זמני. לצערי יש כאלו שמגיעים לתהליך העיצובי ללא עומק, ולכן הם יכולים לעוף ולהיטלטל מכל רוח טרנד קלה או מכל תמונת אינסטגרם שהלקוח שולח. האדריכל צריך לעמוד מאחורי ההבטחה שלו שהעיצוב שלו הוא הפתרון הכי טוב בעולם, וההבטחה הזו צריכה להיות תקפה לכמה שנים טובות."

אדריכל: רם גולדברג | צילום: עוזי פורת

אין יותר משחק הכיסאות

המתאגרף מייק טייסון אמר: "לכולם יש תוכניות עד שהם מקבלים אגרוף בפנים." אין ספק שהקורונה הייתה 'חתיכת אגרוף' עבור רבים מהמעצבים ומהאדריכלים שהיו צריכים למצוא פתרונות למעבר המהיר לעבודה היברידית. "מצד אחד העובדים מעוניינים להמשיך לעבוד מהבית, מהצד האחר קשה להם בלי המשרד ולכן הם מחפשים את המינונים הנכונים להם. כתוצאה מכך נוצרו הזדמנויות ל'גמישות' שלא היו קיימות בעבר. אין צורך לספור כיסאות ואפשר לחזק את ההיברידיות." טוען גולדברג. "יותר ויותר חברות שבעבר חששו להיכנס לשיפוצים ולהתאמות, מבינות שאפשר לסגור קומה עבור שיפוצים ושהעובדים יעבדו מהבית ואחר כך אפשר לסגור קומה אחרת וכך התפוקה לא נפגעת."

אדריכל: רם גולדברג | צילום: עוזי פורת

"עבודה מרחוק, תוכנות וידאו, תקשורת וירטואלית... הקורונה הייתה מקפצה אדירה לחברות שעוסקות בתחום האינטרנט. הייתה הצפה בכסף ויש גיוסים מטורפים שיצרו תחרות שיווקית. המצב הזה מזכיר לי קצת את בועת ההייטק הישנה. חברות ההייטק נמצאות בסוג של אקסטרים והן מתחרות ביניהן מי יצליח לגייס יותר טלנטים. אבל מה שנראה כלפי חוץ הוא לא בהכרח האמת. אנשים שמתקשרים לחברות שמפרסמות על גיוסים לא באמת מוצאים כל כך הרבה משרות פנויות – כך שגם כאן יש סוג של שיווק לא אותנטי שנועד לפרסום החברה ולגיוס השקעות."

לפי הקורונה הייתה פריחה של סביבות עבודה משותפות לחברות קטנות ולעובדים עצמאיים, מה לדעתך יהיה העתיד של סביבות עבודה כאלו?

אני חושב שעצמאים יעדיפו לעבוד מהבית וכך גם חברות שיש להן מספר מצומצם של עובדים. הפריחה תהיה בהשכרת משרדים במקומות מחוץ לפריפריה. למשל, חברה בתל אביב שוכרת ארבעה או חמישה חדרים בצפון הארץ, כדי לחסוך מהעובדים שגרים בצפון את הנסיעה לתל אביב. החברות גילו שהן יכולות לייצר סניפים ברחבי הארץ באמצעות שכירת עמדות עבודה במקומות שונים. האפשרות הזו חוסכת את הפקקים ומביאה עוד עבודה לפריפריה. אני מאמין שהמוביליות הזו תפתח הרבה אפשרויות תעסוקה חדשות. אני לא מדבר רק על חברות ההייטק, כל עוד העבודה היא מול מסך מחשב, העובדים יכולים לעבוד מכל מקום."

אדריכל: רם גולדברג | צילום: עוזי פורת

את התקופה הסוערת האחרונה גולדברג מסכם במילים האלו: "בניגוד לפאסט-פוד אני כמו מסעדן שיש לו כמות ספציפית של שולחנות. ה"מסעדה" שלנו תמיד מלאה ויש הזמנות עתידיות. זה נעים לדעת שבחוץ מחכים בתור אבל זה לא הוריד את רמת השירות או העלה את הלחץ, ה"מסעדה" שלנו הייתה מלאה ופעילה מאוד בכל תקופת הקורונה. הספקנו לעשות הכול מהר יותר ולא פחות טוב, בזכות הזום ואי העמידה בפקקים לפגישות אינסופיות. אנחנו עוסקים ביצירתיות ובחדשנות תחת איכות ואותנטיות, העבודה ההיברידית יצרה אצלנו עלייה מדודה בתפוקה ובמחזורי הרווח ואני מאמין שזה המצב אצל חברות רבות שהשכילו לאמץ את השינויים החדשים."

החומרים ומערכות שיצברו לכם ניקוד לבנייה ירוקה

שם המוצר

תאור המוצר

קישור למוצר

תקן איכות

תו ירוק (ישראל/ חו''ל)

תכולת חומר ממוחזר במוצר

ייצור מקומי בישראל

תעודת LCA מחזור החיים של החומר

חומרים ממקור אחראי - תעודה של מדרג מעלה / או ISO 14001 / ISO 18001

מפגשים מהסוג האותנטי

החומרים ומערכות שיצברו לכם ניקוד לבנייה ירוקה

רוצה לקבל מאיתנו מידע על מוצרים ורעיונות להשראה?

לא על הלחם לבדו

מעצב הפנים צחי שמש מספר על תכנון מאפייה בראשון לציון

תנו לעבור

האכיפות המוגברות והתכנון המונגש כחלק מקבלת היתר בניה - מגמה מבורכת

לכתבות נוספות בעיצוב משרדים וחללי מסחר

תגיות