האדריכל ג'וזף לואיס מטאו, השלים לאחרונה את השלב הסופי של מרכז התרבות קסטלו
ברנקו בפורטוגל. התכנון של מטאו זכה בפרס ראשון בתחרות הצעות שנערכה עוד
בשנת 2000.
המרכז החדש לתרבות בעיר ההיסטורית של קסטלו ברנקו כולל: משטח החלקה על
הקרח, חלל תצוגה ואולם – כולם משולבים באופן הרמוני במבנה אחד.
להפוך את העיר העתיקה למרכז עצבים תרבותי
הפרויקט הצליח להתמודד בהצלחה רבה עם המורכבות הגדולה של תכנון מרחב ציבורי
שמשלב בתוכו אלמנטים רבים. בנוסף, היה גם צורך לפתור את הבעיות האורבאניות שנבעו
מכך שמדובר במרכז היסטורי, משום שאחת המטרות העיקריות של מרכז התרבות החדש
הייתה להפוך את העיר העתיקה למרכז עצבים תרבותי.
בועה של פעילות
החזית החדשה מעץ, שהיא מנוגדת לחלוטין לבטון מכוסה האבץ, יצרה בועה של
פעילות – גג ורצפה שצפים מעל וממשיכים את הרצף האורבאני של הכיכר והפארק.
עיצוב הכיכר, מתמודד עם הבעיות הטיפוגרפיות של המקום, והוא מותאם למבנים השונים
שתוכננו להיבנות שם. הכיכר שממוקמת על מדרון הגבעה שמובילה לטירה, מנצלת את
הטיפוגרפיה המיוחדת כדי ליצור רצועות רוחביות עדינות שמעניקות כבוד לבריכה שנמצאת
במרכז הכיכר, מול היכל התרבות.
תבנית "עקומה" ונקודת תצפית מלאה
בכניסה למרכז התרבות אנו פוגשים בחזית גדולה של לוחות עץ. התאורה בחזית נראית
כאילו היא מפקחת מלמעלה על העוברים והשבים. האור שבוקע מתוך התאורה מווסת
כדי למנוע סנוור.
לקומת הקרקע ניתן להיכנס גם מהכניסה הנוספת שמתחת לחזית העץ. בקומות הגבוהות
יותר נמצא האודיטוריום והגלריה שמחקים את הצורה של הבניין, כך נוצרים חללים
בגבהים מוכפלים.
בקצה אחד אולם התערוכה תופס את הקומות הראשונה והשנייה - הרמפה שמלווה את
המבנה של הבניין היא זו שמחברת בין הקומות והיא זו שגם מעניקה למבקר נקודת תצפית
מלאה של החלל.
האודיטוריום שנמצא בקצה השני של החלל, מותאם גם הוא לתבנית ה"עקומה" של הבניין.
הצבע השחור שולט בחלל הזה, והניגוד שלו לגוונים הבהירים יותר של הבמה, עוזר למקד
את תשומת לב הקהל אל הבמה.
בקומה השנייה, מול הבמה, נמצאים חדר הבקרה והבר, שניהם מחוברים לכניסה
הראשית ולאולם שבו המבקרים יכולים לנוח. החלל שנמצא בקומה זו, כלוא בין אולם
התצוגה והאודיטוריום והוא נחשב לחלל רב תכליתי. בגג ישנו צוהר גדול שממוקם מעל
אולם התצוגה ומעניק לחלל תאורה טבעית.
>> לצפייה בסרטון
הכתבה בחסות אתר Bustler