נקודת אור

K&L Creative Home Design צילום: Artamir

השפעות התאורה

התאורה יוצרת אווירה, מעשירה ומרחיבה או מרכזת ומצמצמת את המרחב הנצפה. פיתוחים טכנולוגיים, טכניקות, אמצעים, מוצרים ואפקטים שונים, מאפשרים יצירת משמעויות שונות בתפישת המרחב הנצפה, במשמעויות ובתחושות כלפיו. באמצעות תאורה אפשר ליצור אווירה, להשפיע על יעילות עבודה או פעולה, להכווין פעילות ולהתמצא במרחב. לשימוש באור השפעה כגורם מעורר או מרגיע, מדגיש או מעמעם, חגיגי או בנאלי, אפשר להדגיש בעזרתו אזורים או פריטים מסוימים או להסתירם.

תכנון תאורה

בעבר, ההתייחסות לתאורה מלאכותית הייתה פשטנית יחסית, באמצעות קביעת נקודה או מספר נקודות תאורה, הומוגניות, באופן סימטרי במרכז המרחב הנתון. כיום השימוש בתאורה משוכלל, מורכב, "חכם" ורב השפעה

על עיצוב המבנה, ההתנהלות בו והשפעתו על השוהים בו. תכנון תאורה נכון מתבסס בראש ובראשונה על איסוף נתונים ומידע על המרחב הנתון, צורתו הגיאומטרית ותכולתו. ככל שהממדים השונים גדולים יותר יש צורך ביותר גופי תאורה או בעוצמות גבוהות יותר. יש לבחון בליטות מבניות במרחב, נישות, מחיצות, קמרונות, תקרה מדורגת, קורות, "חגורות" ועמודי מבנה, העלולים ליצור עמעום, הצללה או הסתרה של האור, ולהתייחס אליהם. לצורה הגיאומטרית השפעה על זווית ההחזר של האור המוקרן, ובכך על יעילותו ועל עוצמתו.

 

לאור נתוני היסוד יש לבחון את הגדרת הצרכים למרחב, הפעילויות הצפויות בו, על ידי מי, היכן, באיזה שעות ביממה ובאיזו תדירויות. יש להתאים את עוצמת התאורה ובהירותה לפעילות ולגיל המשתמשים בה. מחד גיסא יש ליצור תאורת רקע כללית אחידה, ומאידך גיסא ישנן פעילויות המחייבות תאורה נקודתית חזקה ובהירה וכאלה המחייבות תאורה מתונה. לאחר הבנת תכנית "הסידור פנימי" של המרחב, שעל פיה אפשר לראות היכן תתרחש כל פעילות במרחב הנתון, יש לבחון את צבעי הרקע במרחב הנתון, גווני הפריטים בו, והרכב התכסית. לכל משטח יש רמות שונות של החזרת אור. למשטחים בהירים החזר אור גבוה יותר מלמשטחים כהים. ככל שהמרחב בהיר יותר, נדרשת עוצמת אור נמוכה יותר.

התאורה במרחבי הבית

לאור השפעה על כל היבט בחיינו: האור מאפשר להבחין במרחב ולהתנהל בו. האור משפיע על מצב הרוח, על המהות, על היעילות ועל הבטיחות בכל פעילות, הוא ממריץ או מרגיע. האור מעצב את המרחב, מושך תשומת לב, מסנוור או מעמעם, גורם לערנות או לתחושת עייפות. כל מרחב או מדור בבית מחייב תכנון והתאמה של אמצעי התאורה בו.

מדדי תאורה בסיסיים

כמה מונחים ומדדים בסיסיים מהווים את השפה ואת קנה המידה לתיאור, למדידה ולתכנון תאורה. שטף אור הנמדד ביחידות "לומן", הוא מדד להספק הקרינה. מדד שני הוא עוצמת האור הנמדד ביחידות "קנדל", ומתאר את חלוקת האור במרחב. המדד השלישי הוא עוצמת התאורה הנמדדת ביחידות "לוקס" ומציינת את כמות האור הפוגעת במשטח רמת התאורה הנמדדת במרחב נתון. בארץ נפוצה ההתייחסות למדד הספק צריכת החשמל (וואט) של המנורה כמדד לעוצמתה. מדד מהותי נוסף הוא ספקטרום הבהירות של מקור האור: בהיר, לבן, נוטה לצהוב-כתום או צבעוני ממש. ישנן טבלאות של ערכי תקן של עוצמת תאורה (לוקס), המקובלים במרחבים נתונים בהתאם לאופי החלל, הפעילות בו ושאר הגורמים המשפיעים.

 

מבואת הכניסה

לתאורה במבואת הכניסה תפקיד מרכזי בעיצוב החלל וביצירת האווירה כבר בכניסה אל תוך הבית. לדברי שירלי דן ממשרד 'דן אדריכלים', הרושם הראשוני נוצר כבר בכניסה לבית, לכן מומלץ לבחור בגופי תאורה שמעבר להיבטים הפרקטיים, משקפים את האופי והקו העיצובי של המבנה. בבחירת גופי התאורה למבואה, קביעת מיקומם ועוצמתם, חשובה העוצמה להתמקדות בכניסה עצמה, וחשוב גם ליצור הדרגה, כהתחשבות בתחושת המעבר מאזור חשוך יחסית (החצר, הרחוב) לאזור המואר, המבואה. הבחירה וההתקנה של גופי התאורה חייבים לעמוד בתנאי חוץ מלאים (לחות ורטיבות, קרינת שמש ורוחות).

 

אזורי מעבר, מסדרון, מדרגות

המאפיינים של אזורי המעבר הם משך הזמן הקצר לשהייה בהם, מעבר בין מרחבים בעוצמות תאורה שונות ומידת תשומת הלב הנמוכה במהלך המעבר. החשיבות הראשונית היא לבטיחות ולנוחות המעבר ובהמשך לעיצובו ולאופיו. אזורי מעבר חייבים להיות מוארים בבהירות וללא צלליות כדי שהחולפים בהם יוכלו להבחין בפרטים כגון שולי שטיחים, מפתני סף או מעבר בין חומרי ריצוף וכדומה. במדרגות החשיבות גבוהה על אחת כמה וכמה: יש למנוע הצללות בין המדרגות המעוותות את תפישת המרחב, ועל התאורה לאפשר הבחנה בכל מדרגה. אופי המרחב נקבע לא רק על ידי גופי התאורה אלא גם ממיקומם. באופן טבעי, תשומת הלב מתמקדת במקורות האור ומכך נובעת "תפישת המעבר" או "תפישת השהייה" במרחב. דווקא באזורי מעבר – מבואה, מדרגות או מסדרונות – חשוב לזכור שבאמצעות המיקום של גופי התאורה – ברצפה, בתקרה או בקירות, בגובה נמוך או גבוה, בתאורה ישירה או עקיפה, צמוד למשטח או בתלייה – אפשר לעצב את התפישות האופטיות של המרחב, אם הוא רחב או צר מדי, ארוך או קצר, גבוה או נמוך.

סלון

לרוב, מרחב הסלון הוא הגדול בבית, הבולט ביותר, הראשון שאליו נכנסים כמרחב אירוח והמוקד המשותף שבו מתכנסים בני המשפחה ובו הם מתנהלים במשותף. האופי של הסלון נקבע לפי סגנון מרכיביו: הריהוט, החיפויים, האביזרים, העיצוב וגופי התאורה. תכנון התאורה חייב להיות חלק אינטגרלי בעיצוב הכללי כיוצר אווירה, אך בעיקר פונקציונלי. ראשית יש למנוע סנוור ישיר במהלך הפעילויות, להתאים עוצמת תאורה,ולהתייחס לנתונים פיסיים של הרחב, כדי למנוע בעיות "היתקלות" בגוף התאורה כאשר קמים או זזים. כיום, גודל מסכי הטלוויזיה ומרכזיותם בסלון מחייבים לבחון את נושא השתקפות גופי התאורה במסכים וההפרעה לאיכות חוויית הצפייה. בתכנון התאורה יש להימנע מיצירת "שטחים מתים" והארה מותאמת של אלמנטים דקורטיביים: לדוגמה, בפסלים ובאלמנטים תלת ממדיים יש להימנע מתאורה חזיתית חזקה היוצרת עיוות דו ממדי של האלמנט. מצד שני תאורה חסרה תיצור צללים. בתאורת תמונות יש להתחשב בהשתקפות, לשמור על הניטרליות של הצבעים, למנוע נזק לתמונה עצמה מקרינה עודפת ועוד.

 

המטבח

הכלל הראשון בנוגע לתאורה במטבח הוא התייחסות פונקציונלית נפרדת לכל אחת ואחת מהפעילויות המבוצעות בחלל, בגלל השוני במהותן: משטח העבודה, הכיור, התנור, המקרר, שולחן האוכל. המורכבות של הריהוט, המשטחים והשימושים השונים במטבח מהווים אתגר לתכנון נכון המונע הצללות, סנוור ישיר מגופי תאורה או עקיף בהחזר האורממשטחים ותחושת חוסר נוחות בראייה.

המטבח הוא חלל דינמי הדורש תאורה מותאמת שתאפשר לנו לראות במדויק מה אנחנו עושים בכל אחד משלבי העבודה הכרוכה בתנועה מתמדת, תנודתיות רבה במבט, מעברים תכופים ופעילות בכמה מוקדים השונים במהותם ברמת התאורה.

 

טעות נפוצה היא להתייחס לתאורה בהיבט דקורטיבי בלבד. מבחינה פרקטית, יש להתייחס לתאורה אזורית כללית מאוזנת, הארה נקודתית מותאמת לכל נקודת פעילות, מניעת החזרת אור ממשטחים (שיש, לוחות חיפוי זכוכית בארונות או בקירות, מסכי תנורים, קירות בהירים וכד'), מניעת סנוור ישיר או עקיף, ומניעת סנוור מניגודי תאורה. בבחירת סוג הנורות עצמן רצוי להימנע משימוש בנורות הפולטות חום רב.

תאורה דקורטיבית אידיאלית לשימוש מעל אי או שולחן האוכל. בשולחן האוכל מתקיימות הארוחות המשפחתיות אך בד בבד הוא משמש ל"ישיבות משפחתיות", למידה, עבודה ביתית, קריאה או סתם לשבת לדבר. את פינת האוכל מומלץ לקשט בתאורה דקורטיבית מרשימה, שכן גוף תאורה אשר יורד נמוך קרוב למרכז השולחן לא יפריע לבני הבית בהתנהלות השוטפת. בבחירת גוף התאורה יש להתחשב במידות השולחן ובהתאמתו העיצובית היחסית לשולחן. מבחינת פיזור אלומת האור – רצוי פיזור אחיד ומלא על כל שטח השולחן וגוון אור צהוב אידיאלי ליצירת אווירה חמימה ואינטימית. המבחר הוא אין-סופי וכולל גם גופי תאורה שקועים שתוכננו במידות המותאמות למשטחים או פסי צבירה עם "ספוטים" הניתנים לכיוון.

חדר הרחצה

הכלל החשוב ביותר בהקשר של חדרי רחצה הוא בחירת גופי תאורה אטומים העמידים בלחות ובמים. ובכל מקרה לא למקם את גוף התאורה במקום שבו הוא עלול להירטב. הוא הדבר בשימוש במתגים מוגנים. הנדסאית האדריכלות נירית פרנקל ממליצה על שימוש בגופי תאורה שקועי גבס מעל המראה והכיור, לקבלת תאורה ישירה, מניעת סנוור והשתקפות. בנוסף לכך, כתלות בממדי המרחב מומלץ השימוש בגוף תאורה מרכזי, צמוד תקרה, שקוע או תלוי לתאורה כללית. "דרך מצוינת לתאורה אפקטיבית ודקורטיבית בחלל האמבטיה היא שימוש במנורות קיר מעוצבות מצדי המראה ובכך מקבלים גם פן עיצובי," אומרת פרנקל. "כמו כן, אפשר להבליט את המראה עצמה בתאורה נסתרת, בהיקף המסגרת המבליטה אותה, וכך מקבלים עוד דרך מקורית לעיצוב בחלל האמבטיה."

חדרי ילדים

אור השמש מקיים את הספקטרום האופטימלי מבחינת האדם והוא יוצר החזר מיטבי של הצבעים. בחדר הילדים אנו רוצים לשקף גוונים חמים ונעימים. מבחינה פיזיולוגית לגוון התאורה השפעה ישירה על רמת הערנות והריכוז. בחדרי ילדים המשמעות כפולה ומכופלת. העקרונות המרכזיים בתכנון התאורה בחדרי ילדים הם בטיחות והתאמה. בהיבט הבטיחותי משמעות הדבר היא מניעת נגישות במגע, ובהיבט התפעולי נבחר תאורה המאפשרת קיום פעילות באווירה אופטימית ונעימה. יש להתייחס לתאורה המרכזית ובנוסף לתאורה נקודתית באזורי הפעילות השונים: שידת המיטה, "תאורת התמצאות" ללילה, תאורת פינת ההלבשה, המשחקים והלמידה. שימוש בעמעם עשוי לשפר את ההתאמה לשעות היום השונות ולסוג הפעילות. מבחינת הנגישות התפעולית קיימים תקנים והגבלות ובכל מקרה רצוי להתאים גופי תאורה ואמצעים המאפשרים תפעול בטיחותי ישיר על ידם. מעבר לצורך השימושי והבטיחותי בתאורה מתאימה בחדרי הילדים, קיים גם צורך פסיכולוגי מהותי – תאורה נכונה ומתאימה הכרחית לתהליך גדילה בריא ונכון של הילד. סוג התאורה המתאים משתנה כמובן בין ילדים בגילאים שונים. ילדים קטנים ופעוטות זקוקים לסביבה באווירה שונה מזו שלה זקוקים נערים ונערות בגיל ההתבגרות.

חדרי שינה

חדר השינה הוא הפינה האינטימית ביותר שלנו בבית, לכן מומלץ שימוש בגוף תאורה מרכזי בגוון חמים וכן גופי תאורה פונקציונליים לצדי המיטה, פינות איפור, הסבה, כתיבה, תאורה בסמוך לארונות ההלבשה וגופי תאורה דקורטיביים לעיצוב ואווירה. בחדר השינה רצוי ליצור יכולת הפעלה נפרדת לכל בן זוג ולכל מנורה (מתג מחלף), שליטה והתאמת מיקוד התאורה (באמצעות הסתה וכיוון האלומה ורוחבה), ויסות עוצמתה של כל מנורה (עמעם), בנוסף לשליטה מרכזית בכניסה למרחב. האדריכלית שירלי דן ממליצה על גופי תאורת לד, צמודי קיר, מתכווננים, משני צדי המיטה, המתאימים לקריאה ולצפייה בטלוויזיה. יתרונם במיקוד התאורה ובמניעת הפרעה הדדית. לחילופין, אפשר לבחור במנורות שולחן דקורטיביות על שידות קטנות לצד המיטה כפריט עיצובי המפיץ אור נעים. דווקא בחדר השינה האינטימי יש מקום ליצירתיות בבחירה העיצובית ושבירת הסימטריה בגופי התאורה .